מסעדת מלכה - הארוחה שכמעט היתה
לפני כמה ימים , במהלך חנוכה, נפגשתי עם חברה לארוחת צהריים במלכה - המסעדה הכשרה של איל שני.
העסקית כוללת מנה ראשונה ושקית לחם עם זיתים קצץ עגבניות וטחינה. בסך הכל, עסקית טובה וראויה.
המסעדה היתה מלאה, אבל נמצא לנו מקום על הבר ודי מהר קיבלנו תפריטים.
החברה שאכלה שם כבר כמה פעמים, הזמינה לראשונה גספצ'ו, ואני הזמנתי שקית שעועית יריחו. הברמנית ווידאה שאנחנו מודעות לכך שלא נקבל את המנות יחד. החברה ידעה מתוך נסיון.
לאחר שביקשנו, קיבלנו שקית ובה פרוסת לחם אחת (!), וצלוחית עם זיתים וטחינה טובה עם רסק / קצף עגבניות. קיבלנו תוספת לפי בקשה.
הגספצ'ו הגיע די מהר, ושקית השעועית שלי הגיעה רק אחרי שהחברה סיימה את המרק שלה.
שעועית ירוקה ופריכה בטמפרטורת החדר, מתובלת היטב בלימון, שמן זית ושום. בהחלט מנה טעימה ונחמדה, אבל למה לקח כל כך הרבה זמן להגיש אותה?
איני זוכרת מה הזמינה החברה כמנה עיקרית. אני הזמנתי מנה שהוגדרה שרוסטביף וקרפצ'ו. אין ברשת תפריט של המסעדה, לכן אין לי תיאור מדוייק של המנה. הברמנית לא ידעה להסביר אם מדובר ברוסטביץ או בקרפצ'ו, אבל מישהו אחר הסביר שמדובר רוסטביף שנצרב (?) ונפרס לפרוסות דקות.
המנה שלי הגיעה על פס קרטון, פרוסות דקות ויפות של בקר צרוב מבחוץ ובלו-רייר בחלק הפנימי, זיהיתי על הבשר זרעי עגבניות וזילופי שמן זית.
הפרוסה הראשונה היתה טעימה. הבשר היה פושר, כצפוי, עשוי כראוי וטעים.
כשלקחתי לפה את הפרוסה השניה של הבשר, חשתי כמעט מיד בצריבה המוכרת ולא חביבה עלי - צריבה של פלפל חריף.
השפתיים, חלל הפה והלשון שלי, בערו וכאבו.
מסתבר שהמנה מכילה גם פלפל ירוק חריף קצוץ דק מאד. זיהיתי צבע ירקרק על פרוסות הבשר, אבל חשבתי שהירוק מגיע מזרעי העגבניות. מילא, אילו הפלפל היה פרוס לפרוסות, אבל כשהוא טחון או קצוץ כך, איך אני אמורה לדעת שהמנה מכילה מרכיב חריף?
קראנו פעמיים או שלוש לברמנית, לפני שהיא שמה לב אלינו, וביקשתי לקחת את המנה. הסברתי למה, אבל לדעתי היא לא ממש הקשיבה. שאלה אם אני רוצה מנה אחרת, וכשהסברתי שבלוטות הטעם שלי קצת צרובות כעת, היא לקחה את המנה למטבח ולא אמרה דבר.
ביקשנו חשבון, וכצפוי, הארוחה שלי לא נכללה בו.
חשבתי שראוי היה שהברמנית או מישהו אחר, יתנצל על כך שלא כתוב בתפריט שהמנה מכילה פלפל חריף, אבל זה לא קרה.
החברה תחזור למלכה, אני לא.
לפני כמה ימים , במהלך חנוכה, נפגשתי עם חברה לארוחת צהריים במלכה - המסעדה הכשרה של איל שני.
העסקית כוללת מנה ראשונה ושקית לחם עם זיתים קצץ עגבניות וטחינה. בסך הכל, עסקית טובה וראויה.
המסעדה היתה מלאה, אבל נמצא לנו מקום על הבר ודי מהר קיבלנו תפריטים.
החברה שאכלה שם כבר כמה פעמים, הזמינה לראשונה גספצ'ו, ואני הזמנתי שקית שעועית יריחו. הברמנית ווידאה שאנחנו מודעות לכך שלא נקבל את המנות יחד. החברה ידעה מתוך נסיון.
לאחר שביקשנו, קיבלנו שקית ובה פרוסת לחם אחת (!), וצלוחית עם זיתים וטחינה טובה עם רסק / קצף עגבניות. קיבלנו תוספת לפי בקשה.
הגספצ'ו הגיע די מהר, ושקית השעועית שלי הגיעה רק אחרי שהחברה סיימה את המרק שלה.
שעועית ירוקה ופריכה בטמפרטורת החדר, מתובלת היטב בלימון, שמן זית ושום. בהחלט מנה טעימה ונחמדה, אבל למה לקח כל כך הרבה זמן להגיש אותה?
איני זוכרת מה הזמינה החברה כמנה עיקרית. אני הזמנתי מנה שהוגדרה שרוסטביף וקרפצ'ו. אין ברשת תפריט של המסעדה, לכן אין לי תיאור מדוייק של המנה. הברמנית לא ידעה להסביר אם מדובר ברוסטביץ או בקרפצ'ו, אבל מישהו אחר הסביר שמדובר רוסטביף שנצרב (?) ונפרס לפרוסות דקות.
המנה שלי הגיעה על פס קרטון, פרוסות דקות ויפות של בקר צרוב מבחוץ ובלו-רייר בחלק הפנימי, זיהיתי על הבשר זרעי עגבניות וזילופי שמן זית.
הפרוסה הראשונה היתה טעימה. הבשר היה פושר, כצפוי, עשוי כראוי וטעים.
כשלקחתי לפה את הפרוסה השניה של הבשר, חשתי כמעט מיד בצריבה המוכרת ולא חביבה עלי - צריבה של פלפל חריף.
השפתיים, חלל הפה והלשון שלי, בערו וכאבו.
מסתבר שהמנה מכילה גם פלפל ירוק חריף קצוץ דק מאד. זיהיתי צבע ירקרק על פרוסות הבשר, אבל חשבתי שהירוק מגיע מזרעי העגבניות. מילא, אילו הפלפל היה פרוס לפרוסות, אבל כשהוא טחון או קצוץ כך, איך אני אמורה לדעת שהמנה מכילה מרכיב חריף?
קראנו פעמיים או שלוש לברמנית, לפני שהיא שמה לב אלינו, וביקשתי לקחת את המנה. הסברתי למה, אבל לדעתי היא לא ממש הקשיבה. שאלה אם אני רוצה מנה אחרת, וכשהסברתי שבלוטות הטעם שלי קצת צרובות כעת, היא לקחה את המנה למטבח ולא אמרה דבר.
ביקשנו חשבון, וכצפוי, הארוחה שלי לא נכללה בו.
חשבתי שראוי היה שהברמנית או מישהו אחר, יתנצל על כך שלא כתוב בתפריט שהמנה מכילה פלפל חריף, אבל זה לא קרה.
החברה תחזור למלכה, אני לא.
