שוקלד אגוזים
New member
מסעדת כרמלה בנחלה = נ פ י ל ה ../images/Emo256.gif
בתים ישנים עושים לי את זה.....כאלה עם קשתות מעוגלות ועמודים שנבנו בתחילת המאה ונושאים בתוכם זכרונות נוסטלגיים . ואם חבויה בתוכם פנינה קולינרית , אני חייבת אבל חייבת לאכול שם. האיש שלי תמיד מלגלג עלי שאני מתרשמת מהחיצוניות של המסעדה , לפני שאני בודקת את התפריט ....אבל מלשות ....כזו אני...אוהבת בתים עם נשמה.
אז בכל פעם שעברתי בסביבות נחלת בנימין , הייתי מעיפה מבט בבית בו שוכנת מסעדת כרמלה בנחלה , והבטחתי לעצמי שבהזדמנות הראשונה נכנס לאכול שם , מה עוד שהשף דניאל זך זכה לתשבוחות מפה ועד פריז על האיכות, על התפריט, על חמרי הגלם הטריים והמעולים אותם הוא רוכש מהשוק הצמוד. השבוע ארחתי תיירת ישראלית שגמעה בשקיקה את העיר ללא הפסקה למרות החום הכבד, התמוגגה מהסיילים בעזריאלי, מלאה שקיות עם מציאות בשוק בצלאל ופלטה אנחות תענוג במדרחוב של נחלת בנימין למראה כל דוכן של אמן , עד שבפינת רחוב רמב"ם כרעה תחת נטל השקיות. מיד זיהיתי חלון הזדמנויות כמו שנאמר, אפשרות לשלב ארוחה ממלכתית עם אופציה להתרגעות, ובהנף יד פתחתי את הדלת של מסעדת כרמלה בנחלה,כמי שהגיעה לארץ המובטחת. שעת צהריים , 39 מעלות בחוץ, התיישבנו והתייבשנו עד לבואו של המלצר. שרות איטי ? מפיתום שרות רדום , הוא המינוח המדוייק לרמת השרות שהפגינו 2 הזכרים הצעירים שהיו שם ושרתו חצי מסעדה ריקה. קנקן המים נחת על השולחן אחרי מחצית השעה התפריט מצומצם ביותר גם תפריט העסקיות וגם התפריט הרגיל הסלטים עשויים רק מעלים ירוקים בואריציית רוטב זו או אחרת . "קרבה לשוק" "חמרי גלם טריים" בשביל שקית עלי ארגולה או רוקט לא צריך לבנות מסעדה ליד השוק . צרופי מלפפונים עגבניות ויתר ירקות העונה בהם משופעת ארצנו ושוק הכרמל במיוחד הם כנראה בגדר מד"ב ומהווים טרחה ,ולמה לטרוח אם אפשר למכור קערה ענקית בתוכה חופן עלים ירוקים קצוצים דק עם גרגרי חול ומעל מעט שקדים קצוצים. הנפנו את היד עד שהתעייפה, שרות רדום אמרנו? הגיע המלצר....... התיירת : הסלט מלא בחול חמוץ יתר על המידה ואי אפשר לאכול ...תטעם בבקשה....... מלצר: ( עיניים פתוחות לרווחה) באמת...תיכף אני אברר..... אחרי רבע שעה , הגיעה מנהלת המשמרת - הבנתי שיש בעיה אתן רוצות שנחליף לכן את הסלט? - אני: רצוי - איזה סלט אתן רוצות? - אין הרבה אפשרויות הרי כל הסלטים שלכם עשויים אותו דבר וללא ירקות -כן, נכון עוד המתנה של רבע שעה והגיע סלט עשוי הפעם מארגולה עם כמה חתיכות אפרסק קלוי , שוב קערה ענקית בגודל חצי שולחן ובפנוכה חופן סלט מררררררר - אין לי כח אמרה התיירת ,תעזבי......עזבנו בעיסקית של כרמלה משלמים על פי המנה העיקרית הזמנו דג דניס בפלצנטה וכמנה ראשונה פטה כבד וסלט אחד על הסלט הבלתי אכיל ויתרנו כאמור מנת הפטה המינאטורית הוגשה עם כמה פרוסות לחם וקערית חמאה ומלח גס , ביס אחד וזהו ההמתנה לדג ארכה כשעה!!!!!!! הגיעו 3 חתיכות של דג , כנראה מהפגייה של האקווריום עם דגי הדניס , על מצע פירה דקיק עם נגיעות רוטב ירקרק ...אוח...כמה שאני אוהבת את הפלצנות הזותי של המילה "נגיעות"......ראבק' תעמדו מאחורי התפריט כפי שצריך , ואם חתוב דג ..תגישו דג! ואם חתוב מצע פירה אל תושיבו את הקונסטרוקציה המינאטורית הזו במחיר של 96 שקלים לארוחה עיסקית
בצהרי היום, על איזה מריחה של תפוח אדמה עם "נגיעות" . קינוחים לא כלולים ב"עיסקית המשתלמת" של כרמלה בנחלה, ורק המבנה הארכיטקטוני היפהפה עם המרצפות המצויירות הווה נחמה לאותה ארוחה חסרת טעם , השראה או מה שתרצו. -היינו צריכות לשלם ולעזוב אחרי הסלט הראשון , אמרה התיירת את צודקת, עניתי בעצב , בעיקר בשל הציפייה הגדולה וגודל האכזבה
בתים ישנים עושים לי את זה.....כאלה עם קשתות מעוגלות ועמודים שנבנו בתחילת המאה ונושאים בתוכם זכרונות נוסטלגיים . ואם חבויה בתוכם פנינה קולינרית , אני חייבת אבל חייבת לאכול שם. האיש שלי תמיד מלגלג עלי שאני מתרשמת מהחיצוניות של המסעדה , לפני שאני בודקת את התפריט ....אבל מלשות ....כזו אני...אוהבת בתים עם נשמה.
