מחפשת עבודה17
Active member
כך לפחות עולה מהכתבה באה.
פעם מזמן IBM היתה בחזית פיתוח המחשבים האישיים, ואפילו פירטה מרצונה את המפרט הפנימי שלו כדי לאפשר לחברות אחרות לחקות אותה עם ״תואמי ה IBM״. מסתבר שזה היה בעוכריה - החברה ייצרה מחשבם טובים שהיו אמורים להיות שמישים ל 10 - 20 שנה, אבל ההתפתחות בתחום המחשבים האישיים גרמה לכך שאפשר היה להוציא בקלות תואמים מתקדמים יותר במחירים זולים יותר, ובכך בעצם לאורך זמן נדחקה החוצה מתחום המחשוב האישי.
אחת השותפות הגדולות שלה במהפכה היתה חברת מייקרוסופט - חברה ששלטה בשוק ביד רמה בתקופה שרוב המחשוב נעשה במחשבים נייחים. אבל ברגע שהסמארטפונים וראשנם האייפון יצאו לשוק - מעמדה של מיקרוסופט התערער קשות, במיוחד לאור העובדה שהמנכ״ל שלה אז סטיב באלמר צחק על כך השאייפון לא שימושי כי אין בו מקלדת כפי שהיה מקובל במכשירים ניידים אז. היא עדיין נחשבת לאחת החברות הטובות לעבוד בהם מבחינת טכנולוגיה ושכר, אבל היא רחוקה מלהיות מובילת שוק כפי שהיא היתה בעבר.
נשמע שגם המסלול של אינטל היה כזה - היא הובילה את השוק בייצור ותכנון מעבדים בתקופה מסויימת, אבל כשהחדשנו בתחום המעבדים שינתה כיוון ממחשבים ביתיים לכיוון של תמיכה בבינה מלאכותית, היא לא הצליחה לחדש את תכנון הצ׳יפים שלה.
אני מניחה שיש לא מעט חברות כאלו שהפכו להיות גדולות ושולטות בשוק, ואז כשהן התבססו מגיע מישהו אחר שמצליח לחדש תחתיהן. הן לרוב לא נעלמות, אבל גם לא ממש מחדשות. החברה היחידה שאני יכולה לחשוב עליה שהצליחה להמציא את עצמה מחדש כמה פעמים היא אפל תחת סטיב ג׳ובס.
וזה מעלה את השאלה: עד כמה המנכ״ל של אינטל באמת אשם בכך שהחברה לא מסוגלת לחדש? האם יש משהו בדינמיקה של חברות מבוססות שמונע מהן להבין מה הכיוון החם הבא, או לחשוש לקחת את הסיכונים שנדרשים כדי להצליח בו?
פעם מזמן IBM היתה בחזית פיתוח המחשבים האישיים, ואפילו פירטה מרצונה את המפרט הפנימי שלו כדי לאפשר לחברות אחרות לחקות אותה עם ״תואמי ה IBM״. מסתבר שזה היה בעוכריה - החברה ייצרה מחשבם טובים שהיו אמורים להיות שמישים ל 10 - 20 שנה, אבל ההתפתחות בתחום המחשבים האישיים גרמה לכך שאפשר היה להוציא בקלות תואמים מתקדמים יותר במחירים זולים יותר, ובכך בעצם לאורך זמן נדחקה החוצה מתחום המחשוב האישי.
אחת השותפות הגדולות שלה במהפכה היתה חברת מייקרוסופט - חברה ששלטה בשוק ביד רמה בתקופה שרוב המחשוב נעשה במחשבים נייחים. אבל ברגע שהסמארטפונים וראשנם האייפון יצאו לשוק - מעמדה של מיקרוסופט התערער קשות, במיוחד לאור העובדה שהמנכ״ל שלה אז סטיב באלמר צחק על כך השאייפון לא שימושי כי אין בו מקלדת כפי שהיה מקובל במכשירים ניידים אז. היא עדיין נחשבת לאחת החברות הטובות לעבוד בהם מבחינת טכנולוגיה ושכר, אבל היא רחוקה מלהיות מובילת שוק כפי שהיא היתה בעבר.
נשמע שגם המסלול של אינטל היה כזה - היא הובילה את השוק בייצור ותכנון מעבדים בתקופה מסויימת, אבל כשהחדשנו בתחום המעבדים שינתה כיוון ממחשבים ביתיים לכיוון של תמיכה בבינה מלאכותית, היא לא הצליחה לחדש את תכנון הצ׳יפים שלה.
אני מניחה שיש לא מעט חברות כאלו שהפכו להיות גדולות ושולטות בשוק, ואז כשהן התבססו מגיע מישהו אחר שמצליח לחדש תחתיהן. הן לרוב לא נעלמות, אבל גם לא ממש מחדשות. החברה היחידה שאני יכולה לחשוב עליה שהצליחה להמציא את עצמה מחדש כמה פעמים היא אפל תחת סטיב ג׳ובס.
וזה מעלה את השאלה: עד כמה המנכ״ל של אינטל באמת אשם בכך שהחברה לא מסוגלת לחדש? האם יש משהו בדינמיקה של חברות מבוססות שמונע מהן להבין מה הכיוון החם הבא, או לחשוש לקחת את הסיכונים שנדרשים כדי להצליח בו?