"מן המוות, מאימת המוות, מתחילה כל הכרת המכלל"

[Free Smile]

"מן המוות, מאימת המוות, מתחילה כל הכרת המכלל"

 

[סליידר]

רוזנצווייג

 

[Free Smile]

חריף, לא?

בואו נודה בזה - כולנו בדרך לאנשהו נוכל לבלבל בשכל עד מתי שנרצה ש"צריך להנות מהדרך ולא רק מהיעד" אבל היעד מחכה לנו, וכל עוד לא הגדרנו לעצמנו היטב מהי הדרך, ומה זה אומר להנות... חסרים לנו כמה רכיבים חיוניים בחיינו שניתנו לנו ויילקחו באותה מידה. המוות לא כסוף אלא כנקודת מוצא. בעבר היו לי מחשבות מרחיקות לכת סביב המוות והכל נראה לי ריק נטו בשל המוות הבלתי נמנע אז מה עושים? מקבלים את זה שעכשיו חיים ועושים snooze למחשבות על המוות, שיחכו למתישהו, כשיהיה זמן אליהם, כשאמות

כיום לעתים זה ההיפך, אני חי את החיים שלי ומדי פעם נזכר - שאני מתישהו מת והבעטה הזאת, הבעיטה הזאת לביצים של התודעה, מכאיבה וממריצה אותי לחשוב על מה אני רוצה להשקיע את הזמן שיש ברשותי אני מודה שאני פשרן אני חי על מים פושרים כבר זמן מה אבל אני יודע שזה לא בשבילי לעד ושאני מחפש את העוצמה

 

[0Pandemonium0]

אני בעד להתעלם ממנו, על פני השטח.

כלומר, דע שאתה מת. דע שאתה הולך למות. יום אחד זה יקרה. וכן, אני בעד כל הקלישאות של "תחיה את החיים כאילו זה יומך האחרון", "אכול ושתה כי מחר נמות", "חיה את הרגע"... אני בעד. אבל אני לא חי את הרגע כי אני פוחד שברגע הבא אני אמות. אני מתעלם מהמחשבה הזאת, שברגע הבא אני עלול למות. אני יודע שזה יקרה, ולכן אני משתדל למצות את החיים, אבל לא מתעסק בזה. אתה יכול לדמיין כמה נוראים חייו של אדם, שמניח תמיד מראש שבדקה הבאה הוא עלול למות? ואיזו עוצמה אתה מחפש? אולי זאת העוצמה? ההתגברות על המוות, לא הפיזי אלא המנטלי?

 

[Blutige Erde]

כן.

מוות מנטאלי מפחיד יותר ממוות פיזי, לדעתי, כי כשאתה מת מוות פיזי, תכל'ס, מה איכפת לך. אתה לא מרגיש כלום. זו יכולה להיות אף חווייה סימפטית וזכורה לטובה! -טוב, לא. אבל במוות מנטאלי אתה בעצם הופך את הפיזי, העתידי, המרוחק, לקיים. ואתה מרגיש את זה, אתה בתוך זה. בריקנות. אתה חי את המוות. וזה לא נעלם, עד שאתה נעלם. בקשר למוות פיזי, טוב, יש כאלה שלא מדחיקים אלא קמים ואשכרה מנסים לעשות משהו בקשר לזה. יש גם כאלו שמנסים לעשות משהו בקשר למוות המנטאלי. אני מניחה שאתה שייך לקבוצה השניה. אני לא יודעת מה מאתגר יותר.

 

[Free Smile]

העצמה של החיים

הידיעה שניחנת בכוח שבא לידי ביטוי ומיצוי בדברים שאתה עושה ונתקל בהם. העצמה הזאת היא מן עדות לכך שיש גם חיים, ולא רק מוות. במשחק הרגיל של מוות לעומת חיים, נדמה שהמוות מנצח. העצמה היא הניסיון העז לתת לחיים את הניצחון - שכן יש בהם משהו, שיש בהם משמעות מעבר למוות שמסיים את אותו תהליך הקרוי חיים (אף שראוי לסייג את המושג חיים כאן בראייה לפיה אין התיחסות לגלגולי נשמות או עולם אחר או המשכיות כלשהי של אותו זרע/נשמה/זהות/אישיות מבעד לגוף החול שחוזר לאדמה)

 

[AnnabeI Lee]

אני מאוד מזדהה!

 

[Free Smile]

אשרינו טרין!