מנהטן פינת עזריאלי: הצצה לתוכניות מתחמי המטרו בגוש דן

כשלוגי

Active member

במשרד התחבורה ובחברת נת"ע מעריכים שבתוך עשור וחצי יפעלו במלואם 3 קווי המטרו המתוכננים ו-3 קווי הרכבת הקלה. על פי התוכניות השאפתניות, לאורך ציר הרצליה-חולון יוקמו 6 תחנות מרכזיות, שיכללו חנויות, משרדים, מרכזי תרבות ובילוי ואפילו בתי מלון, כמו בניו יורק ובלונדון. ומה המוקשים בדרך? צפו בהדמיות​

 

Ccyclist

Well-known member

במשרד התחבורה ובחברת נת"ע מעריכים שבתוך עשור וחצי יפעלו במלואם 3 קווי המטרו המתוכננים ו-3 קווי הרכבת הקלה. על פי התוכניות השאפתניות, לאורך ציר הרצליה-חולון יוקמו 6 תחנות מרכזיות, שיכללו חנויות, משרדים, מרכזי תרבות ובילוי ואפילו בתי מלון, כמו בניו יורק ובלונדון. ומה המוקשים בדרך? צפו בהדמיות​


ברגע שהשוו לקינגס קרוס בלונדון - הבנתי שההשוואה לא במקום.

בלונדון מתחמים גדולים מהסוג המתואר קיימים רק בתחנות הרכבת הארציות הגדולות, שבהן יש בדרך כלל 15-20 רציפים בינעירוניים. אלו מתחמי ענק בקנה מידה שאין בתל אביב ואין סיבה שיהיו. בתחנות הארציות ממתינים הן לרכבות פרבריות בתדירות גבוהה יחסית והן לרכבות ארציות שנוסעות פעם - פעמיים בשעה, 4 פעמים בקווים פופולריים כמו לונדון - לברייטון. במקומות כאלו הנוסע צריך להמתין ולכן יש מסחר המבוסס על המתנה וצידה לדרך לנסיעות ארוכות של שעה - שעתיים ומעלה ברכבת.

מה שבר השוואה למערכת בגוש דן הן תחנות בלב העיר לונדון - תחנות תחתית בלבד עם 3 קווים כמו ,Bank, Oxford Circus Embankment, תחנות תחתית וקו אליזבת' כמו Tottenham Court Road ו Bond Street, או תחנת Farringdon שעוברים בה שני פרוזדורי רכבת בינעירוניים עם קיבולת גדולה מהאיילון (טמזלינק וקו האליזבת' קיבולת 24 רכבות לכיוון בשעה כל אחד) וקווי הצד הצפוני של המעגל בתחתית (המעגלי, המטרופוליטני והמרסמית' והסיטי) .

בתחנות כאלו המסחר בתחנה מצומצם מאד. הוא בדרך כלל לא קיים במפלסים עמוקים, בחלקן אין מסחר כלל בתחום התחנה עצמה. באחרות יש קיוסק קטן בתוך קו הוולידטורים. מסחר ברמה בינונית של 3-5 חנויות שרובן קיוסקים וסנביצ'יות קיים בכניסה לאחרות.

נוסע שצריך להחליף בין קווי מערכת עירונית לא צריך מסחר שיעמוד בדרכו. הוא צריך להגיע מרציף לרציף בצורה היעילה ביותר.

העסקים סביב התחנות שמניתי נמצאים בבניינים ברחובות שסביב התחנות. אפילו בבונד סטריט שנמצאת מתחת לקניון קטן - הכניסה לתחנה היא מדרגנוע מודגש אחרי הכניסה הראשית לקניון

גורם מצער נוסף בכתבה הוא שבמקום לדבר על פתרון בעיית המעברים באמצעות מעברים תת קרקעיים מתחנות הרכבת לתחנות המטרו והרק"ל- מדברים על פתרונות במפלס הרחוב כולל קירוי האיילון כפתרון לבעיית ההחלפה בשלום.

כפי שוודאי שמתם לב במעבר מערבה מתחנת אלנבי לרחוב אלנבי עצמו - הליכה במעבר תחתי ללא תנועה צולבת ומסחר היא מהירה ואפקטיבית יותר מהליכה ברחוב.

אפילו במתחם התחנות של קינגס קרוס סט פנקרס יש מעברים תחתיים ישירים בין התחנות השונות המרכיבות את המתחם - בתוך התחתית ובינה לבין הארצית. (המעבר הצפוני החדש בין תחנות התחתית, המעבר מאולם הכרטיסים החדש של התחתית לסט' פנקרס, המעבר לכניסה במה שהיתה פעם תחנת קינגס קרוס טמזלינק וכיום משמשת ככניסה לתחתית בלבד).

מאכזב שבמקום להשוות לתחנות עירוניות, שנמצאות אמנם בלב האזור העירוני שהן משרתות - אך המסחר והפנאי סביבן נעשה במבנים פרטיים ברחובות הסובבים - מתכננים בארץ "מתחמים" על בסיס צורך תחבורתי שלא יהיה במטרו וברק"ל של גוש דן, אלא רק במידה מצומצמת בתחנות רכבת ישראל באיילון.

סטריטוויו:
שיטוט בתחנה הארצית ויקטוריה בלונדון. הכניסה לרציפים 15-19. אין ולא יהיו בארץ תחנות בקנה המידה הזה כי האיילון משתמש בשיטת המעבר היעילה שחוסכת את הצורך בריבוי רציפים של תחנת טרמינל. טיילו קצת להנאתכם ותבינו שאין צורך במסחר כזה בארץ.

 
נערך לאחרונה ב:

Ccyclist

Well-known member
ברגע שהשוו לקינגס קרוס בלונדון - הבנתי שההשוואה לא במקום.

בלונדון מתחמים גדולים מהסוג המתואר קיימים רק בתחנות הרכבת הארציות הגדולות, שבהן יש בדרך כלל 15-20 רציפים בינעירוניים. אלו מתחמי ענק בקנה מידה שאין בתל אביב ואין סיבה שיהיו. בתחנות הארציות ממתינים הן לרכבות פרבריות בתדירות גבוהה יחסית והן לרכבות ארציות שנוסעות פעם - פעמיים בשעה, 4 פעמים בקווים פופולריים כמו לונדון - לברייטון. במקומות כאלו הנוסע צריך להמתין ולכן יש מסחר המבוסס על המתנה וצידה לדרך לנסיעות ארוכות של שעה - שעתיים ומעלה ברכבת.

מה שבר השוואה למערכת בגוש דן הן תחנות בלב העיר לונדון - תחנות תחתית בלבד עם 3 קווים כמו ,Bank, Oxford Circus Embankment, תחנות תחתית וקו אליזבת' כמו Tottenham Court Road ו Bond Street, או תחנת Farringdon שעוברים בה שני פרוזדורי רכבת בינעירוניים עם קיבולת גדולה מהאיילון (טמזלינק וקו האליזבת' קיבולת 24 רכבות לכיוון בשעה כל אחד) וקווי הצד הצפוני של המעגל בתחתית (המעגלי, המטרופוליטני והמרסמית' והסיטי) .

בתחנות כאלו המסחר בתחנה מצומצם מאד. הוא בדרך כלל לא קיים במפלסים עמוקים, בחלקן אין מסחר כלל בתחום התחנה עצמה. באחרות יש קיוסק קטן בתוך קו הוולידטורים. מסחר ברמה בינונית של 3-5 חנויות שרובן קיוסקים וסנביצ'יות קיים בכניסה לאחרות.

נוסע שצריך להחליף בין קווי מערכת עירונית לא צריך מסחר שיעמוד בדרכו. הוא צריך להגיע מרציף לרציף בצורה היעילה ביותר.

העסקים סביב התחנות שמניתי נמצאים בבניינים ברחובות שסביב התחנות. אפילו בבונד סטריט שנמצאת מתחת לקניון קטן - הכניסה לתחנה היא מדרגנוע מודגש אחרי הכניסה הראשית לקניון

גורם מצער נוסף בכתבה הוא שבמקום לדבר על פתרון בעיית המעברים באמצעות מעברים תת קרקעיים מתחנות הרכבת לתחנות המטרו והרק"ל- מדברים על פתרונות במפלס הרחוב כולל קירוי האיילון כפתרון לבעיית ההחלפה בשלום.

כפי שוודאי שמתם לב במעבר מערבה מתחנת אלנבי לרחוב אלנבי עצמו - הליכה במעבר תחתי ללא תנועה צולבת ומסחר היא מהירה ואפקטיבית יותר מהליכה ברחוב.

אפילו במתחם התחנות של קינגס קרוס סט פנקרס יש מעברים תחתיים ישירים בין התחנות השונות המרכיבות את המתחם - בתוך התחתית ובינה לבין הארצית. (המעבר הצפוני החדש בין תחנות התחתית, המעבר מאולם הכרטיסים החדש של התחתית לסט' פנקרס, המעבר לכניסה במה שהיתה פעם תחנת קינגס קרוס טמזלינק וכיום משמשת ככניסה לתחתית בלבד).

מאכזב שבמקום להשוות לתחנות עירוניות, שנמצאות אמנם בלב האזור העירוני שהן משרתות - אך המסחר והפנאי סביבן נעשה במבנים פרטיים ברחובות הסובבים - מתכננים בארץ "מתחמים" על בסיס צורך תחבורתי שלא יהיה במטרו וברק"ל של גוש דן, אלא רק במידה מצומצמת בתחנות רכבת ישראל באיילון.

סטריטוויו:
שיטוט בתחנה הארצית ויקטוריה בלונדון. הכניסה לרציפים 15-19. אין ולא יהיו בארץ תחנות בקנה המידה הזה כי האיילון משתמש בשיטת המעבר היעילה שחוסכת את הצורך בריבוי רציפים של תחנת טרמינל. טיילו קצת להנאתכם ותבינו שאין צורך במסחר כזה בארץ.


ואחרי מה לא - הנה דעתי מה כן: מערכת מעברים תת קרקעיים.

למערכת הישראלית יש יתרון אחד ענק - כירטוס ארצי משולב הן ברב קו והן באפליקציות. זה מבטל את הצורך בשני אולמות כרטיסים נפרדים כפי שקורה בתחנות גדולות משותפות לרכבת הארצית והתחתית בלונדון. אם רכבת ישראל תרצה בידוק משלה - זה אפשרי בפרוזדורים מורחבים במעבר בין המערכת הארצית לעירונית.

בגדול נקודת הפתיחה הישראלית הקרובה ביותר היא המעבר התחתי בתחנת הרצליה, אולי עם פרוזדור ברוחב כפול שלא יאט את הנוסעים היורדים מהרכבת. באיילון זה יחייב מציאת נקודות ירידה בצד הרציף המרוחק מהמדרגות או באמצע הרציפים. בגלל התעלה - יהיה צורך להגביה את הכניסה למדרגות היורדות במדרגה אחת מעל לפני הרציף כמו שהכניסות למטרו של לעסבון מוגבהות מעל לקו המדרכה. אינני חושב שיש צורך בדרגנועים. עם ההנגשה המודרנית יהיה צורך גם במעליות.

את הפרוזדור התת קרקעי יש להמשיך אל קומת הקונקורס של הקו האדום ושל המטרו. בקו האדום המרחק המצער בין התחנות לתחנות הרכבת אומר שיהיה צורך במסועים, במטרו אני מקווה שיהיה מרחק בר הליכה.

התחנות שיהיו בהן תחנות רק"ל במפלס הרחוב - הפרוזדור התת קרקעי צריך להגיע לסף תחנת הרק"ל ברחוב ורק שם צריכות להיות מדרגות ומעלית לרק"ל. אפשר להשוות את זה למצב בתחנת נבון בירושלים ותחנת הרק"ל הצמודה לה, אם כי קנה המידה צריך להיות צנוע יותר - בדומה למסדרון היציאה המערבית של תחנת הרק"ל אלנבי בתל אביב.

המעברים צריכים להיות כמו גשר הבורסה והגשר בין רציפי תחנת תל אביב סבידור מרכז - אפס מסחר, אולמות הכירטוס צריכים להיות בכניסות למתחם המשולב מחוץ לקו הולידטורים, צמתי T לרציפים שונים אבל בלי הצטלבויות, מינימום הסחות דעת למעט אולי פרסומות ואולי מקום מאורגן לאמן רחוב או הפסנתר של ר"י בנקודת התרחבות כלשהי. אני מניח שיהיו ולידטורים בין הרכבת למטרו ולרק"ל כי אם ממקמים את המעבר בקומת הקונקורס אין איך להגיח לרציפים בלי ולידציה משנית. אני מקווה מאד שהמעבר בין קווי המטרו מתוכנן להיות בלי ולידציה.

בגלל אלמנט האבטחה - יתכן שיהיה צורך במשהו נוסח עמדת האבטחה בין הקו האדום לתחנת ר"י בקריית אריה, אבל אני מקווה שאם יהיה אמון הדדי בין הרכבת למטרו יהיה אפשר להמנע מכך. בקו האדום יש מאבטחים בתחנות התת קרקעיות.

לצערי מתכנני הקו האדום לא ראו לנגד עיניהם את חווית המשתמש של נוסע המגיע לתל אביב ברכבת וממשיך בקו האדום או להיפך. אינני חושב שמתכנני ה"מתחמים" למיניהם השתפרו. כשאני קורא על "קירוי בשלום" זה שולח לי אורות אדומים של הליכה ארוכה בשטח פתוח במפלס הרחוב בשמש, בגשם ובהפגנות כדי להחליף קווים במקום שצריך להיות תחנה משולבת יחידה.

ופעם ראדונה שאני טווה יחד הדגמה של המודל הרצוי לדעתי על בסיס דוגמאות ישראליות. יש מספר תחנות לונדונות שמערכת המעברים בהן מקיימת את מה שאני מתאר, אבל לשם שינוי אפשר סוף סוף לדבר במונחים של תשתיות הקיימות בארץ, גם אם הן אינן מדתלבות עדיין למכלול שאני מכיר מחו"ל.
 
למעלה