מסכמים שבוע

[1me too1]

מסכמים שבוע

איך היתה החזרה לשיגרה השבוע?
מה היה טוב

מה היה רע

ומה היה לא נורא

שיהיה שבוע טוב לכולנו

 

[Mottek]

הכלב נפטר

בעצם הרדמנו אותו, אבל זה לא משנה. אין כלב יותר.
ביום ראשון היה יום כל-כך נחמד. הוא רץ בחוץ ושיחק עם הילדים בחוץ בשלג, ואפילו שהצעתי לו להכנס הביתה הוא לא רצה.
בערב הוא שכב ליד הספה ופתאום לא הצליח לקום, הרגליים האחוריות פשוט הפסיקו לעבוד.
לקחנו אותו לבית חולים, השארנו אותו להשגחה ללילה. בבוקר אמרו שאין שינוי. חושבים שכנראה הסרטן התיישב לו על העצב ולכן אין לו תפקוד ברגליים. מכיוון שזה לא משתפר, הדבר הכי טוב לעשות עבורו זה להרדים אותו.
ביום שני כשהילדים חזרו הביתה מהבי"ס סיפרנו לילדים. בערב הלכנו להפרד. שני הקטנים היו יותר מעוניינים בזונדה מאשר בכלב עצמו. חשבנו בהתחלה שאנחנו נגיד שלום ושאחר כך ניתן לבית חולים לעשות את מה שהם צריכים לעשות. בסוף שלחתי את בעלי והילדים לאוטו ואני נשארתי עם הכלב עד הסוף. הוא שם את הראש שלו עלי ואני ליטפתי אותו ודיברתי אליו. ידעתי מתי זה היה הסוף, הרופא לא היה צריך להגיד לי. אוי, כמה בכיתי. זה היה קשה ועצוב. מבחינה קוגנטיבית הכלב היה ערני וסקרן, זה רק הגוף שהפסיק לתפקד...
בימים שלאחר מכן, הגדול התחיל לעבוד על לחפש תמונות של הכלב בשביל להכין אלבום זיכרון. פרצי הצחוק שעלו מן המחשב הצליחו לגרום אפילו לי לחייך למרות הכל. סיימתי את האלבום אתמול ואני מחכה לקבל את הספר בדואר.
עכשיו אני מנסה להתרגל להיות לגמרי לבד בבית, בלי כלב. נורא שקט לי. תמיד היה לי עם מי לדבר, עכשיו אין אף אחד.
אנחנו בסופו של דבר נאמץ עוד כלב, אבל לא עכשיו. אנחנו צריכים לתת לעצמנו קצת זמן להתאבל ולהחלים.
לגדול כמובן היה מאוד קשה, מידי פעם הוא תופס את עצמו באמצע משפט בסגנון שביסלי יאכל את זה ואז הוא נזכר באמצע המשפט שאין ביסלי יותר. כשהיינו בתפילות ביום שבת בבוקר בבית כנסת הוא החליט שהוא רוצה לעמוד בזמן קריאת קדיש יתום (הרב אמר לו שזה בסדר).
הקטנים בסדר, מתנהגים כרגיל בסך הכל. הקטן דווקא הפתיע אותי בשאלה אם אמבולנס לקח את הכלב לבית חולים. הוא מבין משהו.
זהו. כמעט שבוע עבר. מתרגלים. עצובים. מנסה לדבוק לשגרה.
אני מקווה שמעכשיו יהיו רק חדשות טובות.

 

[1me too1]

אויש

כל כך עצוב.
אני זוכרת שהרדמנו את הכלב של בעלי, ולא היה ספק שהגיע זמנו, ובכל זאת הוא היה עם בעלי 18 שנה וזה כאב כל כך, הוא היה שבור מזה.
האלבום - מזכרת נהדרת.
שולחת לכם חיבוקים

 

[alphadelta]

 

[פרפרי אהבה]

אוי יקירה

, ממש הצטערתי לקרוא זאת.

שולחת לך חיבוק גדול. צריך הרבה אומץ כדי להחליט החלטה כזו.
הייתי שם ובצער רב הרדמנו את החתול של הוריי לפני כמה שנים-זה היה מאוד קשה ולא הייתי מסוגלת אפילו להיות שם. אז דעי שאת מאוד אמיצה וחזקה ומקווה שמעכשיו יהיו רק בשורות טובות ואירועים משמחים.
&nbsp

 

[קסם מעשית]

שברת את ליבי

אני כל כך מצטערת על לכתו על בן משפחה אהוב. אלו ימים קשים מאוד, בטח ובטח לך אחרי שהיית עם הכלב ברגעיו האחרונים.
כמוך, גם אני החזקתי את החתול שלנו בזמן שהרדימו אותו, וחיבקתי וליטפתי את כלבתי האהובה אחרי שהיא מתה מהרעלה, למרות שאלו היו רגעים קשים, אני שמחה שהייתי שם איתם. הימים הראשונים מאוד קשים, אי זוכרת שחיפשתי את הכלבה ואפילו יצאתי מהבית וקראתי לה. קחו את הזמן ותתאבלו, אבל אם אתם מתכוונים לאמץ עוד כלב, אני ממליצה לכם לא לדחות את האימוץ הרבה זמן, לקח לי 4.5 שנים לשכנע את בעלי להכניס חתולים הבייתה.

 

[Sinophile]

זה כלכך כלכך עצוב

לפני כמה חודשים אמא שלי נאלצה להרדים את הכלבה שלה שהיתה כבר מאוד מאוד זקנה ומאוד מאוד חולה. כאב עצום לכולנו. עד היום אנחנו מזילים דמעה כשנזכרים בה... חיה היא חלק מהמשפחה וזה באמת נורא קשה ועצוב.
משתתפת בצערכם

 

[carlimi]

מצטערת בשבילכם ....

 

[een ogenblik]

תנחומיי

מנסיון ילדות, הכנת אלבום זכרון עוזר להתמודד עם אובדן כלב.

 

[rona73]

 

[forglemmigej]

RIP

 

[ניריתסקוטלנד1]

 

[mumfor4]

את מאוד מרגשת אותי

עצוב וכואב. כתבת מאוד יפה ובהיר.
מקווה שתמצאו נחמה ובטוח שהוא לא סובל כבר. מחלה ארורה

 

[היידי אור]

מצטערת

גם ארבע שנים אחרי, אני עדיין מתגעגעת לשנטי שלי. כלב זה חלק מהמשפחה.

 

[Mottek]

תודה לכולכם על התמיכה

זה מאוד עודד אותי. מצטערת שנעלמתי קצת. בעלי עבד מהבית והתלבש לי על המחשב.
אנחנו כן מתכוונים לקחת עוד כלב, אבל אנחנו זקוקים לקצת זמן לבד. בקיץ אנחנו מתכננים לנסוע לארץ, אז זה לא יהיה הוגן לקחת כלב חודש-חודשיים לפני הנסיעה ואז לעזוב אותו לבד. אני מקווה שבסביבות אוגוסט-ספטמבר נהייה פנויים לאמץ כלב אחר.
ושוב תודה.

 

[noaronen1]

מצטערת

התיאור שלך היה קורע לב. שנים אחרי שהכלבים שלנו נפטרו עוד ראיתי את הצל שלהם בחלון זכוכית של דלת הכניסה אצל ההורים שלהם - לא מעט פעמים פתחתי את הדלת כי חשבתי שהם שוכבים שם בחוץ ומחכים שנכניס אותם. כמו שהיידי כתבה כלבים הם משפחה.
חיבוק ענק, מעבר לזה אין לי שום דבר חכם לומר.

 

[alphadelta]

קר קר קר

זה החורף הראשון שלנו במדינה הזאת וקר קר קר. בררררר. לומדים להתרגל. ושצריך הרבה שכבות. ושכובע צמר זו לא מילה גסה. ושאין עוד הליכות משפחתיות בערב אבל יש יותר זמן למשחקי קופסא , והמון מרקים ואפיה משפחתית, והמון יצירתיות. אז בסך בכל זה טוב.

 

[פרפרי אהבה]

איך השבוע הזה טס

זה די משעשע כי בד"כ השבוע טס לי כשאני עובדת ועסוקה, כנראה שבכל זאת הייתי די עסוקה השבוע

אז חוץ מלהתחמק מהשלג התעסקתי הרבה בענייני רפואה- בדיקת דם, ביקור אצל רופאת נשים (ואפילו "זכיתי" לליווי משטרתי, כי דקה מהמרפאה הייתה לוויה של מושל ניו יורק לשעבר...).
&nbsp
הייתה הרבה טלויזיה- ראיתי את כל העונות של parenthood, את רוב העונות של friends -מזל שיש נטפליקס

&nbsp
בין היתר עשיתי גם בייביסיטר באחד הערבים והיה מוצלח מאוד ובעיקר כפי שראיתם בשרשור הבישול השבועי- הייתה הרבה אפייה.
&nbsp
היום קרה לי קטע קצת מעצבן בהתנדבות אבל החלטתי פשוט להבליג ולעבור הלאה ולהנות מההתנדבות עצמה , גם אם יש מסביב דברים שאני פחות אוהבת (חוסר ארגון, ביטולים ברגע האחרון אחרי שכבר הכנתי פעילויות וכו').
&nbsp
והקמתי קבוצה חדשה בפייסבוק למורים לעברית, אם אתם מורים לעברית (בהתנדבות או בשכר) ומחפשים מקום לשתף ולהתייעץ- פרטים במסרים....

 

[ניריתסקוטלנד1]

אלופה כרגיל

 

[1me too1]

מסכמת....

שבוע ראשונה אחרי החופשה.
חזרנו מ LA ליום של סופת שלג שהתחלפה ביום למחרת בסופת קרח.
ראינו עץ נופל מעומס הקרח בגינה של השכן, ראינו עץ עולה באש ליד בית של חברים, אה וראינו את השמים נהיים בצבע ירקרק מוזר ורק אחר כך הבנו שזה בגלל שהיה פיצוץ מאוד גדול בחלק אחר של העיר.
הילדון פחד להרדם בלילה של יום ראשון בגלל כל מראות היום, וכנראה קצת התרגש / התבאס מהחזרה לשגרה, אה וגם ארחנו חברים כי לא היה להם חשמל.
אז התחלנו את השבוע עייפים

.
הדרכים היו זוועתיות, הכל היה קפוא, עמוס, מחליק, והיה קר, מאוד קר.
אבל שרדנו את השבוע כדי לספר

מתחילים לספור שוב לאחור לחופשץ האביב (עלק אביב, אבל מה אכפת לי איך קוראים לזה? העיקר שיבוא

)
אז לסיכומו של שבוע, היה בעיקר - לא נורא, אנחנו אחרי!
שבוע טוב חברים