מנסה שוב..

[ליאורכטאייר]

מנסה שוב..

שלום עינת, אודהלך מאוד אם תוכלי לעזורלי יש לי 4 ילדים הקטן בן שנתיים וחודש, כל פעם שאני יוצאת מהבית לכל מקום הוא פשוט בורח, אני גרה ביישוב כך שאפשר פחות או יותר להסתובב באופן חופשי, העניין הוא שלמשל אם אני לוקחת לגן השעשועים הוא פשוט "בורח" ואני קוראת לו והוא מאיץ ומחייך אני יודעת שהוא עושה את זה בשביל להפעיל אותי, אבל אני לא יכולה להשאר אדישה ול"תת" לו לברוח בכל זאת יש מכוניות בסביבה. וגם זה קורה בכל מקום באירועים בריכה וכו, כאילו הוא מיצא את המקום. בשבת האחרונה (יישובדתי אין נוסעיםבשבת) הוא באמת המשיך לבד ולא קראתי לו ניסתי לראות מה יקרה והמשכתי ללכת אחרי 10 ד' הוא חזר, אבל בימים אחרים אני לא יכולה לתת לו להעלם.. לפעמים כשאני מתייאשת אני אומרת לו שאם הוא יברח אני פשוט ישאיר אותו בעגלה אבל זה לא עוזר.. הבן הגדולשלי שהוא היום בן 7 גם התנהג כך אבל בסופו של דבר כשהגיע לגיל 3+ הוא פשוט הפסיק. אודה לתשובתך המהירה ולכלים שאוכל לעבוד איתם . תודה טלי

 

[עינת גבע]

הצגת תמרור עצור - חד משמעי -

שלום רב טלי, הגיל של בנך הוא הקריטריון לסוג ולסגנון הגבול שיש להציג בפניו. לנו ציבור ההורים יש אחריות ומחוייבות רבה לשלומם הפיזי והנפשי. בדרך כלל אני מציגה כאן בפורום עמדות שמטרתן שמירה נפשית של כל בני המשפחה- הורים וילדים כאחת. הפעם אני מרימה ומציגה לך תמרור עצור- תפקידך להציגו חד משמעית בפני בנך בן השנתיים וחודש. זהו תמרור הגנה ושמירה על חייו. ילד בן שנתיים לא מסוגל עדיין לשמור על חייו, הוא טרם רכש יכולות הערכה ושיפוט לגבי סכנות כמו : כבישים, ברכה וכיו"ב. אין לו עדיין יכולות כמו: ההתמצאות במרחב, תושיה, תמרון בקשת עזרה - הוא כול ללכת לאיבוד -ואיש לא ידע (במשך זמן רב) לאן הוא שייך. מה עושים? שומרים על קור רוח, ענייניות ומעשיות, שומרים עליו בתקיפות אדיבה. הילד זקוק בגיל הזה להשגחה (כמו שאומרים בצבא עשרים וארבע שבע) כלומר, עשרים וארבע שעות, שבעה ימים בשבוע. אין לו יכולות לאמוד סכנה ועלינו מוטלת האחריות לשמור עליו. בברכה עינת

 

[ליאורכטאייר]

רוצה לחדד את השאלה

קודם כל תודה על התגובה השאלהשלי אם יש לך כלים לתת לי למשל: כשהוא מתחיל לברוח מגן השעשועים האם עליי לומר לו שאם הוא בורח אנחנו חוזרים הביתה , או שהוא נשאר בעגלה, האם הוא בכלל מבין שזה שהוא בורח הוא כאילו "מפסיד" לא להיות בחוץ.. תודה מראש טלי

 

[עינת גבע]

ליווי מותאם לגיל....

טלי, בנך מתנהג באופן מתאים לגילו. הוא בשלב של גילוי העולם והמרחב/ים. הוא טרם רכש יכולת לשפוט סכנות, ולא, הוא עוד לא מבין את משמעות ההפסד. חשוב שתזכרי שהוא פועל למענו, למטרות טובות כדי למלא את יצר הסקרנות שלו, הוא אינו פועל נגדך. פעוטות זקוקים כפי שאמרתי לגבולות של הגנה יחד עם בניית יחסים טובים המבוססים על התחושה שהם מובנים ושרצונותיהם נלקחים בחשבון. מה עושים? כשאפשר מאפשרים לו לשוטט במרחב והולכים בעקבותיו. זה זמן טוב להתלהב יחד מיפי הטבע, העצים, הפרחים, לראות נמלים... ושאין אפשרות, מציגים את הגבול. איך? באופן שתוחם מסגרת חדשה. למשל, תוכל לשחק בארגז החול. בשלב מאוחר יותר יכולת ההבנה שלו תגדל ואז... תוכלי להגיד לו "לא" ולהסביר לו למה? ילד שבסך הכל מרגיש שבאים לקראתו יהיה מוכן לקבל את גבולות המסגרת ולהתחשב באחרים. בהצלחה עינת