ממתיק לקפה/תה

[ברק תחת ענן]

ממתיק לקפה/תה

היי
האם יש ממתיק לקפה או לתה במקום סוכר רגיל?
ממתיקים כמו סטיביה, סוכר לוז, קסיליטול, מייפל וכו'.

מצד שני, אני מבין שסטיביה בו פחות שומן, פחות כולסטרול, אך לא מומלץ

http://rotem.org.il/סטיביה-האמנם-תחליף-הסוכר-הטבעי-הטוב/

עדיפות ראשונה לממתיק, אם יש משהו טוב, מה צריכה בכל יום,
או, עדיף בלי ממתיק בכלל ולהתרגל לזה?

תודה.

 

[אבי519]

עדיף בלי כמובן, קצת קשה בהתחלה אבל די מהר מתרגלים.

אני כבר 5 שנים בלי ממתיקים וגם בלי מלח וזה לא חסר לי בכלל.

 

[ברק תחת ענן]

ומי שבריא אין בעיה לקחת סטיביה או ממתיק אחר?

 

[אבי519]

לא בריא ולא מומלץ למי שגם שרוצה להישאר בריא

מי שבריא ושלא אכפת לו להישאר כזה אז יכול גם להשתמש בסוכר. ( אולי אפילו עדיף סוכר)

 

[ברק תחת ענן]

לי אכפת מאוד, אז בלי סוכר?

 

[אבי519]

כן בוודאי, עדיף בלי המתקה בכלל

אני התרגלתי לזה די בקלות .
&nbsp

 

[trilliane]

אני לא מסוגלת; כל החליטות מרות לי מדי, ותה (רגיל) מר בטירוף

ולכן ויתרתי עליו מזמן. בלאו הכי אני לא מרבה לשתות שתייה חמה (בעיקר כשאני חולה) אז כפית סוכר "פעם ב" היא לא מה שמשנה את חיי (וביום יום אני שותה רק מים).

 

[אבי519]

זה עניין של התגברות על התמכרויות

המתוק של הסוכר ממכר, כמו מלח וחומרים נוספים שמחזקים ומשנים את הטעם.
אחרי שנגמלים מגלים שאפשר להנות מתה ללא המתקה .
אחרי שנגמלים מהמתוק אז בנוסף לטעם הטוב ובכלל לא מר של התה מקבלים ביחד עם כל כוס תה הרגשה טובה יותר של שחרור מהתמכרות ושליטה עצמית, שעדיף בעיני על המתיקות.

 

[trilliane]

ממש לא. אילו סוכר היה ממכר אנשים היו צורכים אותו בכפית

ישירות מצנצנת הסוכר (זה מה שמכורים עושים עם החומר שהם מכורים לו – צורכים אותו בלי יכולת להפסיק כל עוד הוא זמין להם).
&nbsp
אני צורכת הרבה מזונות שאינם מתוקים ולא שותה שתייה מתוקה ביום יום, כפי שכתבתי. אני חובבת מתוק, אבל במידה ובמתיקות עדינה, וסולדת ממזונות מתוקים מדי. הסיבה שאני מוסיפה סוכר לחליטות אינה שהן לא מתוקות אלא שהן מרות. זו הסיבה שהפסקתי לשתות לחלוטין תה שחור (כלומר מעלי תה מחומצנים), הוא פשוט לא טעים לי. גיליתי שאני נאלצת להוסיף סוכר בכמות לא סבירה כדי להתגבר על המרירות, ולכן אני מוותרת מראש.
&nbsp
אני שמחה בשבילך שתה טעים לך כמו שהוא, לי הוא לא. כל אחד והעדפות הטעם שלו.

 

[אבי519]

אנשים אוכלים ממתקים כמו סוכריות שזה סוכר מרוכז בדיוק כמו

מצנצנת, בכוס קולה יש 6-8 כפיות סוכר, בארה"ב קנדה .... אנשים אוכלים לארוחת בוקר דונאטס (סופגניות) ספוגים בסירופ מייפל.

שלא נדבר על כמויות אדירות של סוכר שיש בעוגות וממתקים אחרים. שאני לא מסוגל לגעת בהם.
חוש הטעם משתנה לגמרי כשההתמכרות הזאת נעלמת , אני היום מרגיש שקוקה קולה מתוק בצורה בלתי נסבלת כמו שהיתי מרגיש בעבר בשתיה של תרכיז קולה בלי מיהול.
&nbsp

 

[trilliane]

לא בדיוק, ובכל מקרה, אנשים לא מתמכרים לסוכריות... אז לא.

וקוקה קולה באמת מתוק בצורה בלתי נסבלת (וגם הטעם הבסיסי לא משהו, ואני בכלל לא אוהבת משקאות מוגזים) ואפילו בילדות לא כ"כ אהבתי אותו. אז מה?
&nbsp
אנשים אוהבים מתוק, זה ידוע, וגם נחקר ויש לכך הסברים אבולוציוניים. מכאן ועד לטעון להתמכרות לסוכר המרחק רב, ועוד לטעון את זה כלפיי, אחרי שהבהרתי לך שאני לא שותה שתייה ממותקת, זה מגוחך.
&nbsp
לא רק לך, גם לי יש בעיה קבועה עם קינוחים בישראל, רובם מתוקים לי מדי (בלי שום "תהליך גמילה", זה אצלי ככה שנים רבות, ורק "מחמיר" עם הגיל...). כבר החזרתי עוגת דבש במסעדה שהייתה מתוקה עד צרבת, כמעט כמו לאכול דבש בכפית, בלתי אכילה עבורי...

התלוננתי פעם במסעדה שאני אוהבת על מתיקות הקינוחים, והם ענו שהם ניסו להפחית את כמויות הסוכר, אבל לקוחות התלוננו שהקינוחים לא מתוקים מספיק...
&nbsp
אנשים (גם כאלה שאוהבים מתוק) שותים הרבה בירה, משקה פופולרי בעולם בכלל ובישראל בפרט, נכון? אבל אני לא, כי גם בתקופה שעוד שתיתי פה ושם משקאות אלכוהוליים, בירה תמיד הייתה מרה לי מדי. ניסיתי הרבה סוגים, אבל גם אם הטעם הבסיסי היה נחמד לי, אחרי כמה לגימות המרירות הייתה משתלטת, והכמות הגדולה ביותר שהצלחתי לשתות היא בערך חצי שליש (כלומר שישית ליטר).
&nbsp
כנראה יש לי קולטנים רגישים לטעם מר, ואין לזה שום קשר ל"התמכרות לסוכר". בבקשה אל תלביש עליי את התיאוריות הפרטיות שלך רק כי מצאת עוד הזדמנות להתנשא ולהתרברב כמה התזונה שלך מושלמת. לך טפס על עץ אחר.

 

[אבי519]

מאמר מדעי על התמכרות לסוכר (קטעים נבחרים ולינק)

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6234835/

Researchers have found a significant interaction between sugar-sweetened beverages and genetic-predisposition score calculated on the basis of 32 BMI-associated loci suggesting that people carrying this trait, when exposed to sweetened beverages, BMI, and adiposity will be augmented (35). In addition, other investigators have found that at chromosome16p11.2 different variations of this gene can affect consumption of sweet foods (42, 43). The question at this point is: how can we link sugar ingestion to addictive behavior?

Sugar acts as an analgesic most likely by releasing endogenous opioids (198). Hence, it is sensible to look for signs of opiate withdrawal in rats made dependent on sugar or palatable food (199). Injection of naloxone in sugar-dependent rats generated several of the opiate withdrawal symptoms and anxiety-like response on the plus-maze (200, 201). Similarly, sugar deprivation (analogous to spontaneous drug withdrawal) produced signs of opiate withdrawal including anxiety-like behaviors (200, 202). Only recently have withdrawal symptoms been elucidated in humans meeting criteria for FA by way of predictive reference resetting (allostasis) controlled by the rostral anterior cingulate cortex and the dorsal lateral prefrontal cortex (203).
Neurochemically, morphine withdrawal is accompanied by a decrease in accumbens DA release with a simultaneous ACh increase (147, 149, 157). An equal response was observed when sugar experienced rats were injected naloxone or sugar deprived (200–202), confirming the involvement of the endogenous opioid system in the development of sugar dependency.
The FA framework for understanding obesity is the notion that highly processed “hyperpalatable” foods have hijacked the reward centers in the brain thus impairing the decision-making process, similar to drugs of abuse. The major assumption is that biochemistry drives behavior. The sugar addiction theory bridges current gaps between food science and neuroscience, and between nutrition and psychology. This theory was originally developed from animal studies, however there is no shortage of compelling human data. While FA has been sensationalized in the popular press with headlines such as “Oreos More Addictive Than Cocaine?” we propose that processed FA in humans is much more like caffeine or nicotine addiction than it is like cocaine or heroin. There is a subtlety to food addiction where a significant majority of the people who meet criteria may not be aware of it, likely because it is not widely accepted as a social norm. Meanwhile, there have been non-clinical recovery movements of self-identified “food addicts” dating as far back as 1960 when Overeaters Anonymous was formed.

 

[אבי519]

למי שאין סבלנות לקרא אז בשורה התחתונה מה שרצתי להדגיש

סוכר ממכר במנגונים דומים לסמים, ההתמכרות היא גם פסיכולוגית וגם ביוכימית.
הסוכר משחרר במוח חומרים שגורמים להתמכרות במנגנון ביוכימי דומה להתמכרות לאופיום לאכלהול ולסמים אחרים , ע"י שיחרור חומרים עם פעילות דומה לאופיום במוח..
ההתמכרות כוללת מאפיינים דומים להתמכרות של סמים (הרגשת היי , והשפעה מרגיעה על המוח ) וגם כולל תהליך של גמילה "קריז" כשהסוכר מופסק. (מצבי חרדה וכ"ד)
&nbsp

 

[trilliane]

זה מחקר בפסיכולוגיה ולא בתזונה, והם מדברים על קבוצה מסוימת

של אנשים בעלי תכונות מסוימות (וכנראה מוטציה גנטית) ולא על כלל האוכלוסייה, מסייגים ומדברים על "התמכרות" למזון (ואין בזה שום דבר חדש מבחינת אנשים בעלי השמנת יתר חולנית, רובם אם לא כולם בעלי הפרעות אכילה וסובלים מאכילה רגשית), וגם את נושא ההתמכרות הם מסייגים לא מעט... כרגיל, אתה מרדד נושא מורכב ולאו דווקא בקונצנזוס למסקנה הרבה יותר כוללנית ונחרצת, ובעיקר תוך שאתה מתנשא על אחרים שכבר תייגת כפי שנראה לך בלי לבדוק אם הם עומדים בכלל בקריטריונים הרלוונטיים.

 

[אבי519]

צרפתי לך את הקטעים הרלונטיים

מדובר בפרוש על השפעה ביוכימית של סוכר על המוח כמו של אופיום.
&nbsp
והביקורת האישית שלך עלי ממש לא מענינת לא אותי ולא אף אחד אחר כאן.

 

[trilliane]

ראיתי וקראתי גם אותם; ושוב, יש כמה וכמה סייגים...

לא כתבתי ביקורת אישית עליך, כתבתי ביקורת על הטקסטים שלך.