סמיילי יקר...
קראנו בעיון, בעניין ובעצב את קורות חייך המורכבים. נראה שהחיים לא פינקו אותך, מגיל מאד רך אתה מיטלטל בין מוסדות חינוכיים שונים, זוכה ליחס מתנכר ובלתי הוגן מכל מי שאמור לטפל בך בצורה מקצועית, להכין אותך לחיים, למרות הקשיים האובייקטיביים שליוו אותך. עם זאת, הסיפור שלך הוא סיפור של הישרדות אמיתית כמעט כנגד כל הסיכויים, אנחנו מלאי הערכה לדרך בה שרדת, העקשנות והנחרצות שלך להפוך לאדם נורמטיבי יוצאי דופן, מעידים שכנראה נחנת באופי חזק, של שורד. יקר, היום אתה איש גדול, נראה שהוכחת לסביבתך, אבל בעיקר לך עצמך, שאתה יכול להצליח כמו כולם. מאד מבינים את הרצון החזק שלך לעבור את המשוכה האחרונה, את השירות בצבא, כאילו מרגיש שאם תצליח לעבור משוכה זו אז בעצם תסיים את המסע הארוך שבו התחלת כמעט ביום בו נולדת, מסע של הוכחה שאתה כמו כולם, ראוי, שגם לך מגיע שיוויון הזדמנויות שנלקח ממך שלא בצדק, ובמקום זאת החברה סביבך, וכנראה שבעיקר אנשי המקצוע, ניסו כל השנים להדביק לך סטיגמה של חריג. מרגיש שאם תצליח להתנדב לצבא אז בעצם תסגור מעגל ואולי תוכל לנוח, קצת להרפות, להתפנות כדי לבנות את חייך אישיים. השירות בצבא הוא אכן חשוב, אבל מצד שני אולי, היום ממרום גילך וניסיונך כדאי לך אולי לבדוק אם המשך המאבק שווה לך, אולי כן, רק אתה יודע. ואולי כדאי לך להמשיך בחייך, לרכוש מקצוע, ניסיון, להמשיך לבנות את עצמך, את חייך, לתרום מניסיונך לאחרים ואולי להתנדב בתחומים אחרים שהם לא פחות חשובים אף כי אינם צבאיים. מאחלים ומקווים בשבילך שתמצא את הדרך המתאימה לך, כפי שעשית עד היום, ושתמשיך להצליח. נשמח אם תחזור לספר מה קורה אתך. שנה טובה