אז זהו, שגם אם היינו נורא רוצים
להשתתף במסעות האלה, עדיין היו עומדים בפנינו כמה קשיים להיות בצוות של מרקו פולו מצד אחד, ושל קולומבוס מצד שני. ואפרט: ראשית, חמישים אחוז מאיתנו הן נשים, שלא כ"כ היו יכולות להיות שם (כזכור, עד לפני כמה עשרות שנים, נשים לא יצאו לשום מסע... וְהַתַּרְבּוּת הארופאית המערבית לא הניחה שיש להן זכות לעשות דברים כאלה...) שנית, חלק נכבד מאיתנו הם כהי עור, שלא כ"כ היו יכולים להיות במסע של קולומבוס (או של מרקו פולו), ואם הם כן היו שם אז כמשרתים או כעבדים. (כזכור, התרבות הארופאית המערבית לא ממש הניחה שאנשים כהי עור הם שווים לארופאים.) ושלישית, כולנו כאן פחות או יותר יהודים, שגם זאת לא היתה מציאה גדולה (נִישְט אַ-מציאֶה ביידיש). ולמה ? כי באותה שנה שבה התגלתה אמריקה לכריסטופר, (ודי במקביל...) גם גורשו אבותנו היהודים בצורה די טראומטית מבתיהם שבספרד ובפורטוגל, ונושלו מכל רכושם, ואני מתכוון לאלה שהיה להם "מזל". במילה "מזל" אני מתכוון להזכיר את היהודים האנוסים, שלא היה להם המזל להיות מגורשים, והם הוטבלו בכוח לכנסיה הקתולית, בניגוד לרצונם, לאמונתם ולערכיהם. אותם אנשים נאלצו אח"כ לספוג עינויים שלעתים קרובות הסתיימו במוות על ידי נציגי האינקויזיציה של הכנסיה הקתולית, מכיוון "לא קיבלו את עול הנצרות הקתולית. אבל אם מישהו עובר את שלוש המשוכות האלה, אני מסכים איתך שהוא היה באמת יכול ליהנות, המסעות עצמם היו מרתקים...
אלמוג