ישבתי ובהיתי ב"אשליה האופטית" הזה חצי דקה ואני לא מצליח להשתחרר מ"אימת נפילה" שתוקפת אותי. אני מרגיש שוב ושוב כאילו אני או-טו-טו נשאב לתוך הצילום ומתיישב לך על הכידון. קח את הדבר הזה ממני תיכף ומיד.
הקפאת אובייקטים בתנועה אפשרית ללא פלאש, אם הצלם יתמקם לצד האובייקט המצולם (צילום ב"פרופיל")ויניע את המצלמה במקביל ובתאום עם מהירות ההתקדמות שלו, הרקע יהיה "מרוח" האובייקט ישאר בפוקוס. לדוגמה צלם שעומד על מדרכה ומצלם מכונית נוסעת מצידה. בצילום של אובייקט בתנועה בחשיפה איטית עם פלאש מה שנקבל, בד"כ, יהיה שילוב מעניין של האובייקט "מרוח" וגם חד (בפוקוס).
המהירות / אקשן. אגב, אפשר להגיע לתוצאה כזאת גם בצילום, המצרכים הדרושים: 1 מצלמה SLR 1 עדשה זום (קצת נסיון) ותוך כדי החשיפה (רצוי איטית, כמובן) לעשות ZOOM IN.
כיצד אתה מספיק לתפוס את הרוכב ? התמונה שצולמה במקור היא בירידה מאוד מהירה, והצלם (עופר) הצליח לתפוס אותי בדיוק בזמן טוב. אם הוא היה מבצע את הפעולות שאתה אומר, האם עדיין היה מצליח לצלם, או שהייתי עובר אותו מזמן ?
באמצע החורף, חוזר על מעבר מים קפואים, כי הגיס החמוד שלך החליט שלא עברת בדיוק בקו הנכון לתמונה המושלמת. אופס, מחר אני אמור לצאת איתו לטיול בנחל תבור, מה שמחכה לי...