מנסה לקבל עזרה מכל כיוון

[anaty המקורית]

מנסה לקבל עזרה מכל כיוון

כלבתינו האהובה מתה לפני שעה והיא בת 8. בנינו בן ה- 3 יקום מחר בבוקר ואנחנו צריכים להסביר את העובדה שהכלבה לא בבית. איך אפשר לעשות זאת בדרך שהכי פחות תפגע בו , מה גם שבגיל 3 המושג מוות לא ברור לילדים , איך למנוע ממנו טראומה? אודה באם למישהו יהיה כיוון חשיבה ביחד איתנו. תודה.

 

[מממאיה35]

../images/Emo107.gif ../images/Emo7.gif

הי, אני לא אמא ובכל זאת, יש לי חתולה ואני מבינה כמה צער ועצב יש כשפתאום קמים בבוקר ובעל חיים, שהוא חלק מהמשפחה, מת.. ואולי עכשיו כשאני כותבת זה "מאוחר מידי", כי אולי הילד כבר קם וסיפרתם לו.. וזה בעצם מה שרציתי לכתוב.. לספר לו בצורה אמיתית, כנה שבאה מהלב, לאן הכלב הלך.. לא להסתיר, להיות גלויים ופתוחים.. ולדבר עם הילד על מה שהוא מרגיש, ולת לו מקום לבכות ולהיות עצוב, או במילים אחרות, לתת לו "זמן של אבלות", של געגוע.. אולי לעשות את זה מול תמונות של הכלב, אולי בציור עם הילד.. ולהזכיר שאמנם פיזית הכלב איננו, אבל הוא תמיד תמיד נשאר בלב

.

 

[לב אם]

../images/Emo45.gif מצטרפת להמלצה

הכלב האהוב הוא כמו בן משפחה (ולילדים מסויימים אפילו יותר) - לכן חשוב לספר לו מה קרה במילים פשוטות, ליזום קבורה יפה ומכובדת. לדבר על הכלבה ולתת לילד את הזמן והתמיכה לעיבוד האבל והעצב. רק אחרי כן ניתן להציע לאמץ כלב אחר, אבל לא כתחליף, אלא ככלב בפני עצמו.

 

[korkusal]

מציע בחום גורה בת היא תכבד הכל

גם היתה לנו טארגומה ורכשנו במקומה גור כלבה נקבה שתפקידה לאהוב בבית חם ואילו זכר שמרבה ללכת בחוץ.