מנסה לפתח שיחה...

[frust]

כמובן שההפך

 

[alt ctrl dele]

מנסה לפתח שיחה...

מתי הבנתן שאתן אוהבות (גם) נשים ? על איזה צורך זה עונה אצלכן ? ספרו לי על הפעם הראשונה שלכן עם אישה ? באיזה מחיר (אם בכלל) הייתן מוותרות על הזוגיות עפ הבעל ?

 

[alt ctrl dele]

אני אתחיל

במקרה שלי, לא הייתה התראה קודמת. לפני כ 4-5 שנים בלי שום "סיבה" ניראת לעיין זה התעורר. בערך בגיל 40. פתאום התגלתה בי סקרנות לגבי אינטמיות ריגשית וגופנית עם אישה. הריגושים והקשר מלאו בי בנשמתי פינות וחללים שלא הכרתי קודם - ושמחתי מאוד להכיר אותם הציפייה לקראת פגישה, השמחה לראות זו את זו, הפתיחות, הכנות, המגע.... הסקנות והצורך הגיעו (אולי לא יפתיע אתכן) בתקופה שהייתי בה מחוסרת עבודה בתקופה של רוגע יחסי בכל הקשור בבית-עבודה... דווקא אז צף ועלה הצורך, הייתי כנראה יותר פנויה ריגשית. איך ומתי זה התחיל אצלכן ?

 

[אא101]

השניה בתור

הכרתי את המתוקונת בנסיעות לפה ולשם לפעילות ספורטיבית ואז יום אחד בהיר היא התוודתה בפני ונורא התרגשתי בשבילה על הווידוי. באותו זמן לא עבדתי - עכרת בית משועממת וכבר זה זמן רב ששיגעתי את בעלי שאנחנו חייבים להיות עם אישה כי זו נראית לי חוויה מדהימה. החלטתי לקפוץ למים ואמרתי לה שאני רוצה לשכב איתה ואחרי משחקים כאלו ואחרים זה קרה. האמת, בפעם ראשונה - היה מבהיל משהו אבל ככל שהזמן עבר היה יותר ויותר מהנה ומענג. החברות בינינו הלכה והתהדקה והיה פשוט כייף עד שזה נגמר מסיבות כאלו ואחרות. היא מילתה אצלי איזשהו חסך בזוגיות שלא היה והיה מאוד קשה בשלב מסוים לעשות את ההפרדה בין שתי מערכות היחסים אבל לשמחתי התלחנו לצלוח את זה בשלום. ליותר מידע והרחבות (יש המון) אפשר למצוא אותי במסרונים

 

[frust]

תשובותי

1. יום אחד כשמצאתי את עצמי מלאה ברוך כשחשבתי על אישה אחת שפגשתי 2. צורך אנושי בקרבה, אינטימיות, חברות, שיכות, מיניות, אהבה, ביטחון) (שכחתי משהו? אה כן יש כאן משהו שעוסק בנשיות גבריות פמיניזם והמקום שלי בקשר מול אישה לעומת מקומי בקשר מול גבר) 3.אממ... אני זוכרת את המוסיקה של "שתיקת הכבישים", את השקט של הרחוב, את האור החיוור שעלה בחלון. 4. ויתרתי.

 

[ירושלמיתאחת1]

לא ויתרתי וגם לא מוותרת

לא עליו ולא עליה (שתבוא). נכון שהזוגיות *איתה* התפרקה בעיקר בגלל שלא היה אפשרי כבר ללכת בין הטיפות, אבל אולי העובדה שהיא היתה רווקה הקשתה יותר. ועדיין לא מוותרת, כי קשר עם אישה ממלא אותי, מרגיש לי שלמה. למרות הזוגיות והחברות איתו - זה לא אותו הדבר, ולמזלי - איכשהו הוא גם מבין את זה. מתי הבנתי? זה תמיד כנראה היה שם עמוק בתת מודע. רק אחרי מספר שנים של נישואים ואחרי שזכיתי להתאהב במיתולוגית כבר הבנתי שאני הרבה זמן "בעניינים". מתגעגעת לחזור לשם, לריגושים, לפרפרים ההם שבבטן...