מסוכן להשאיר את אמא לבד

justme007

New member
מסוכן להשאיר את אמא לבד

אתמול אבא שלי עבד במחסן בגינה ואמא הסתובבה בבית שבאתי הרחתי ריח שרוף, אבל הייתי בטוחה שאבא שלי בישל כי ביום שישי הוא מכין מאפים ואוכל אז אמא שלי קוראת לי: בואי תראי משהו לא בסדר עם התנור היא רצתה להפעיל את התנור כי אבא שלי שם את הבוטנים בתבנית רק לא הדליק אותו, אמא שלי בטעות הדליקה את החלק התחתון של התנור והיה שם סיר שמן של הצ'יפס היא הבינה שמשהו לא בסדר וקראה לי, אבל זה ככ מסוכן כי שהוצאתי את השמן כל הבית היה מלא עשן והשמן היה רותח אחכ היא הבינה שמשהו לא בסדר כי ניסיתי להרגיע אותה ולקחתי אותה לראות מיסטר בין אבל כל שתי דקות היא אומרת לי: נראה לי שהשארתי את התנור דולק. אמרתי לאבא שלי שלא ישאיר לה אופציה להדליק את התנור כי אפשר לנתק מהחשמל - אבל מפחיד אותי כל הנושא שאבא שוקל לשים דלת ולנעול את המטבח את האמבטיה אנחנו כבר נועלים מידיי פעם כי היא כל רגע נכנסת להתקלח אני כל הזמן מפחדת שיש התדרדרות במצבה, כי אתמול היא שמה קולה במקום בקבוק קידוש אבל מצד שני, שאני רואה איתה מיסטר בין - זה מדהים כי היא זוכרת את כל מה שהולך לקרות וזה משהו חדש כי בעבר היא לא הייתה רואה מיסטר בין ומשחק הזכרון שקניתי לה, היא משחקת ממש יפה ומביאה לי זוגות של כל החיות ואומרת את השם שלהם אז אני לא יודעת מה יהיה עם המחלה הזו אמרתי לאבא שקניתי דירה ואני אמורה לקבל מפתח תוך שבוע - הוא אמר לי שהוא כבר יודע כך שאני מאוד מקוה שאני אעבור שהוא לא יכנס לדכאון שהוא נשאר לבד עם אמא
 
את צודקת , צריך להשגיח

ג'סטמי יקרה , טוב שהגעת בזמן הביתה. נכון שאביך צריך כל הזמן להשגיח שהיא לא תעשה דברים שהיתה רגילה אליהם ושהיום מסוכנים לה. אל תדאגי כל הזמן פן זו התדרדרות, יש ימים כאלה ויש ימים טובים יותר. גם אצלנו , בן זוגי שם דברים בכל מיני מקומות, מזל שהוא לא רגיל לבשל או לחמם לעצמו ולכן גם לא מדליק גז, מיקרוגל ותנור. אך לפני כמה ימים בתי עשתה לעצמה חביתה וכנראה שהוא חשב להכין לעצמו, אז מצאנו ביצה שלמה בתוך כוס בארון הכלים. הוא כנראה חשב על כך ולא ידע מה לעשות ופשוט שם זאת בארון. גם אין קשר בין היכולת שלהם לעשות דברים , כמו שאמרת בלבול בין קולה ליין , לבין הזכרון שלהם לפרטים. בן זוגי לא יזכור אם אכל מעדן לפני רבע שעה אך דברים אחרים הוא כן יזכור ולכן לא צריך להכנס ללחץ, צריך רק לשים לב לדברים המסוכנים להם. היום פתאם הוא אומר לי שרוצה לקנות אופניים ואני חוששת מאד ומקווה שהוא לא יעלה שוב את הבקשה. אמרתי לו שמסוכן מאד בכבישים הצפופים אצלנו ושבעוד כמה חודשים יהיה לנו פארק ליד הבית אז יוכל לרכב. לגבי אבא שלך את לא צריכה לדאוג , הוא יתרגל לכך שאת גרה לבד , אך שומרת על קשר רצוף וישמח בכך שאת כבר עצמאית, כי הגיע הזמן. בהצלחה בדירה החדשה , שתביא לך מזל טוב והרבה שמחה ואור, חיבוק ממני , טובה
 

justme007

New member
תודה טובה - אבל מה עושים?

הרי אי אפשר להגביל אותם יותר מידיי - זה נראה לי עוול.
 
את צודקת , כל דבר לגופו

הרי כל עוד אמא מתפקדת במידה מסוימת , אנו כל הזמן נמצאים במצב בו אנו בהגנת יתר, אך אין ברירה אלא לבדוק מהם הדברים המסוכנים לה והיא עלולה לבצע או רגילה לבצע ולהשתדל למנוע ממנה בכל דרך אפשרית, לשתף את אבא באופן עדין שלא ירגיש יותר מדי שנכנסים לו לחיים. גם אצלי אני מנסה לתת לו את החופש שלו בדברים שהוא מסוגל , אך כמו שהסתרנו את מפתחות המכונית כי לא היתה ברירה , כך צריך לשים לב , אם אמא במטבח שמישהו יהיה לידה או באזור. הכי חשוב לתת תמיכה לאבא שהוא זה שמתמודד כל היום עם כל הדברים הקטנים שתאמיני לי שלא חסרים , לשאול אינסוף פעמים אותו דבר ,להסביר שוב ושוב , לעשות דברים במקומם , לנקות אחריהם ועוד ועוד ולכן הוא זקוק לכם מאד מאד. אל תקחי הכל כל כך קשה כי זה לא יעזור, יהיו תקלות , לא הכל מושלם וצריך המון סבלנות, שיש לך. מאחלת לכם שתמצאו את הדרך עם המון אהבה והבנה, חג שמח ושבוע טוב, טובה
 

justme007

New member
אסתר - אבא לא רוצה עובדת זרה.

ואפשר לומר שאני מסכימה איתי, כי כל עוד אמא מתפקדת אז לא כדאי להביא עובדת זרה כי אז המצב של אמא ידרדר עוד יותר. שאנחנו מטפלים בה אז היא שמחה וטוב לה. רק בכל הפעמים שמשאירים אותה לבד אז מתחיל הפחד שהיא תפגע בעצמה
 
אויש, הרי זאתבדיוק המחלה!

מיסטר בין נשאר, התנור והמקלחת נפלו לחור השחור שנוצר במוח. אבל מסתבר שזה לא ממש גמור, כי היא זכרה שהתנור, או משהו שקשור אליו, לא בסדר. זה ילך ויורע, אין ספק, אבל קחי בחשבון שהיא, במקביל, גם תאבד אתהרצון לבשל או לאפות.
 

justme007

New member
אפס שתיים - אמא לא מבשלת כבר שנתיים

מאז שהיא חלתה - רק אבא שלי מבשל. לקחנו ממנה את זה ולדעתי זה חסר לה כי היא מרגישה שמשהו לא בסדר איתה. לקחנו ממנה כמעט הכל. כך שזה מאוד מעציב אותי שצריך לנעול ארונות לנעול דלתות באמבטיה ועכשיו לנעול את המטבח - אצלי בראש זה כאילו שנועלים את אמא וזה מאוד עצוב לי כי אין ככ הרבה ברירות. לקחתי שבוע חופש - מחר אני אקח אותה ואת אבא לשחק באולינג. שמוציאים אותה החוצה ושיש לה תעסוקה אז היא מאוד רגועה ושמחה
 
אולי כדאי להחזיר קצת את נושא האוכל

לקרוע חסה, למרוח לחם, לקשט עוגות, להכין עוגיות ביחד. אפשר אולי לנסות להקדיש לזה מדי פעם קצת זמן, רק כדי לתת לה הרגשה שהיא תורמת במטבח.
 

justme007

New member
אפס שתיים - תודה

אבא נותן לאמא לקלף תפוחי אדמה, לשים ביצה על המאפים דברים כאלה שלא יכולים לפגוע בה. היא עוזרת לו רק בדברים שהוא נותן לה.
 

נילי41

New member
Justme007 יקירתי../images/Emo24.gif

אכן, מסוכן מאוד להשאיר את אמא לבד. אי אפשר לדעת מה יעלה בדעתה לעשות בשבריר שניה שאף אחד לא נמצא איתה. לכן חשוב שיהיה איתה מישהו 24 שעות ביממה ואביך המסכן לא יכול לעשות את זה לבד. למרות שאת עוזרת לו ובת נהדרת, את הרי לא נמצאת כל הזמן בבית, יש לך חיים משלך ועכשיו גם תעברי לדירה החדשה שלך (בשעה טובה ומוצלחת), אז חייבים לעזור לאביך. אני מבינה את ההתנגדות לעובדת זרה אבל צריך לחשוב על המצב מכל הכיוונים. גם לאביך קשה. כל המטלות של אמך שהוא לקח על עצמו בבית, קניות, בישול ניהול הבית וכו', זה קשה לגבר מבוגר. חייבים להקל עליו. אז אם הם לא רוצים עובדת זרה בבית בשלב זה, אולי שתבוא אישה לכמה שעות במשך היום להיות עם אמא ולשחרר את אבא לסידורים שלו. האם הפעלתם את חוק הסיעוד? לפי חוק סיעוד יגיעו לאמך שעות טיפול, או אפילו, אם היא תסכים, ביקור במרכז יום בשעות הבוקר. זה סידור נהדר. התגובה הראשונה של החולים היא סירוב ללכת למרכז היום, אבל אם לא מוותרים, הולכים ליום ניסיון ואולי עוד יום ניסיון, או בתרגילי עורמה, כאילו שבאים להתנדב וכו', לאחר שהחולה מתרגל, מרכז היום הופך לביתו השני. אני יודעת מכל מי שמבקר במרכז יום עד כמה הם אוהבים ללכת. גם בעלי שהתנגד לזה מאוד בהתחלה, התרגל והולך בשמחה וברצון ומחכה כל בוקר להסעה שתבוא לאסוף אותו. יש להם שם פעילויות שונות, החל ממשחקים, פיזיותרפיה או התעמלות בישיבה, עבודות יד, כל מיני קבוצות לפעולות שונות, תלוי במרכז היום. יש מקומות שיש להם קבוצות בישול ואפיה והם מוכרים את המוצרים שלהם במקום. יש מקומות עם קבוצות זיכרון שבהן עובדים על הזיכרון, יש פינת ליטוף של חיות מחמד. בקיצור, כל מיני עיסוקים שיעניינו אותה ושישחררו את אביך לעיסוקיו, וכך צריך יהיה לשמור עליה "רק" בשעות אחה"צ והערב שזה כבר יותר קל. כי אביך יכול לעשות את עיסוקיו בבקרים כשהיא במרכז היום ולהיות איתה אחה"צ ואם יש משהו חריג אחה"צ אפשר לארגן מישהו מכם (הילדים) שיבוא להיות איתה. בכל אופן יקירתי, אתם צריכים להבין ולהפנים שאסור בשום פנים ואופן להשאיר אותה לבד בבית. המחלה נמצאת כל הזמן במצב של דינמיקה והיא "מתקדמת אחורה" ומה שהיה טוב אתמול כבר לא טוב היום ומה שנכון להיום כבר לא נכון למחר. לכן, אל תסמכו על אמא כי אתמול היא עוד היתה בסדר וכו', תחשבו שמחר היא כבר לא תהיה מסוגלת לעשות את מה שעשתה אתמול. כמו כן, חייבים לנתק את מכשירי החשמל והגז במטבח שלא תפעיל אותם וחלילה ייגרם אסון. אני מאחלת לך יקירתי בהצלחה בדירה החדשה שלך ובחייך בכל אשר תעשי, ולאמך שיעברו עליה ימים שקטים, ללא דרמות מיותרות ו"קטעים" קשים כמו שאת מתארת. אבל אל תשכחי שצריך להקל על אביך. זה לא הוגן לדרוש ממנו להתמודד עם המצב של אמך לבדו. הוא צריך גם זמן לעצמו, אולי אפילו לקחת אותו לקבוצת תמיכה של העמותה שמתקיימת במקום מגוריכם. אתם חייבים להקל עליו, וחישבו ברצינות על הפתרון של מרכז היום.
 

justme007

New member
נילי - איך עושים ת זה?

קודם כל תודה רבה על התגובה שלך. אני לא יודעת איפוא מתחילים? יש לאמא פעמיים בשבוע מועדון עד שעה 12:00 - אבל זה לא מספיק. איפוא מוצאים מרכז יום עם כל הדברים שכתבת? אנחנו גרים בנתניה
 

נילי41

New member
../images/Emo24.gif Justme יקרה

במצב של אמא שלך אתם צריכים לגשת לביטוח הלאומי ולבקש בשבילה חוק סיעוד. אם את לא יודעת מה עושים, אפשר לפנות לעו"ס במחלקת הרווחה במקום מגוריכם והיא תדריך אותך בכל. גם אני בהתחלה לא ידעתי מה לעשות ומה בכלל מגיע לחולה ולאן לפנות. הרופא המטפל של בעלי אמר לי לפנות לעו"ס במרפאה שלנו וזו הפנתה אותי לרווחה ושם באמת הדריכו אותי וסידרו לבעלי חוק סיעוד ומרכז יום כשאני בכלל לא האמנתי שהוא יקבל. בהתחלה הם מאשרים רק 9 שעות שבועיות או משהו כזה. ולאחר זמן, כשחלה החמרה קיבלנו את המקסימום שזה 15.5 שעות שבועיות. זה סידור מסובך שמחושב לפי שעות ולא לפי כסף אבל הכי חשוב היה לי שבעלי יוכל לבקר במרכז יום וזה באמת עזר. בהתחלה הוא הלך פעמיים ושלוש פעמים בשבוע וכשקיבלנו את מלוא הקצבה הוא יכול היה ללכת בכל יום. כל יום ביקור במרכז יום מחושב לפי 3 שעות שבועיות, ככה שעבור 5 ימים בשבוע מנצלים 15 שעות שבועיות ועוד נשארת 1/2 שעה לעזרה של שעתיים פעם בחודש. או לחיתולים מי שצריך. כל מיני חישובים מסובכים, אבל העיקר זה שאמא תקבל את חוק הסיעוד ותוכלו לשלוח אותה למרכז יום. במח' הרווחה יגידו לכם בדיוק איזה מרכזי יום יש באזור שלכם ולאן היא תתאים. שם מקבלים שתי ארוחות ביום והסעה הלוך ושוב ועושים פעילויות שונות וחשובות והחולים תמיד מאוד מרוצים, למרות שבהתחלה הם מסרבים ללכת. יש גם אפשרות במקום למרכז יום לקבל מטפלת שתבוא הביתה לעזור בבית ולהיות עם אמא ולשחרר קצת את אבא לענייניו. זה חשוב מאוד שתקלו על אבא את הטיפול ותורידו ממנו כמה שאפשר, כי אם הוא יתמוטט כל העול ייפול עליכם, הילדים, אז אל תשכחו לחשוב עליו. אין לכם מושג כמה קשה לו. הוא עם אמא 24 שעות ביממה וצריך להתמודד עם מיליון דברים שלכם הילדים אין אפילו מושג מהם. אני יודעת כי בעלי גם חולה ורק בן זוג יכול להבין מה עובר על בן הזוג של החולה. לדעתי גם לגברים הרבה יותר קשה מאשר לנשים, באופן כללי, כי לאישה יש אופי יותר טיפולי מאשר לגבר ונראה לי שאבא שלך לקח על עצמו את כל התפקידים של אמא בנוסף לתפקידים שלו, והוא בטח כבר לא בחור צעיר, אז צריך לעזור לו, ואם אמא תלך למרכז יום או שתהיה לה מטפלת כל יום בבית, הוא ירגיש הקלה גדולה. אסור לתת לו להתמודד לבד. תגשי כבר מחר בבוקר למח' הרווחה ותבקשי שידריכו אותך בדיוק מה לעשות שלב אחרי שלב. ככה אני עשיתי ובעצמי לא האמנתי שדברים התחילו להסתדר ויכולתי קצת לנשום לרווחה... שיהיה בהצלחה ואל תדחי את זה כי נראה לי שבמצב של אמא שלך אתם כבר חייבים לקבל עזרה. אם אמא תתנגד או אפילו אבא יגיד שלא צריך ושהוא יכול לבד, תשכנעי אותו שזה מגיע לכם, שכל החיים משלמים ביטוח לאומי רק בשביל מצבים כאלה וכשצריך עזרה צריך לקבל אותה וכו'... יקירתי, תמשיכי לדאוג לאמא ולשמח אותה בקטעים המצחיקים של מיסטר בין ולשחק איתה במשחקי זיכרון וכו' אבל תביני שהמצב ילך וייעשה גרוע יותר ולא תמיד היא תישאר באותו מצב ועליכם להקדים רפואה למכה, כמו שרוני אומרת, ולא לחכות שיקרה איזשהו מקרה שיזעזע אותכם כי היא תלך לאיבוד או כמו שקרה עם התנור שבאמת אם היית מגיעה חצי שעה יותר מאוחר היתה יכולה לפרוץ שריפה בבית. אלו תמרורי אזהרה, כרטיסים צהובים, אסור להשאיר את אמא אף רגע לבד ולכן עליכם לדאוג לקבל עזרה. מקווה שהכל יסתדר לכם מהר ובלי בעיות. אני יודעת שלחולי אלצהיימר עושים פחות בעיות בביטוח הלאומי כי הם כבר מבינים בעצמם שהמצב חמור ולא מחמירים בדרישות מהם. שיהיה לכם
.
 

tapuzi3

New member
ג'סט מי...

נסו להעסיק את אמא בפעילויות שונות, או להביא לה מטפלת לחצי יום שתשחרר אתכם ואת אביך, לסידורים, להתאווררות, ושתדבר עם אמא, ותנסה להעסיק אותה. גם סבתי, כל הזמן בישלה. מאז שאני זוכרת את עצמי, ועוד הרבה לפני כן, היא מבשלת.עם המחלה שלה, גם היא היתה שוכחת סירים על הגז, ושורפת אוכל [פחדנו שיקרה בסוף אסון, שחס וחלילה היא תשרוף את הבית], לכן,הבאנו לה מטפלת לחצי יום [במקרה גם מכרה שהכירה את סבתא הרבה לפני המחלה]. המטפלת דיברה איתה, שחקה איתה, ואף בישלה איתה [בתור אחת שכל הזמן היתה מבשלת, היה קשה מאוד להפסיק לה פתאום את הבישול], לכן הפסקנו בהדרגה. כשכבר לא יכלה לבשל בעצמה, המטפלת היתה מבשלת איתה. לא פעם אחת, כשבאתי לבקר ראיתי את סבתא מכינה בורקסים, והמטפלת על ידה, משגיחה ועוזרת לה כשצריכה. בעיקר בחימום התנור, הכנסת התבנית, בדיקה מדי פעם, והוצאת התבנית. נסו.. אולי זה יעזור. אני לא חושבת שלהפסיק לה את הבישול ולנעול את המטבח, זה פתרון... מנסיוני, להפסיק לבנאדם משהו כמו למשל בישול, שהיה חלק מהשגרה שלו, זה ממש קשה, ובאמת כמו שאמרת, גורם לו להרגיש שמשהו לא בסדר איתו.... [סליחה עם משתמעת מדבריי ביקורת] יום טוב!:)
 

ronnyw

New member
ג'סט מי יקרה,

הרשי לי להיות שוב הבוטה והרציונאלית: אמא שלך מתדרדרת ותמשיך להתדרדר. זו המחלה, זה אופיה וכדאי להיות מוכן. אנחנו כאן גם בשביל זה - לספר לך מנסיונינו... אני חושבת שאת צריכה לחשוב באופן עקרוני: האם את רוצה להתכונן ולהיות תמיד "צעד אחד לפני המחלה" ולהיות מטכנה לבאות, או פשוט להגיב כל פעם שתחול עוד ירידה. ולך תדע איזה סימני ירידה יהיו בפעם הבאה... גם אבא שלך וגם את צריכים להבין שאתם מתקרבים לתקופה בה תהיו חייבים עזרה. זה יכול לקרות א ח ר י הפעם הראשונה שאימך תלך לאיבוד/תדליק תנור בצורה מסוכנת/תיקח תרופה לא נכונה/תעשה שטות אחרת שתגרום לכם להבין שאסור להשאיר אותה לרגע לבד, או שתתחילו להתכונן להכנסת עזרה הביתה כבר עכשו. קחי בחשבון שהתהליך לא קצר, וגם אביך צריך לעבור תהליכי הסתגלות. אביך אולי לא רואה זאת, אבל אחרי שתעזבי את הבית הוא יהיה כלוא עם אימך, כי אי אפשר יהיה להשאיר אותה לבד. אולי הוא לא רוצה לחשוב כך, אבל הוא חייב לעצמו איזו איכות חיים. שורה תחתונה - אני מאוד מאוד ממליצה, לאור המצב הקיים והמצב הצפוי, שתתחילי לעשות הכנות ואדמיניסטרציה לעובד זר/מטפל כלשהו. תסבירי לאביך - ואולי גם לעצמך - שזו רק הכנה למקרה שיקרה משהו, ובעצם המטפל יגיע רק כש"באמת יהיה צורך". אבל כך תדעי לפחות שכש"באמת יהיה צורך" תהיי מוכנה. על המועד המדויק של "באמת יש צורך" תוכלי עוד לחשוב. ומעניין לעניין: תבורכי על הדירה !! זה הדבר הנכון בזמן הנכון (למרות שאת מלאה חששות )!!
 

justme007

New member
רוני - שיכנעתם אותי

אני השבוע בחופש אז אני אלך לברר לגבי מטפלת. אני רק לא יודעת מאיפוא להתחיל
 

ענתי44

New member
חיפוש מטפלת

אם לאמא יש חוק סיעוד אז במכתב אישור מפורטות בפניך האופציות למימוש שעות הסיעוד. את יכולה לפנות לאחת מחברות כוח אדם שעוסקות בהשמת עובדים סיעודיים ( זרים או ישראליים), את יכולה להתעניין בבתי אבות באזור או בבית חולים בעירך. במרכזי יום לקשיש או אפילו לשאול עובדות שאת רואה בשכונה שלכם או ברחוב אם הן מכירות עובדת פנויה. בהצלחה יקירה.
 

ענתי44

New member
ואם מדובר בעובדת עלפ"י שעות

את יכולה לחפש בין מכריך, שכנה טובה או מישהי שניתן להזמין אותה בתיאום, כמו שיש לי את חברתה של אמא.
 

רותי57

New member
חיפוש מטפלת

יש לי עכשו מטפלת מחליפה, כי שלנו נסעה לחול לחופשה. היא בסדר. במיוחד אם צריך לעבוד רק עם חולה אחד ולא עם שתיים כמו אצלינו. המחליפה עוד יותר טובה מה יהיה אם אני ארצה להשאיר את ה"מחליפה" במקום ה"קבועה" . זה ימנע את הויכוחים בין אבי ואמי כי אבי מאוהב במטפלת הקבועץ לכן אם משהו רוצה מטפלת יש לנו או הקבועה או המחליפה. אני מאוד בהתלבטות כי איך אני אומרצת לקבועה כי אינה ממשיכה אצלינו ולאן היא הולכת לנו אין מקום לשתי מטפלות אפילו לתקופה קצרה. לכן אם משהו מעונין שיכתוב במסר. שתיהן טובות.
 
למעלה