מסיבת חנוכה בגן של הילד 2
אני יושב לי בכיף על הרצפה וצופה בכולם בהפעלה לחג, תוך חיוך מרוח על פניי, הגננת כל כך התלהבה מזה שאני מרוצה. אם רק הייתה יודעת שאני יושב על בובת "בוב הבנאי" שקסדתו נעוצה עמוק בישבני היתה מתפלצת במקום. מפה לשם משם לפה, כולם רוקדים ושמחים ואז זוחל לעברי גידי, תינוק קטן בן 8 חודשים ששמתי עין עליו כבר מתחילת המסיבה והיה נראה לי שפה יצא לי משהו. מבט מהיר מבהיר לי שאביו עסוק בפלרטוט עם האמא של רוני הכוסית של הגן, והאם מחלפיה מתכונים לסופגניות עם אמא של יעל, ילדה מכוערת פחד שחושבת שהא בפסגת העולם, כנראה שטיטול חוטיני נותן להן להרגיש נשיות יותר. אני מנצל את ההזדמנות ונותן בידיו של העולל נר דולק ביודעי שהתינוק לא יכול להחזיקו אנכית והחלב יטפטף לכל עבר. במיומנות של פדופיל מקצועי, אני מסתיר בגופי את גידי, כך שהוא אוחז נר בוער ומטפטף חלב באיטיות במעלה ידי, אין מה לומר, תינוק המטפטף חלב מנר בוער זוהי פסגת הפטנזיות הנורמליות לפי אמות המידה שלי האישיות. איך שהוא מגיע כמעט למרפק, ואני כמעט גונח מהנאה, אימו של גידי החלה לקרוא בשמו, מיד קמתי נזעק וזועף: "גבירתי, איזה חינוך נתת לילד, מה זו חוסר האחריות הזו? תראי מה הוא עשה לי, תשמרי עליו בבקשה", האם הנבוכה עזבה את השיחה הערה על המתכון המפומפם ריבה בדיוק כשניסתה להבין במה מטגנים את הסופגניה ורצה לכיווני, תוך התנצלות ובקשת אלף סליחות. וכך הרגשתי טוב פעמיים, גם מטיפטוף החלב וגם מהשפלת האם, מישהו אמר לא תבשל גדי בחלב אימו?
אני יושב לי בכיף על הרצפה וצופה בכולם בהפעלה לחג, תוך חיוך מרוח על פניי, הגננת כל כך התלהבה מזה שאני מרוצה. אם רק הייתה יודעת שאני יושב על בובת "בוב הבנאי" שקסדתו נעוצה עמוק בישבני היתה מתפלצת במקום. מפה לשם משם לפה, כולם רוקדים ושמחים ואז זוחל לעברי גידי, תינוק קטן בן 8 חודשים ששמתי עין עליו כבר מתחילת המסיבה והיה נראה לי שפה יצא לי משהו. מבט מהיר מבהיר לי שאביו עסוק בפלרטוט עם האמא של רוני הכוסית של הגן, והאם מחלפיה מתכונים לסופגניות עם אמא של יעל, ילדה מכוערת פחד שחושבת שהא בפסגת העולם, כנראה שטיטול חוטיני נותן להן להרגיש נשיות יותר. אני מנצל את ההזדמנות ונותן בידיו של העולל נר דולק ביודעי שהתינוק לא יכול להחזיקו אנכית והחלב יטפטף לכל עבר. במיומנות של פדופיל מקצועי, אני מסתיר בגופי את גידי, כך שהוא אוחז נר בוער ומטפטף חלב באיטיות במעלה ידי, אין מה לומר, תינוק המטפטף חלב מנר בוער זוהי פסגת הפטנזיות הנורמליות לפי אמות המידה שלי האישיות. איך שהוא מגיע כמעט למרפק, ואני כמעט גונח מהנאה, אימו של גידי החלה לקרוא בשמו, מיד קמתי נזעק וזועף: "גבירתי, איזה חינוך נתת לילד, מה זו חוסר האחריות הזו? תראי מה הוא עשה לי, תשמרי עליו בבקשה", האם הנבוכה עזבה את השיחה הערה על המתכון המפומפם ריבה בדיוק כשניסתה להבין במה מטגנים את הסופגניה ורצה לכיווני, תוך התנצלות ובקשת אלף סליחות. וכך הרגשתי טוב פעמיים, גם מטיפטוף החלב וגם מהשפלת האם, מישהו אמר לא תבשל גדי בחלב אימו?