לא מצליחה להזכר במשהו מיוחד
אצל הוריי כל אחד (ואחת)שיודע לקרוא קורא קטע מההגדה לפי סדר הישיבה (כמובן שאבא מתחיל). כל מי שיש לו קושיה או וורט או הסבר- מעלה. בשלב מאוחר לרוב מהסים את מי שיש לו יותר מידי קושיות או וורטים
<עליתי על קונספירציה: לא משנה איך יישבו, תמיד הקטע של "ואעבור... ואראך מתבוססת בדמייך" יפול עליי...
> יש מ-ל-א קטעים ששרים
אצל חמי רק הוא קורא את ההגדה במין ניגון-לימוד של ע"מ, ככה שלא מבינים מילה, והילדים מאבדים ענין וסבלנות תוך 30 שניות...
כשהוא מתעייף אחד מהבנים שלו "עוזר" לו קצת. חס מלהזכיר וורטים וכדו'. רק השירים הבסיסיים. יש שם מין קטע הזוי בו עוברים עם קערת ליל הסדר ומסובבים מעל הראש של כל אחד מהמסובים... מישהו מכיר את המנהג הזה? מחכה שנגיע לשלב שאנחנו נערוך סדר בעצמנו ואז ברור לי שהוא יהיה מאוד מכוונן-ילדים/נכדים, ברמת התוכן וההסברים. מה שחסר לי בסדרים אצל ההורים שלנו. יישר כח לר' בחור כארזים על השרשור המעניין הזה!
