ממש אבל מקווה שרותי לא תכעס..

[דיאנה1]

את פשוט גדולה.

תתקשרי אלי מחר, אני בבית.

 

[ענת של תומר]

תראי מה זה...

שנה וחודשיים הנקתי את תומר ומעולם לא חשבתי על התיעלות כזאת

אפשר לעשות מזה ביזנס שלם...

 

[טלי של גלי]

חחח, זה מה שבעלי אמר כשקניתי

את המשאבה...הוא ראה את החלב יוצא ושפריצים וכמעט התעלף מהכמות. רצה לפתוח מחלבה, ולשווק. עד היום, כשיש אורחים, הוא מציע קפה, אבל מציין שיש רק חלב אם טרי.

 

[zimes]

אבל אני שותה קפה לא מתוק....

 

[zimes]

יש סולת מקמח מלא. אמא שלי סיפרה

 

[שירלי של איה]

דגנים הם אלרגן פוטנציאלי (הגלוטן)

ולכן גם אותם המליצו לנו לדחות עד גיל שנה. לפי מה שאמרה אחות טפ"ח, עם תינוקת לא חזקה בתחום המשקל ואלרגיות ידועות, עדיף לא לעשות נסיונות. ממה שהבנתי ממנה (ואני מקווה שאני לא מטעה) כנראה שהרגישות לגלוטן לא תמיד מתבטאת באופן חיצוני דראסטי כמו פריחה אלא גם בחוסר עליה במשקל, שלשולים וכד´ ולוקח זמן לעלות על זה. לכן עם איה המליצו לנו לחכות. אז בינתיים דייסת אורז, אטריות מקמח תירס, והבסקויטים יחכו.

 

[דיאנה1]

זה נכון, לכן חיכיתי לגיל 10 חודשים

זו ההמלצה שאני שמעתי לגבי גלוטן. בינתים נראה שעבר בסדר. מסכימה איתך שכשיש אלרגיות ידועות כדאי להיות יותר זהירים. יש כל מיני דעות ואסכולות בעניין. אחות טיפת חלב אצלנו מאד התפלאה לשמוע שאני לא מתכוונת לתת לו ביצה עד גיל שנה.

 

[שירלי של איה]

ומה עם במבה?

את יודעת כמה פעמים אני שומעת את התגובה - למה את לא נותנת לה במבה, אבל במבה זה בריא!

ואני צריכה להסביר שבוטנים זה אלרגן שעלול לגרום לאלרגיה ממש קשה, ואנחנו לא לוקחים צ´אנסים מיותרים איתה. ותגובת הנגד היא - אז תנסי, מקסימום תגלי שהיא אלרגית

 

[דיאנה1]

אוי, אני מתה על התגובות האלה

איך המפרסמים הצליחו לשכנע אותם שבמבה זה בריא. לא אומרים לך "אני נתתי במבה ולא קרה שום דבר"? הוכחה מדעית כהלכתה. כאילו מי שאומר את זה הוא זה שיקח את הילד שלי לבית חולים כשהוא יתחיל להראות סימני אלרגיה. וכמה פעמים שמעתי את המשפט "למה את לא נותנת לו מוצץ?" (אין לי משהו עקרוני נגד, אבל לבר יש). ובשבוע שעבר שמעתי הרצאה איזה נזק פסיכולוגי אני גורמת לבר עם השינה המשותפת. טוב, נסחפתי, אבל סוג כזה של תגובות "אני יודע יותר טוב ממך מה טוב לילד שלך" מקפיץ אותי...

 

[מירי,]

הרופא שיכנע אותי...

כשדודו היה קטן (חצי שנה בערך) הוא אושפז הם וירוסים חוזרים ועם פצעים נוראיים בפה - מה שגרם לו להפסיק לאכול , להפסיק לקחת מוצץ ובקושי לשתות. אז אני אמא לא ממש לחוצה ורק על השתיה קצת היתעקשתי...אלא שהשקילות שלו (בבי"ח בגיל הזה שוקלים כל יום) הראו ירידה במישקל. הרופא הבין שהילד לא רוצה לאכול - והציע לי תביאי ל במבה אולי את זה הוא יהיה מוכן לאכול , זה עם קצת ויטמינים עם קלוריות ואולי לא יהיה לו קשה כל כך לאכול את זה עם כל הפצעים בפה (ואם גם לבמבה הוא היה מסרב הם היו נאלצים לעבור לאינפוזיה...) לא הבנתי את סימני האלרגיה שעליהם את מדברת , ההסבר שאני קיבלתי בטיפת חלב - שאם הילד אלרגי זה ייתגלה בפעם הראשונה שהוא ייטעם מאותו סוג מזון - גם אם זה יהיה בגיל 50...

 

[שירלי של איה]

איה אלרגית לאפרסקים...

היא אכלה כמה כפיות גרבר אפרסקים, לא קרה כלום. למחרת אכלה את שאר הקופסא, בערב היו לה כמה "עקיצות" הייתי בטוחה שזה יתושים (היה קיץ). בבוקר היו יותר עקיצות, עדיין הייתי בטוחה שזה יתושים. לקראת הצהרים היא היתה כולה מכוסה בעקיצות - גם מתחת לחיתול - הבנו שזה לא יתושים. העקיצות (פריחה שנראית כמו עקיצות) היו לה על כל הגוף, כולל הראש. היא התגרדה ושרטה את עצמה עד זוב דם. נגד הפריחה והגירוד היא קיבלה פניסטיל בטיפות. אצל הרופא שמנו לב שהבכי שלה צרוד. לפי מה שהבנתי הצרידות נובעת מבצקת בדרכי הנשימה ומיתרי הקול והטיפול דומה לטיפול בסטרידור (היא ישנה עם מזגן ומכשיר אדים קרים בסלון כמה לילות). כיוון שאיה ידועה עכשיו כאלרגית (יש לה גם אטופיק דרמטיטיס) אנחנו נוקטים זהירות כפולה עם כל מזון שידוע כאלרגן. בוטנים הם אלרגן מאד חזק ואלרגיה אליהם עלולה להתבטא בבעיות נשימה. אנחנו פשוט לא לוקחים צ´אנסים. בינתיים היא חיה מצויין בלי במבה (ועוד הרבה דברים אחרים). זה פשוט עניין של עלות מול תועלת. התועלת בבמבה לא שווה לי כרגע את העלות מצ´אנס הקטן שזה יגרום לה לבצקת בדרכי הנשימה.

 

[zimes]

מאכלים שמתחילים לאכול מאוחר

הרעיון קצת שונה מאלרגיה בגיל 50. לפעמים מערכת העיכול לא מספיק בשלה, ואז עלולה להתפתח אלרגיה (ולהשאר לתמיד), שאם היינו מחכים קצת, ומערכת העיכול היתה מסוגלת להתמודד עם מאכל זה, הילד לא היה רגיש למאכל הזה כלל. נכון שאם הוא "אלרגי" נדע מיד, אבל יתכן שחשיפה מאוחרת היתה חוסכת את האלרגיה.

 

[ניריתי של יותם]

אצלנו הגננת הזעיפה פרצוף ../images/Emo46.gif

ואמרה ממש בטון נעלב (כאילו יש לה מניות באוסם) ש- 15 שנה היא עובדת עם ילדים ואף אחד מהם לא היה אלרגי לבמבה. טוב, נו, העיקר שהיא מקפידה לא לתת ליותם בימי ההולדת. תגובה דומה קיבלנו כשביקשנו לא להאכיל במוצרי חלב (הכוונה לפרצוף, דווקא בילדים אלרגים לחלב פרה היא כן נתקלה)

 

[Iris-1]

ביום שישי האחרון הכנתי באמת קציצות

נטולות ביצים, קמח ועוד דברים אסורים מה שנשאר זה בשר נטו עם קצת פרורי לחם ותבלינים מותרים. את כל זה בישלתי בתוך רוטב עגבניות אמיתי שאני הכנתי שוב עם תבלינים נכונים וטובים ויצא 10. דפנה אהבה את הביס הראשון וזהו. אבל לעומתה בעלי והילדים ואני חיסלנו את הסיר.

 

[mom&shaked]

אפשר לקבל את המתכון של הפתיתים ?

 

[דיאנה1]

פתיתים ברוטב עגבניות:

הפתיתים: מטגנים כוס פתיתים בקצת שמן בסיר קטן שיש לו מכסה. מוסיפים כוס ורבע מים רותחים, קצת מלח וכפית אבקת מרק. מערבבים טוב. מכסים את הסיר ומעבירים לאש קטנה ל 7 דקות, אחר כך משאירים בסיר מכוסה לעוד 5 דקות. בינתים מכינים את רוטב עגבניות: שמים קצת שמן בסיר קטן, קופסה קטנה של רסק עגבניות, אחרי שמוציאים את הרסק ממלאים את הקופסה במים ושופכים לסיר. מוסיפים כפית אבקת מרק עוף, קצת מלח וכפית סוכר. מבשלים על אש בינונית עד שרותח, מעבירים לאש קטנה ובוחשים מדי פעם עד שהפתיתים מוכנים. שמים את הפתיתים על הצלחת ועליהם את הרוטב. מערבבים או שנותנים לקטנצ´יק לערבב בתור חלק מהכיף. מתקבלות בערך 3 מנות. בתאבון!

 

[חגיתושתוש]

אני מוסיפה רסק טרי מעגבניה

יש לפתיתים בזמן הבישול ויוצא נהדר (וגם מתלכלכים פחות כלים

)

 

[zimes]

רסק עגבניות טרי, כמובן...

ואפשר פשוט לקצוץ את העגבניה לקוביות - עוד פחות כלים לשטוף, ופחות מלכלך (כששני הברברים שלי אוכלים). ד"א - אבקת מרק אינה תבלין מקובל במטבח שלי. אם אני דווקא רוצה טעם של עוף (למה?) אני אבשל עוף, וטעם של בצל - קוצצים ומטגנים... זה גם טעים יותר (לי ולמשפחתי, לפחות), וגם בריא יותר (וגם ללא מונוסודיום גלוטומט, שאני פשוט לא אוהבת.)

 

[ניריתי של יותם]

לא כולנו חרוצות כמוך, צימס

כשאין לי כח לקצוץ שום דבר או כשמכינים פשטידות וכד´ אני מוסיפה אבקת מרק ירקות/זך אורגנית. נטולת מונסודיום גלוטמאט. קונים בחנויות טבע. מומלץ!

 

[zimes]

אני לא תמיד חרוצה

אבל מעדיפה פשרות אחרות. ולגבי רסק עגבניות - זה תלוי בכמה עגבניות יש בבית, ומה מחירן ואיכותן בשוק (סופר... גם שוק אין מתי לעשות). שלא לדבר על השיקול העצלני לגבי הפוגרום שעושה רוטב. ד"א - אני חוזרת למטבח מאוד לאט. מהלידה, זמן רב, בישלה לנו אמא שלי עם השלמות של אמא שלו. ושלא תגידו שלא אמרתי - אנחנו לא מאנשי ה"אוכל-בריאות".