את מוכרחה לאהוב את עצמך, את חשובה. דאגי לעצמך ותני לעצמך הנאה ושמחה. אם קשה, פעלי לשפר ואל תתייאשי. החיים יפים ואפשר ליהנות מהם.נעלמת לא יכולה לשאת את עצמי את הכישלון היותי את עצמי !
מזדהה עם אהבה שנלחמת. גם אני נלחם בעולם כבר הרבה שנים כדי לשפר אותו ולהביא לו עוד אהבה, יופי וחוכמה. העולם טוב אבל מכוער וטיפש. אני מנהל מלחמה קדושה ואני בטוח שאהיה הצד המנצח בה.יקרה,
שומעת כמה את מלקה את עצמך.. כמה את כועסת על עצמך..
נראה שהרגשות מציפים ואולי זה מרגיש שהקירות סוגרים עלייך ואין לאן לברוח..
מזמינה אותך להמשיך לשתף ואולי עצם הפריקה תצליח להקל מעט על הכאב..
שולחת חיבוק סה"רי (((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((אהבה שנלחמת))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))
שלך,
מתנדבת סה"ר
כותבת לך הודעה בפרטי
מישהי כתבה לי בפורום אחר שהמושג "מלחמת קודש" פשיסטי. האם לדעתכם צדקה ועדיף לשנות את המלה, או שאפשר להשתמש בו לתאר מלחמה פטריוטית חיובית?מזדהה עם אהבה שנלחמת. גם אני נלחם בעולם כבר הרבה שנים כדי לשפר אותו ולהביא לו עוד אהבה, יופי וחוכמה. העולם טוב אבל מכוער וטיפש. אני מנהל מלחמה קדושה ואני בטוח שאהיה הצד המנצח בה.
שנים של סבל משאירות זיכרון רע, אבל העתיד הוא החשוב. ככל שתשפרי את העתיד, יישכח העבר הרע. הקבוצה ודאי מנסה לעזור, אם לא הצליחה צריך להבין את כישלונה ולנסות לעזור לעצמך.ממש קשה לי שום דבר לא יכול להקל
שנים של סבל
ועכשיו גם המקרה של הקבוצה עשתה לי רעע .
מה קרה מותק?ממש קשה לי שום דבר לא יכול להקל
שנים של סבל
ועכשיו גם המקרה של הקבוצה עשתה לי רעע .
אני רוצה להחליט את זה אבלראיתי וכתבתי לך שם!!!
(אנחנו כל כך דומות!!! בואי נחליט שביחד אנחנו לא נותנות לאף אחד לשבור אותנו. את כן שווה וכן שווה וכן שווה. תגידי את זה לעצמך מיליון פעמים. אל תתני לו למעוך אותך!!)
ועכשיו נדביק מחדש, שבר-שבר, מילימטר אחרי מילימטר שוב, מחדשאני רוצה להחליט את זה אבל
ממש קשה לי כל הגוף הנפש התרסקה לי
האמת שגם ככה אני עם קשיים וחסרת ביטחווןועכשיו נדביק מחדש, שבר-שבר, מילימטר אחרי מילימטר שוב, מחדש
אני מבינה ומזדהה נוראהאמת שגם ככה אני עם קשיים וחסרת ביטחוון
וזה כאילו נוסף לי חוויה נוספת רעה והמילים .
תודה מרגיש שאת איתי ואני לא לבד
צריך לאסוף את השברים ולהדביק מחדש
קראתי ואני צריכה לחשובאני מבינה ומזדהה נורא
ואני יודעת שכמה שאני תמיד נופלת ונשברת ומתרסקת, אני כל פעם קמה ומדביקה ומתאוששת
ואני מרגישה שאת קורצת מאותו חומר כמוני
וזה שאת מרגישה שאני איתך ושאת לא לבד, מראה כמה את חזקה
כמה את נותנת ומאפשרת לגעת לך בלב
להיכנס לך ללב
אני הרבה חושבת על איך להקים חדרי המתנה בלב שלי, להכניס לשם אנשים, ולא לעומק הלב שלי
את מבינה?
....
אני משתדלת
כי צריך להיזהר.. כי אנחנו ככ רגישוץ ופגיעות.
בשבילי המון דברים שאנשים "רגילים" עובר לידם, אני מרגישה כמו אגרוף בבטן. סתם היום חברה אמרה משהו על חברה אחרת שלה שנפצעה ונשברה לה הלסת.. זה היה על הבוקר והרגשתי כמו מכה בבטן.. שאני לא יכולה לעמוד במילים כאלה על הבוקר...
אני - ונדמה לי שגם את - יותר רגישות מרוב האנשים
ולכן צריכות לשמור על עצמנו מאוד מאוד מאוד
ואני חושבת במקרה שלך - גם לאחות את השברים
אבל גם להסיק מסקנות מהמקרה הזה.
האם יכולה להיות שהקבוצה הזאת לא מספםיק בטוחה עבורך?.. האם אפשר לדבר עם המנחות כדי שיעזרו שמקרים כאלה לא יישנו?.. האם יש משהו שהיית את יכולה לנהוג אחרת כשהוא רק התחיל?.... וכולי וכולי
(לא בקטע של כאילו לשים את האחריות עלייך, אלא למזער את הנזקים והפגיעוץ שנופלים עלינו)....
מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי.
חיבוק
לאט לאט... בזמנךקראתי ואני צריכה לחשוב
וכוחות לכתוב אני צריכה כוחות .
כוחות
מרגישה שהמנחות כבר לא ממש תומכות בי שםקראתי ואני צריכה לחשוב
וכוחות לכתוב אני צריכה כוחות .
כוחות
יפה שהחזרת לו בדיבור, כל זמן שלא הכית ולא עברת עבירה זה בסדר גמור. אינך צריכה להרגיש אשמה. תגידי בקבוצה שאם מחזירים בדיבור ולא תוקפים, זה בסדר בחברה שלנו. בדיוק לא מזמן ניסיתי להסביר את זה לחבר טוב שלי שחשבתי שהוא לא מבין את זה, שסבל פיזי כמו סכנה, יותר מורגש. לשותף שלי אף שהוא דתי ומוסרי נאלצתי להסביר בעדינות שאסור לקחת ממני אוכל בלי לבקש רשות כי זו גניבה, והבין.מרגישה שהמנחות כבר לא ממש תומכות בי שם
כי אמרתי לו מה אני חושבת עליו
אבל מה אני אשמה הוא זלזל בי מותר לרדת עלי
אמת היה מגיע לו ואני לא ממצטערת כבר על מה שאמרתי לו
קבוצה אמורה לעודד אותך
לא לזלזל להוריד אותך .
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.