תגובותי...P:
למרות שהכתב השני (זה שאוהב את הביטלס...*_*),לדעתי, נימק את עצמו בצורה הרבה יותר משכנעת (האם יכול להיות שזה קשור לעובדה שאני לא ממש אובייקטיבית?), יש משהו בדברים של הכתב הראשון...כלומר, אני מאד נהנית להקשיב לאלבומים של הביטלס בתקופה שלפני rubber soul (ובתקופה האחרונה יותר מתמיד. אני כרגע מכורה קשות לwith the beatles), בתקופתם הם היו, בערך, להקת פופ. כלומר, יש להם את הייתרון על להקות פופ בימינו שהם מנגנים בעצמם ומחברים את רוב השירים בעצמם (חוץ מחידושים פה ושם), אבל...בכלליות, אולי אני אוהבת את השירים המוקדמים רק כי הם קלאסיקה? כי בתקופתם הם היו מין סוג של בקסטריט בויז משוכללים (ואני לא מדברת על התקופה המאוחרת יותר). ובעצם, זה חלק מהיופי, לראות שהם התפתחו מלהקת בנים די רגילה בתקופתם ללהקה שבאמת שינתה את פני המוזיקה... אז מה בעצם ניסיתי להגיד...? P: >_< *