1) דמפינג פקטור - DF הוא נתון שבסה"כ תכונה מייצגת את אימפדנס (בפועל, באופן צורת המדידה בהגדרה - את רכיב התנגדות) של יציאת של המגבר.
יצרן הגון ימדוד את התנגדות הימציאה על הדקי המגבר ולא של דרגת מגבר ההספק הפנימית. מדוע? כי בטור ליציאת דרגת ההספר מחובר בד"כ סליל רשת הגנה מהתנדנדות (ZOBEL) פלוס הדקי ממסר הגנה.
2) המילה DUPMING מייצגת את יכולת השיכוך שיש למגבר על הרמקול. אם ניקח רמקול (וופר) חופשי באוויר וניתן לו מכה על הממברנה, הממברנה תתנדנד עד לחוסר תנועה. זה הריסון הטבעי שיש לרמקול. בזמן ההתנדנדות מייצר הרמקול בתנועתו מתח על הדקי הרמקול הפתוחים.
3) אם ניקח חוט ונקצר את הדקי הרמקול ייצר הרמקול זרם, כלומר הספק שיתפתח כולו על התנגדותו הפנימית של הרמקול (8 אוהם) ובשל כך תוגבל תנועתו של הרמקול למינימום האפשרי באוויר הפתוח.
4) רק כדי לקבל מושג על גודל הריסון, אם נקצר את מוצא הרמקול עם נגד של של 8 אוהם,יתקבל ריסון של כמחצית מתנועת הרמקול ללא עומס, כי ההספק שהרמקול יוצר בתנועתו נחלק באופן שווה בין התנגדותו הפנימית והתנגדות החיצונית.
5) הגבלת פעילות זו היא פעולת הDUMPING המציינת את יכולת ריסון שיכול מגבר לספק לרמקול יחד עם אות התנועה שהוא מספק. כלומר אכאשר מגבר מציג אות שמע מכת תוף, בסיום המכה ירצה הרמקול להתנדנד חופשי בדיוק באותו אופן כמו שהיה רוצה להתנדנד כתוצאה מממכה שתארתי בפתיח של פוסט זה. אם נחבר מגבר בעל התנגדות יציאה שהיא אפס מוחלט הריסון של המכה יהיה זהה לריסון המתקבל בעזרת חוט מקצר על הדקי הרמקול.
6)DF משפיע באופן שונה על רמקולים שונים. בצורה המירבית על רמקול הנמצא באוויר הפתוח (OPEN BAFFLE), באופן מתון על רמקול בעל PORT ובאופן קטן על רמקול הנמצא בתיבה סגורה. כמובן זה תלוי גם במבנה האלמנט של הרמקול (מסה,קפיץ וכדומה).
7) ניתן לבדוק השפעה של ריסון לגבי כל רמקול כלשהו באופן הבא: לדחוף את הממברנה של הוופר עד סוף תנועתה, לשחרר ולמדוד את זמן החזרה ומספר התנודות כשהדקי הרמקול הם פתוחים. לחזור על הבדיקה כאשר הדקי הרמקולים מקוצרים.
8) באותו האופן ניתן לבדוק את השפעת הDF הרמקול המחובר כאשר כפתור הווליום של המגבר הוא על אפס, ובעזרת מפסק הרמקולים במגבר פעם מחברים את הרמקולים ופעם יציאת הרמקול מנותקת. בדיקה זו בודקת את המגבר יחד עם כבלי היציאה אל הרמקול. אם יש חשד על כבלי הרמקולים אפשר להשוות את הביצוע מול קצר ישיר על הדקי הרמקול עצמו.
9) DAMPING FACTOR גבוה של מגבר אינו ערובה לביצוע טוב של המגבר. תלוי מאוד אופן קבלת הנתון או ליתר דיוק כמות המשוב השלילי של המגבר. משוב שלילי גבוה (חוג משוב בעל הגבר גבוה) יגדיל משמעותית את נתון הDF אך יקלקל תכונות חשובות אחרות כמו SLEW RATE ויציבות (ההיפך מנדנוד) שלדרגת ההגבר.טופולוגית מגבר טובה מתבססת על שילוב של משוב שלילי לא גבוה בשילוב התנגדות יציאה נמוכה של דרגת ההספק לפני המשוב (הרבה טרנסיסטורים במקביל או שטח רחב של צומת כל טרנסיסטור) וכמו כן גם מסלול אספקת זרם לדרגות היציאה בעל התנגדות מינימלית.
10) אחרי שהבנו את כל זאת, למעשה בכל רמקול בין כל דרייבר והחיבור אל הדקי הרמקול קיים אלמנט של קרוסאובר שהוא או סליל או קבל. בדרך כלליש שימוש בדרגת סינון כפולה ( שני קטבים ו/או שני אפסים) ואז יש שני אלמנטים טוריים.לכן במיקרה של קצר מוחלט של כניסת קופסת הרמקול אם בין הוופר והדקי תיבת הרמקול מחובר סליל בעל התנגדות טורית של 0.5 אוהם הDF שיכול להתקבל הוא מוגבל לסה"כ 16 (8 אוהם חלקי 0.5 אוהם).
11) כדי להגיע ליכולת ריסון טובה של מגבר וחוטי רמקול יש למעשה לעקוף את ה CROSS OVER ולהשתמש בCROSS OVER אלקטרוני.
12) רמקול הבנוי בתיבה סגורה היטב מכיל שיכוך עצמי שעשוי להיות טוב יותר מכל DF שיקבל רמקול בעל מבנה OPEN BAFFLE.
13) לגבי טוויטרים ומדיום הרעיון הבסיס דומה רק שבד"כ התהודה העצמית של דרייברים כאלו קורית בתדרים נמוכים מתדר העבודה שלהם. בתדרים אלו הCROSS OVER נמצא במצב של נתק (או אימפדנס טורי גבוה) ולכן DF לגבי אלמנטים כאלו אינו משמעותי בכלל בשיטה של מפצל פאסיבי.
מקווה שהמידע הנ"ל עוזר להבנת הנושא.
פיני