ממתיקים

[אין כמו אקסטרים]

ממתיקים

שלום,

לאחרונה אני קצת מבולבל בקשר לממתיקים שונים.
לרוב אני משתמש בדבש אבל אומרים שהוא כבר כמעט ולא שווה כלום בחימום מעל 40 מעלות,
בנוסף חשבתי לנסות מייפל למרות מחירו היקר והסתכלתי בכמה אתרים והוא לא נמצא לרוב בין הממתיקים המומלצים,כנל לגבי סוכר קוקוס - מחיר גבוה אבל לא מופיע לרוב ברשימה של הממתיקים האיכותיים.
מה שמשותף בכל הרשימות הוא הממתיק סטיביה שנמצא במקום הראשון,
האם יש המלצות על שימוש בסטיביה? האם הוא יכול להיכנס בכל מתכון (דיברו לפעמים על טעם לוואי שיש לו).
האם מוכרים בשוק סטיביה לא איכותית? (הכוונה לסטיביה שנמכרת כנוזל ולא כאבקה)
וכמובן מה דעתכם על ממתיקים כגון דבש, סילאן(שלא הופיע כלל ברשימות), מייפל, סוכר קוקוס..

תודה..

 

[Iname the Life Aspec]

מה עם סירופ אגבה?

 

[אין כמו אקסטרים]

חלק אומרים שהוא אפילו לא מומלץ

אבל בכל מקרה הוא לא נמצא בראש הרשימה..

 

[ella100]

לגמרי במיקרה,עשיתי לאחרונה חפירות בענין.קיבלתי חום.

בגדול,מכל החפירות שעשיתי-הגעתי לתמרים.הן,כך הומלץ באחת החפירות,
הממתיק,עם הסיבים שיש בהן.
לענין הקיבלתי חום-כי סברתי שסילאן ללא סוכר הוא בחירה נכונה.סברתי שאם
אבדוק ערכים גליקמיים נמוכים-חסכתי.
הענין שהחפירות העלו משהו שלא שמים לב אליו-יש ממתיקים מאד "מומלצים"
שלא מגיעים בטיסה למחזור הדם,לא רואים אותם בבדיקות דם.הם "רק" מעמסה
גדולה על הכבד.
לא כל כך אהבתי את מה שקראתי בחפירות האלה,כי לא ברורות הכמויות שמזיקות
או נסבלות בשימוש סביר.

 

[vegetalien]

דעתי

היא שמרחו אותך באשר לדבש. חימום לא מוציא ממנו דבר - ולו רק מפני שאין בו דבר, מלבד סוכר. אפשר לחמם דבש בשקט.
בתור טבעוני אני אמנם נמנע מדבש - אבל לטעמי אין צורך לא בדבש, לא בסילאן, לא בסוכר קוקוס וכו'. ומדוע? מפני שכולם סוכרים חופשיים.
ובתור סוכרים חופשיים אין הם נעלים בריאותית על הסוכר הלבן הישן והמושמץ. לעומת זאת, הם יקרים הרבה יותר.
אז אם תשאל אותי, אם אתה זקוק לממתיק קלורי - מוטב להסתפק בסוכר הפשוט והזול. באמת, לפחות ככה אין שום אשליות. אתה יודע שכמה שפחות - יותר טוב. בלי מראית-עין של איכות שלא באמת קיימת.
&nbsp
אם בממתיקים לא-קלוריים עסקינן, אכן נראה שסטיביה יכולה להתאים, וכן גם סוכרלוז, שהוא ממתיק שחביב עלי מאוד - אין לו טעמי לוואי והוא מפליא להמתיק בשבילי את התה.
אני יודע שמוכרים סוכרלוז גם באבקה, בדיוק לשם צורכי אפיה וכד'. כדאי לתת לזה צ'אנס, לטעמי. מקסימום לא ילך.

 

[ladybug6]

כל הממתיקים המלאכותיים סתם יקרים. אני לא מחזיקה אף אחד מהם בבית. רק סוכר לבן, סוכר חום, וסילאן (שמשמש לטעם ומרקם ברטבים ולא כי יש לו יתרון כלשהו על פני הסוכר).

 

[אין כמו אקסטרים]

מסכים חלקית

הבעיה היא שיש מחקרים לכאן או לכאן כמעט עבור כל ממתיק.
המטרה היא לא להשתמש בממתיקים מלאכותיים חסרי קלוריות אלא להמתיק קצת שוקולד ביתי וחטיפים אחרים, סתם תהיתי לאחרונה האם המחיר מצדיק את האיכות, אז בהכנת שוקולד ביתי בטוח שהכנתו בבית שווה את המחיר, הדאלה היא האם שווה להשקיע כסף בממתיקים אחרים, דבש וסילאן יחסית לא יקרים אבל מייפל וסוכר קוקוס כבר יותר יקרים.
ברור שכדאי להימנע בכל מקרה המטרה היא לקבל את האופטימיזציה בתנאים הנתונים..
וזה תחום מאד מבלבל ועמוק..

 

[vegetalien]

אני לא מתעסק במחקרים,

אלא בנתונים יבשים ויבשושיים - בממתיקים קלוריים אין שום-כלום מלבד קלוריות. לא תמצא בהם ויטמינים, מינרלים או כל דבר אחר שיוכל להועיל (מלבד אולי קצת סידן במולסה Blackstrap או ריבופלאווין במייפל - ובשביל זה צריך לצרוך כמויות גדולות של סוכרים חופשיים).
הנזק עולה על התועלת, והחישוב שלי הוא פשוט - עבור המחיר, כבר מוטב לצאת בזול בכיס, כי בריאותית - ככל שנרבה נשלם ביוקר.

 

[מיקי מהי]

לסילאן מייפל ודבש יש ארומה ייחודית

שעושה אותם מעולים לדברים שממתיקים מלאכותיים או סוכר לבן לא מתקרבים לתוצאה המתבקשת

 

[vegetalien]

ארומה?

אולי - בענייני טעם אינני מבין במיוחד. עם זאת השאלה עסקה בפן הבריאותי - והגעתי למסקנה שאין ביניהם לבין סוכר לבן שום הבדל של ממש, מלבד ההבדל במחיר.

 

[מיקי מהי]

מה לגבי ערך גליקמי?

האמנם ערך גליקמי שלך סילאן ללא תוספת סוכר אינו נמוך משל סוכר פשוט?
מה לגבי מיצוי חרובים ללא תוספת סוכר?
מה לגבי לתת שעורה או אורז? בהנחה שמגיעים למוצר איכותי ללא רמאויות

 

[vegetalien]

ערך גליקמי עלול להוליך שולל במקרים כאלה, לדעתי.

הנה, למשל - ערכו הגליקמי של סירופ אגאבה נמוך במיוחד.
אבל מדוע? והאם זה טוב? - ובכן, הדבר הוא מפני שסירופ האגאבה עשיר בפרוקטוז. דהיינו, שיעור הפרוקטוז לעומת גלוקוז גבוה (גבוה אף יותר מסירופ תירס עתיר-גלוקוז).
פרוקטוז, כידוע, אינו מעלה במיוחד את רמות הסוכר בדם. אבל זה מפני שהמטבוליזם שלו בגוף שונה בתכלית לעומת גלוקוז (GI 100) - עליו לעבור בכבד תחילה.
פלא שכבד שומני (לא מאלכוהול - NAFLD) והיפרטריגליצרידמיה נקשרו לא-אחת לצריכת פרוקטוז גבוהה?
אגב, מאחר שסוכר לבן מכיל נטו סוכרוז (דו-סוכר. דהיינו 50% פרוקטוז 50% גלוקוז), ערכו הגליקמי בינוני דווקא, לא גבוה. חד-סוכר אחד ממתן חד-סוכר שני.

בקיצור - בצורה חופשית (בלי סיבים ושאר רכיבים) הסוכרים לא יועילו. גלוקוז יקפיץ את רמת הסוכר בדם (גרוע בכללי, ובמיוחד עבור סוכרתיים), והפרוקטוז יעשה שמות בכבד (גרוע לא-פחות). אין לאן לברוח.

אגב, מה פירוש מיצוי חרובים? אבקת חרובים כשלעצמה מכילה הרבה סיבים, ולכן היא דווקא יחסית בסדר (אך טעמה אינו מתוק במיוחד). אבל אם נבודד את הסוכרים מכל היתר - אנה אנו באים?
לגבי לתת שעורה/אורז - אין לי מושג, אבל לא נראה לי שהישועה תגיע משם. זכור לי שלתת שעורה מכיל שיעור גבוה של מלטוז (מהמילה malt, לתת).
אם אני זוכר נכון (תַּקְּנִי/תַּקְּנוּ אותי אם אני טועה), מלטוז הוא דו-סוכר (כמו סוכרוז), אך מורכב משתי מולקולות של גלוקוז (בלי פרוקטוז). כלומר, הערך הגליקמי שלו אמור לזנק השמיימה.

 

[Gidi Shemer]

להכל, כולל למלטוז

 

[מיקי מהי]

בקיצור נשארנו בסוגיית הטעם

שהיא לפחות מבחינתי לא פחות רלוונטית
לא נוגעת בסטיויה בררר

 

[RSPA]

אולי מלטוז הוא דו-סוכר אבל מלטז בודאות הוא תלת-סוכר

במיוחד כשה - Maltese באים בשלישיות....