חביב.
אם כי יש כמה פראזות הנשמעות יותר מדי ארפג'יות ולא מוזיקליות מספיק, וכמה מהלכים תמוהים, גם לא ממש אהבתי את הנקודת עוגב הקצרצה בה אתה חוזר על אותו תו בסופרן ארבע פעמים, זה מהלך שהיה מתאים יותר ביצירה בארוקית לצ'מבאלו או לאוטה מאשר ליצירה בעלת אופי רומנטי לפסנתר. הסיום הרבה יותר מדי פרוג רוק בשביל הקטע. אבל הסך הכל חמוד, הנושא בפתיחה נשמע מאוד שופני ונוגה (או לפחות נשמע כאילו הוא ישמע כך לא במידי, גרייס נוטס אף פעם לא נשמעים מאוד גרייספול במידי).