לוליטה9999
New member
מנהג השבעה
מנהג הוא אצל היהודים לשבת בבית שבעה ימים לאחר מותו של קרוב, ביחד, ולקבל אורחים. חשבתי לעצמי בשביל מה זה טוב? יש שאומרים שזה טוב כי כל המשפחה יושבת יחד ומתאחדת. מכל מיני אנשים אני שומעת סיפורים וגם רואה בעצמי שזה דוקא לא מאחד. יושבים ביחד ולפחות חצי יום משעמם ואין אנשים כי הרוב באים אחר הצהרים ובערב, ואז מתחילים ויכוחים שמגיעים עד לריבים של ממש. יש סיפורים שהריבים מתחילים על ירושות. לפעמים רבים על שטויות ממש. כדון אם להביא קייטרינג או לא... איזה כשרות אם בכלל או למה זה אור אחר לא בא ולמה ההוא בא כל יום ושוכח ללכת. ממש שטויות שבימים כתיקונם לא נותנים עליהם את הדעת בכלל. אני יודעת שעשו על זה גם סרט. אני חשבתי שבימים כאלה הכי חשוב להעלות זכרונות, לדבר על הדברים הטובים שהיו ולהיות חיוביים. במקום זה אני רואה תמיד שעושים חשבונות. מי בא ומי לא בא להלווייה, לשבעה....כמה פעמים בא. כל אחד שבא גם נותן עצות לגבי מנהגים שונים ומשונים וזה שוב פותח מקום לויכוחים. כן לעשות מה שההוא או ההיא אומרים או לא לעשות...יש נטייה מוגזמת לעשות כל מיני דברים קשים במיוחד כאילו כדי להעניש את עצמך על לכתו של אדם אהוב קרוב. בקיצור, יש לנו מנהגים לא משו. תמיד כשכופים עלינו ישיבה ביחד בחוסר מעשה מתחילות בעיות מטופשות לגמרי. ככה זה גם אצל המון משפחות ביום כיפור. נראה לי שיש פה משהו לוקה במנהגים שלנו. היו צריכים לתת משהו לעסוק בו במצבים כאלה כדי שהענינים לא יתדרדרו. מישהו אמר לי אתמול שרוב המשפחות קמות מהשבעה מסוכסכות לגמרי לפעמים לכל המשך החיים. כמה מטופש. אלו היו הרהורים על מנהגי היהודים בעת אבלות.
מנהג הוא אצל היהודים לשבת בבית שבעה ימים לאחר מותו של קרוב, ביחד, ולקבל אורחים. חשבתי לעצמי בשביל מה זה טוב? יש שאומרים שזה טוב כי כל המשפחה יושבת יחד ומתאחדת. מכל מיני אנשים אני שומעת סיפורים וגם רואה בעצמי שזה דוקא לא מאחד. יושבים ביחד ולפחות חצי יום משעמם ואין אנשים כי הרוב באים אחר הצהרים ובערב, ואז מתחילים ויכוחים שמגיעים עד לריבים של ממש. יש סיפורים שהריבים מתחילים על ירושות. לפעמים רבים על שטויות ממש. כדון אם להביא קייטרינג או לא... איזה כשרות אם בכלל או למה זה אור אחר לא בא ולמה ההוא בא כל יום ושוכח ללכת. ממש שטויות שבימים כתיקונם לא נותנים עליהם את הדעת בכלל. אני יודעת שעשו על זה גם סרט. אני חשבתי שבימים כאלה הכי חשוב להעלות זכרונות, לדבר על הדברים הטובים שהיו ולהיות חיוביים. במקום זה אני רואה תמיד שעושים חשבונות. מי בא ומי לא בא להלווייה, לשבעה....כמה פעמים בא. כל אחד שבא גם נותן עצות לגבי מנהגים שונים ומשונים וזה שוב פותח מקום לויכוחים. כן לעשות מה שההוא או ההיא אומרים או לא לעשות...יש נטייה מוגזמת לעשות כל מיני דברים קשים במיוחד כאילו כדי להעניש את עצמך על לכתו של אדם אהוב קרוב. בקיצור, יש לנו מנהגים לא משו. תמיד כשכופים עלינו ישיבה ביחד בחוסר מעשה מתחילות בעיות מטופשות לגמרי. ככה זה גם אצל המון משפחות ביום כיפור. נראה לי שיש פה משהו לוקה במנהגים שלנו. היו צריכים לתת משהו לעסוק בו במצבים כאלה כדי שהענינים לא יתדרדרו. מישהו אמר לי אתמול שרוב המשפחות קמות מהשבעה מסוכסכות לגמרי לפעמים לכל המשך החיים. כמה מטופש. אלו היו הרהורים על מנהגי היהודים בעת אבלות.
