מסכות ורעשנים....

[שוקלד אגוזים]

מסכות ורעשנים....../images/Emo148.gif../images/Emo149.gif

חק שמייח לכל החוגגים והמתחפשים......

הבית שלנו נמצא מזה מספר שעות תחת התקפת אמלחים מכל הסוגים , כיוון שבבית הכנסת ממול קוראים עדיין במגילת אסתר , ויש להניח שהמן ,עשרת ילדיו, ואשתו האהובה מתהפכים בקברם ברגעים אלו , כפי שנפשי איננה יודעת מנוחה.....ראבק', עוד בשנה שעברה זכורני שפרסמתי קול קורא לשלטונות המכס להשמיד את כל מטעני חומרי הנפץ הללו עוד על סיפון הספינות , אבל כנראה שהמוכסים והנהלת נמל אשדוד לא גולשים באינטרנט

....... כנראה בשמיים ראו את סבלי , הנה לפני כשעה נחת כאן משלוח מנות מרוקאי ......

חבל"ז

..... והוא מהווה נחמה והנאה רבה!

פורים מעלה אצלי תמיד מחדש את סוגיית העמדת הפנים אצל בני האדם, או את האנלוגיה המתבקשת - לבישת מסכה. עד כמה אנחנו מעמידים פנים בחיי היום יום? עד כמה אנחנו לא חושפים את עצמנו , את הרגשתנו ? עד כמה אנחנו מתנהגים כפי שמצופה מאתנו להתנהג? בעברי ,זכורני ימים שהיייתי קמה בבוקר עם תחושה של סלע מונח מעל הראש , אבל הייתי מותחת חיוך, מעמידה פנים ומשדרת עסקים כרגיל ....למה אתם שואלים ?....כיוון שברגע שהאדם מוריד את המסיכה , הוא נחשף חשיפה עלולה ליצור בקורת , בקורת גוררת פגיעות, ומי רוצה להיות תחת שבט הבקורת המנתח את מעשיו ? תמיד הרי ימצא החכם התורן עם העצות או הטפת המוסר , המסיכה מהווה סוג של הגנה או תרצו המסיכה=שמיכה. מסתבר שהמסיכה מקבעת את ארשת הפנים ואת השרירים שגורמים לנו לחייך או לצחוק , ויחד עם הפנים חסרות ההבעה גם הגוף מסגל תנועות מינימלסטיות. תנסו פעם לעמוד מול הראי ולהתבונן איך אתם נראים כשאתם מחייכים חיוך מאולץ , מלאכותי שכזה......

...נכון? עם השנים למדתי להוריד את המסיכה , לבישתה דרשה משמעת , איפוק ועמידה על המשמר שלא יגלו חלילה את החולשה. קול פנימי , שמר עלי שלא אקלקל את התדמית . קול אחר ציקצק בלשון ......תפסיקי ...חבל על הכוחות שאת משקיעה...ובשביל מי ועבור מה בעצם? ....והיום ללא מסיכות ,החיים פשוטים כפת של לחם

יש ימים של

ויש ימים של

והכל מותר והרשות נתונה , וכדברי השיר "לא דופקת חז'בון" ,למדתי שכולנו רקמה אנושית אחת גדולה לכולנו חולשות , ומסיכות מתאימות רק לפורים.

 

[עידית רון]

מצ"ב מאמר מקסים בנושא

כתבה אותו חברה מאמנת: איילת לבנון. להוריד את המסכות חג פורים הוא חג אהוב ומשמח. הוא מאפשר לנו לדמיין, להתחפש, להיות מישהו אחר. לאורך החיים, כשאנו גדלים, אנו ממשיכים, לעתים בלי באופן מודע ולעתים לא, לשים מסכות ולהתחפש ולא מראים לעולם ולעתים לעצמנו, מי אנו באמת. מי זה שם מתחת למסכה? כולנו מתנהלים בעולם עם מסכות ותחפושות. אנו לובשים מסכות שונות במצבים שונים ועם אנשים שונים כאשר המינון והתאמת המסכות משתנה מאדם לאדם כמובן. למסכות שאנו לובשים יש תפקידים שונים: הן מגינות עלינו מלחשוף את עצמנו, מליצור אינטימיות, הן משרתות את הדימוי שאנו רוצים ליצור לעצמנו, הדרך בה אנו רוצים להיתפס בעיני הסביבה. המסכות עונות על הצורך שלנו לעמוד בסטנדרטים מקובלים שלמדנו ש"צריכים" להיות, הן מסייעות לנו להעביר מסרים שחשוב לנו להעביר ועוד.. למשל, יש את מסכת הליצן- זהו "ליצן הכתה" שאוהב להצחיק את כולם ,אבל בעצם לעתים בפנים מרגיש אחרת, מרגיש שהוא צריך להצחיק כדי שיאהבו אותו. יש את מסכות המצליחן- אצלו תמיד הכול בסדר. אין בעיות, אין קשיים. הכול טוב. יש את מסכת "המסכנה"- זו שאף אחד לא רוצה לעזור לה, שעושה הכול לבד- כשבעצם היא לא ממש רוצה שיעזרו לה, היא מוצאת בעשייה שלה מקור להערכת הסביבה, מרגישה השולטת, זו שידה בכל. יש את מסכת "הגיבורה"- מישהי שלמרות שהיא חולה וכואב לה, שמה מסכה כדי להרגיע את הסביבה שלה ואולי גם כי למדה במהלך חייה ש"צריך להיות חזקים". יש אנשים שיש להם מסכה של נמר כשבעצם הם מרגישים שפנים. יש אנשים ששמים מסכה אחת במקום אחד ולובשים מסכה אחרת כשמגיעים למקום אחר. התרגלנו לשים מסכות על עצמנו ואנו משלמים על כך מחירים: אנו מעמידים פנים, אנו לא מאפשרים לאחרים להכיר אותנו, אנו מזייפים, אנו מחזיקים חזק כדי שלא ייראו. יש כאלה שמרוב מסכות, כבר לא זוכרים מיהם. ויש לרובינו, מקום אחד או מקומות , בהם אנו מורידים את המסכות, נותנים לשרירי הפנים לנוח ופשוט מרשים לעצמנו להיות אנחנו. שאלות למחשבה: איזה תחפושות לבשת במהלך חייך בחג פורים? מבין כל התחפושות- איזה תחפושת הכי אהבת? האם משהו בתחפושת הזו מדבר אליך? מצביע בך על משהו שאתה מכיר או מזהה עכשיו? איזה מסכה אתה נוהג ללבוש? מה אתה לא רוצה שידעו עליך והמסכה שעליך מאפשרת לך להסתיר? ? איזה מסכה אם היית מוריד, הייתה עושה שינוי בחייך? מה השינוי?

 

[שוקלד אגוזים]

../images/Emo45.gif מדוייק!

 

[noa555555]

מאמר מדהים. ומתחיל להדאיג אותי:

השנה התחלתי להרכיב תחפושת ומבלי לשים לב, שמתי עלי אביזר אחרי אביזר (דוקא בלי מסכה אבל הרבה איפור), ויצא לי משהו בין נערה עובדת לנערת קברט, לנערת גוגו, ובכל אופן משהו קצת פרובוקטיבי. לכי תדעי איזה סטייטמנט ניסיתי לעשות הפעם חחחחחחחחחחחחחח. בהחלט חומרים למחשבה. אולי כולנו מודעים לכך ברמה כלשהי, אבל בהחלט חידדת את זה. מה עם מי ששם מסכות מפלצתיות ומפחידות באופן די קבוע בפורים? מה האבחון? מענין אותי לשמוע. האם הוא מחפשת להחצין את זה שהוא מפחיד? או שאולי הוא בעצם שפן שמנסה להפחיד? או מה?

 

[שוקלד אגוזים]

אולי

הוא מנסה להשתחרר מפחדים? מעולם לא התנסתי במסיכות מפחידות, אבל אם אני לוקחת בהשאלה מעולם הילדים סיטואציה דומה , זו דרך להתמודד עם פחדים הדרך בה בחרת להתחפש , נראית לי סוג של ביטוי להשתחרר מסטיגמה או תדמית של אשה מהוגנת, ורצינית. הפתעת את עצמך ובוודאי הפתעת אחרים , אם הרגשת טוב עם הדמות החדשה שנשקפה אליך , אולי כדאי לך לאמץ כמה סממנים גם מחוץ לפורים?

 

[noa555555]

זה בדיוק מה שאמרו לי שם ../images/Emo13.gif

אמרו לי : למה את לא מתלבשת כך תמיד, שנראה אותך כמו שצריך ? חחחחחחחחחח. אמרתי להם שיזכרו טוב איך אני נראית עכשיו, כי יקח להם לפחות שנה לראות אותי שוב כך.. וזה אפילו לא היה נועז במיוחד, אלא רק בשם שלו. שום דבר לא היה ממש חשוף שם (חלילה וחס חחחחח. מסכה על המסכה, מבינה?..)