מני התחלות
אני לא יודע איך בדיוק לקרוא לזה.. אני מרגיש מועקה כבדה אני אפילו לא בטוח אם זה בגלל השירות או לא.. בעצם אולי זה מתופעות הלוואי של השירות כמו לא להיות בבית שבועות.. או להיות רחוק מכל הדברים. אני מרגיש כאילו הכל היה מסודר עד לשירות בעצם מהרגע שנגמר בית הספר עד לתחילת השירות הרגשתי שהעניינים רק מסתדרים. עד שהגיוס כאילו שם את החיים בפוס. ועכשיו התחיל הבלגן. הטירונות עברה בסדר אפילו בזיקים. ועברתי קורס והיה סבבה אחת האווירות הכיפיות. ועכשיו אני בסדיר בעובדה. (90 ק"מ מאילת, למי שלא מכיר) - אני גר במרכז. אני מאמין גדול בהתגברות על קשיים וגם הגיוס לצה"ל חשוב לי אני מאמין שכל סוג של שירות חשוב אז כל מה שהקשה עלי בטירונות אמרתי "נו זה צבא" כל מה שהיה קשה בקורס "קדימה זה צבא ועוד יש תנאים יותר טובים מהטירונות" יכול להיות שזה היה סוג של הדחקה כי פשוט כל ההרגשות הכבדות נפלו עלי עכשיו. התחלתי את הסדיר צריך להתחבר עם עוד אנשים חדשים, צריך לעשות הסמכה ארוכה(ללמוד הרבה), עדיין חרא יציאות. אני יודע שזה עובר, אני יודע שכל ההתחלות קשות. אבל יש לי תחושה של מצברים מרוקנים. בסוג של מטאפורה: אני כאילו נמצא בעמק ויודע מה יש מעבר לגבעה אבל אין לי כוחות בכלל לעלות עליה. ביינתים יש לי קצת בית להסתדר על עצמי וחג שמח
אני לא יודע איך בדיוק לקרוא לזה.. אני מרגיש מועקה כבדה אני אפילו לא בטוח אם זה בגלל השירות או לא.. בעצם אולי זה מתופעות הלוואי של השירות כמו לא להיות בבית שבועות.. או להיות רחוק מכל הדברים. אני מרגיש כאילו הכל היה מסודר עד לשירות בעצם מהרגע שנגמר בית הספר עד לתחילת השירות הרגשתי שהעניינים רק מסתדרים. עד שהגיוס כאילו שם את החיים בפוס. ועכשיו התחיל הבלגן. הטירונות עברה בסדר אפילו בזיקים. ועברתי קורס והיה סבבה אחת האווירות הכיפיות. ועכשיו אני בסדיר בעובדה. (90 ק"מ מאילת, למי שלא מכיר) - אני גר במרכז. אני מאמין גדול בהתגברות על קשיים וגם הגיוס לצה"ל חשוב לי אני מאמין שכל סוג של שירות חשוב אז כל מה שהקשה עלי בטירונות אמרתי "נו זה צבא" כל מה שהיה קשה בקורס "קדימה זה צבא ועוד יש תנאים יותר טובים מהטירונות" יכול להיות שזה היה סוג של הדחקה כי פשוט כל ההרגשות הכבדות נפלו עלי עכשיו. התחלתי את הסדיר צריך להתחבר עם עוד אנשים חדשים, צריך לעשות הסמכה ארוכה(ללמוד הרבה), עדיין חרא יציאות. אני יודע שזה עובר, אני יודע שכל ההתחלות קשות. אבל יש לי תחושה של מצברים מרוקנים. בסוג של מטאפורה: אני כאילו נמצא בעמק ויודע מה יש מעבר לגבעה אבל אין לי כוחות בכלל לעלות עליה. ביינתים יש לי קצת בית להסתדר על עצמי וחג שמח