כך גרסתי אצל השכנים בדיוק
לפני שנה. מאז הייתי פעמיים המצב נותר בעינו (הפעם האחרונה לפני חודשיים שלושה.) אתמול ראיתי את המקום עומד שלם, רק שמולו נפתחה מל ומישל: "בן יהודה 182 בתל אביב (כמאה מטר צפונית לארלוזורוב) היא פינה המוכרת לי היטב ב-30 השנים האחרונות. על מעט מאוד מקומות צפיתי בעקביות של כפעם בחודשיים, הנקודה שוכנת בדיוק מול הספר שלי. עברו שם במהלך השנים העוגות של לבנה, מסעדת ג'יג'י, צפון אפריקאית כשרה שהתהדרה בייחוס צרפתי, ובר רוסי, (חלק מהאינפורמציה מצוטטת מפי האוחזים במספריים). ואולי עוד. כעת פועל שם שרון כהן, שף (רושפלד, קבלייר, שיראז) שמפעיל ב"שילה" מטבח קטן ומיומן. גם אנחנו הפעם , הלכנו בצנוע, על ראשונות ומזטים ולא הצטערנו. (ננסה את העיקריות בעתיד) לכל דבר שטעמנו היה צידוק, איזו נגיעה מיוחדת, ודיוק.:סביצ'ה עם לימון, סויה, שמן שומשום וג'ינג'ר מוחמץ, לא היתה החמצה, קרפצ'יו בקר עם טאבולה,(32) כבדי עוף עם תערובת תבלינים תימנית על איולי יוגורט(32) היא ממש שיחוק ייחודי. הפוקצ'ות (8 ,במורשת הכהן הגדול (או הקטן) סופגות ביעילות את כל הרטבים המצויינים. מאוד הצליחו לו ולנו מזט האנשובי,(9) והסרדינים בצ'ימצורי נענע (28), לא הותרנו טיפה מהשרימפס בשום שמן זית ועגבניות (48) הקלאמרי בפלנצ'ה על חציל קלוי (38), יש גם מאפה כרישה בפילו עם סלט ירוק על תפוחים (32). גם הברבוניות המטוגנות (46) הצטיינו. כאמור יש עוד המון אופציות נרחבות ויקרות יותר. חתמנו בפבלובה משובחה,עם גלידת וניל, קצפת הדרים, תותים ותפוחים (35), באקלוואה חמימה וביתית, וולקנו ראוי עם גלידה(32) וקרם ברולה על ביסקוויט טופי ממכר.(28). יש בשילה הבטחה לדאוג לצמחונים. מקום נעים וטעים. אין לי נתונים על השעות המאוחרות בהן הקשישים עולים על יצועם שבעי בטן ורצון ואילו נתיבי ההורמונים של בני התשחורת מקיצים לפעולה. שמחתי להיכנס שוב למקום, אחרי שבפעם האחרונה רכשתי שם עוגות בשנות ה-90 ."
