מנסה ליכתוב

[tidi]

מנסה ליכתוב ../images/Emo7.gif

כבר כמה ימים כותבת מוחקת...ושוב כותבת...ולא מצליחה לשלוח.. ואז שוב נעלמת....ונאלמת.....בתוך בועה של עצמי..... שקשה ליפרוץ אותה בשבוע האחרון.....והתקפי החרדה אוףףףףףף... מן ימים כאלא שהכול כל כך קשה .......רק להחזיק עוד טיפה..... כך בשמיים משייטים כוכבים מכל הסוגים נותנים הם את טיפת האור בתוך השחור ואני בהם בוהה... וביני לבין עצמי תוהה... האם צדק הוא רק כוכב? ואם לא אז היכן הוא חבוי עכשיו? ואם קיים הצדק בכלל או שזה עניין של גורל? או מזל? וכך בין הווה ועבר... בין אסור ומותר... בין גלוי לנסתר... שוכן לו הצדק אי שם במרום או שאולי הכל בגדר חלום ומה שנותר זה להקיץ לעוד יום לחפש את הצדק שאבד אולי כדי להרגיש מעט לא לבד ורק להביט לאי שם במרום לנצנוץ הכוכב ולקוות שהוא לא נימצא שם לשווא... סוף שבוע רגוע לכולם tidi

 

[Sonata Of Tears]

מה נוכל לעשות כדי להקל עליך?

אולי תנסי לספר לנו מה יש לך על הלב עכשיו? אני בטוחה שזה לא יפסיק את ההתקפי חרדה, ולא ישפר את המצב רוח שלך רק יתן לך את הכח להתמודד .

 

[גילה זילברמן]

כן, טידי

אני מרגישה שמאד קשה לך. אולי באמת תספרי לנו מה יש לך על הלב עכשיו? אפא העוול שאת מרגישה שנגרם לך, הצדק שחומק ממך? אל תבכי... להאמין בכוכבים זה גם טוב.

הם תמיד יהיו שם...

 

[Sonata Of Tears]

רק ביגלל שאני חייב להרוס את

האופטימיות שלך ,שפשוט נשפכת ממך . אז ,רוב הכוכבים שאנחנו רואים עכשיו בכלל לא קיימים , מה שאנו רואים בלילה מנצנץ היא תמונה מלפני כמה מיליוני שנים ,כי המרחק שלוקח לתמונה להגיע הוא במרחקי שנות אור

 

[ניאו30]

היי טידי,../images/Emo7.gif אני יחד איתך...

כי גם אני תוהה לעיתים קרובות האם צדק הוא רק כוכב... ובכלל למה יש כל כך הרבה סבל בעולם הזה,כל כך הרבה כאב לאנשים טובים שלא עשו דבר,כנראה שזה באמת גורל אכזר... אבל אני תמיד מנסה להאמין,לשמור על התקווה שגם לנו,ולא רק לגורל, יהיה מה להגיד בעניין זה-שנמצא את הכוחות כדי לצאת מהמצב שלנו, כדי להמשיך לחלום,כי בשביל להגשים חלומות צריך קודם כל לדעת לחלום אותם.לפעמים קל לשכוח את זה כי זה דבר שעושים כשאנחנו ילדים, ועכשיו אנחנו כאילו "מבוגרים",צריך כאילו לרדת לקרקע המציאות... אבל מה זה בכלל חלום ומה זו מציאות...אני כבר לא יודע...אצלי זה בכלל הולך ביחד-זה עולם שמערבב את המציאות עם הדמיון והחלום...אבל יכול להיות שיש אנשים שקוראים לזה בריחה מהמציאות...אבל כשהמציאות לא מלבבת במיוחד...וצריך לשמור על שפיות(זמנית),אז זו כנראה הברירה,למרות שאני יודע שהיא לא היחידה כי יש את האפשרות האחרת,להתעמת ולהלחם בה, לדעת איך להתגבר על כל החרדות והפחדים.אני לצערי עוד לא מצאתי את הדרך הזו,אבל כנראה שהחיים הם מסע ארוך,שלא יודעים מה מחכה לנו מעבר לפינה,מעבר לקשת בענן...או כמו שאנשים אומרים החיים הם "ניסוי ותהייה..."(חבל שיש הרבה ט במקום ת ,לפחות אולי זה בדיוק חלק מהעניין...). אז אני מקוה שלא תפסיקי לחלום,להאמין,שאי שם במרחב החיים מסתתר אותו כוכב חמקמק שיאיר לך,ולנו בכלל,את הדרך הנכונה...שנדע שכשהוא יגיע נאמר לעצמנו שהכל,אבל הכל(כל הסבל,הכאב והגעגוע שלא עוזב...),היה שווה כדי להגיע לאותו רגע של אושר בו נמצא את הדרך הנכונה שבה נמצא את מקומינו בעולם אכזרי שכזה,כי לכל אחד יש בו מקום,לכל אחד יש מקום לחלום,ולכל חלום יש את הזמן שלו להתגשם,בין אם אנחנו רואים אותו או לא... שתהיה לך שבת שלווה ורגועה,ומי ייתן ותימצאי את הכוכב הנוצץ שיאיר לך את הדרך,הדרך אל האושר והשלווה...

 

[yaeltal]

tidi יקרה..

בוקר חדש, שבוע חדש.. רציתי לשאול איך את מרגישה עכשיו.. אם גם השבוע ממשיכה אותה בועה שכלאה שבוע שעבר..? בבקשה tidi, נסי לכתוב כמה מילים, לספר איך את מרגישה, שנוכל לעזור לך להחזיק את העוד טיפה הזה בימים כלכך קשים.. הלוואי שבתוך הימים האלה, כשאת שם, בבועה הזו לבד עם עצמך, הייתי יכולה לכתוב מילים שיהיו יד, שיפתחו חריץ קטן, שייתנו לי להיכנס ולהיות בזמנים האלו איתך.. או מילים שיהיו בידייך סיכה, לפוצץ בעצמך את הבועה הזו, ולהיות כאן, בינינו.. אבל כל שאני יכולה לעשות הוא לספר לך על הרצונות האלו.. לקוות שאולי חלק מהם יוכל לחדור דרך אותה בועה.. ולהגיע אלייך.. מקווה שהשבוע הזה יהיה לך קל מקודמו.. שלך, יעל..