מסע אל מסתרי שפת הרוח

[the YOOK]

../images/Emo45.gif

חשיבה רציונלית היא עצמאית ומטילת ספק.

 

[מענה הפורום]

מענה הפורום

"רק קבוצה קטנה מאוד ידעה לכאורה לקרוא את התורה" אותו דבר יכולת לטעון גם אודות הכתב הפינקי. כפי שאמרתי, הם היו צריכים ללמוד צורת אותיות חדשה, לא שפה חדשה (22 אותיות הכתב הפינקי מקבילות ל - 22 אותיות הכתב האשורי), לנער זה לוקח מספר שעות (לימוד כתב רש"י) לאדם בוגר זה יכול לקחת עשר דק' ולדור דעה בן-רגע. כפי שכתבתי השקפת הרמב"ם ובנו אינם ההשקפות היחידות, ובכל אופן על אף שהקשר הישיר הוא אודות דינים, משמע מפירוש הרמב"ן ורבנו בחיי שזה יהיה תקף גם להשקפה. בנוגע לדברי של רבי אברהם בן הרמב"ם, תצטרך להביא את דבריו ונראה במה מדובר. כבר אמרו גדולים, לגדולים הייתה זכות לומר את שאמרו, לנו לא. תחילת יתכן שמספר דעות נכונות בו זמנית (אלו ואלו דברי אלוקים חיים), אמנם אפילו אם לא, לא לך את הכלים לבדוק מהי הדעה הנכונה. בברכה, ד.

 

[masorti]

לגבי לימוד צורת אותיות חדשה...

באוגריתית כתבו את האלפבית העברי (בתוספת עוד 8 אותיות... סה"כ 30 אותיות) בכתב היתדות. אני מצרף לך טבלה של אלפבית אוגריתי. תלמד אותו במשך 10 דקות, ואח"כ תנסה להעתיק את ההודעה שלי בכתב היתדות (בלי להשתמש בטבלת התירגום). נראה האם תצליח ללמוד צורת אות חדשה תוך דקות ספורות ולהשתמש בה לקריאה וכתיבה.

 

[מענה הפורום]

מענה

"לגבי לימוד צורת אותיות חדשה... באוגריתית כתבו את האלפבית העברי (בתוספת עוד 8 אותיות... סה"כ 30 אותיות" בכתב היתדות. אני מצרף לך טבלה של אלפבית אוגריתי. תלמד אותו במשך 10 דק'ות, ואח"כ תנסה להעתיק את ההודעה שלי בכתב היתדות (בלי להשתמש בטבלת התירגום)." 1) הניסוי שלך חסר-טעם לאור העובדה שכבר הבאתי את דוגמת כתב-רש"י. 2) הניסוי הספציפי שהבאת, חסר כל משמעות לגבי הדיון שלנו, לאור 2 עובדות : א) רוב ככל האותיות בכתב היתדות, דומות אחת לשנייה בצורה מחרידה . ב) אין כל דמיון בין צורת האות המקורית לצורת האות בכתב היתדות. אולם, עשיתי ניסוי משלי, ניסיתי ללמוד את כתב האלפבית הפינקי (אותו איני מכיר) בתוספת השיטה אותה לימדו אותנו חז"ל "אין התורה נקנית אלא בסימנים" התוצאות היו מדהימות : ב - 2 הפעמים הראשונות, זכרתי את רוב ככל האותיות. בפעם ה - 3, (אחרי כל ניסיון השוואתי תוצאות), מסתבר ש - 21 אותיות כתבתי כשורה, ואות נוספת כתבתי הפוך. הניסוי ערך בערך 7 דק'. האות א' נראית כמו א' בכתב-יד, רק הפוכה. האות ב' מזכירה את האות ב' בכתב האשורי. האות ג' היא כבכתב האשורי רק בלי רגל. האות ד' היא כמו d. האות ה' היא כמו e והצלילים שלהם דומים. האות ו' (אותה כעת אני מתאמץ לזכור, ראוי לציין שלאחר הניסוי ה - 3 נטשתי לגמרי את העניין ובנתיים אני זוכר את צורת 5 האותיות הראשונות), לא עולה כרגע בזכרוני. האות ז' נראית כמו I אולם לא בזכות זו זכרתי אותה אלא בגלל דמיון הצורות. האות ח' נראית כמו 8, ערכה הגימטרי. האות ט' נראית כמו הגה, וע"פ המילה אוט'ו. האות י' נראית כמו י' עם תוספת ונראית כמו F. האות כ' נראית כמו K. האות ל' נראית כמו L. האות מ נראית כמו מ'. האות נ' נראית כמו מ' בכתב-יד. האות ס' נראית כמו I עם קווים באמצע. (בפעמים הראשונות נתקשתי בלזכור אותה, מה שאחר כך היה לי לעזר). האות ע' נראית כמו O וצליליהם דומים. האות פ' נראית כמו חלק מהפ'. האות צ' נראית כמו צ' סופית. האות ק' נראית כמו (מתקשה להיזכר) P הפוכה (אחרי כ- 10 שניות). אחרי כ - 3 שניות נזכר שזו למעשה האות ר', והאות ק' נראית כמו Q. האות ר', ראה לעיל. האות ש, כמו ש' וכן כמו W. האות ת', X, איקס. והרי לך התוצאות המדהימות. אות אחת בלבד איני זוכר. יתכן ואם אתאמץ גם איזכר. עשיתי זאת תוך 7 דק', תן להם קרדיט ולבנ"י היה שבוע ללמוד את זה. מספיק שהם ידעו את שיטת הסימנים, ולאחר תרגול (היינו, קריאה מספר פעמים) אתה מזניח את הסימנים וכבר זוכר את האותיות (כי הסימנים נשתכחים מתישהו ולכן השיטה היא ארעית), ואפילו לא, ניתן גם לשנן בלי סימנים, כל עוד האותיות לא דומות (כמו בכתב היתדות), זה קל. בברכה, ד.

 

[מענה הפורום]

ניסיתי לשלוח זאת

בליל ה - 5\21 לספירתם (מיד לאחר ששלחתי את ההודעה שאליה אני מגיב כעת), אמנם לא עלה בידי. ניסיתי לשלוח זאת גם ביום 5\21 לספירתם, היינו, אתמול וגם לא עלה בידי. כעת אני מנסה ניסיון חוזר, עם תוצאות חדשות. ערכתי ניסוי אודות כתב היתדות, אותו הזכרת. הרי התוצאות (מצורף קובץ), זה בערך הניסיון ה - 6 - 8 (לא ספרתי בדיוק, יתכן וזה גם לא בטווח שצוין, אבל באיזור), הניסיון הזה נערך בערך לאחר 10 - 15 דק' לאחר תחילת העיון בצורת כתב היתדות (כמובן שאחרי כל ניסוי, וגם לפעמים במהלכו, נערכו השוואות עם הטבלה של כתב היתדות). הניסיון עצמו (לא הניסוי), ערך כמדומני כ - 7 דק'. (קח את המספורים בערבון-מוגבל, אבל זה נע בסקלה הזו, כמיטב הערכתי). כעת, בבוקר ב - 22 לספירתם, מבלי שעיינתי בטבלה (זאת אומרת, לאחר הניסויים בליל 5\21, כזכור לי שהבטתי בה פעם אחת, אמנם לא עיינתי בצורת האותיות, ואפילו אם כן לא עשיתי זאת יותר מפעם אחת, כזכור לי. בכל מקרה זה לא רלוונטי, היום לא הסתכלתי בה). ואי"ה ויצליח בידי אשלח את התוצאות בהודעה הבאה

 

[מענה הפורום]

נשמט קטע,

כעת, בבוקר ב - 22 לספירתם, ... ערכתי ניסוי נוסף. הרי התוצאות (מצורף קובץ). א' - נכון. ב' - נכון. ג' - נכון. ה' - נכון. ו' - נכון. ז' - נכון. ח - נכון. ט' - נכון. י' - נכון. כ' - נכון. ל - שכחתיה, ובמקומה כתבתי מ'. מ - בגלל שהחלפתי את הל', אז זבמ' כתבתי נ'. נ' - כמובן שלא ידעתי אות זו, כי נוצר לי פער שלא היה אמור להיווצר. ס' - נכון. ע' - נכון. פ' - שכחתי. צ' - נכון. ק' - נכון. ר' - נכון. ש' - נכון. ת' - נכון.

 

[מענה הפורום]

מיד לאחר שביצעתי את הניסוי

הראשון, כמובן, ערכתי את ההשוואה בין טבלת כתב-היתדות, ערכתי ניסוי נוסף, ללא רבב (לפחות לא אחד ששמתי לב אליו). הרי התוצאות (מצורף קובץ). בברכה, ד.

 

[masorti]

לך יש כנראה זכרון צילומי...

לרוב בני האדם - אין. (וזה כולל את הזקנים בימי משה) רוב בני האדם נזקקים לשבועות וחודשים של אימונים כדי לשלוט בכתב חדש, אפילו אם הם מכירים את השפה שבה מדובר. נ.ב. ברכותי לרגל לימודיך את האוגריתית. עכשיו תוכל לקרוא את כל הטקסטים שנתגלו בשפה זו (יש להם דמיון רב לקטעים מהתנ"ך). אולי תשתמש בזה ככתב סתרים עם חברים נבחרים.

 

[the YOOK]

צודק, כתב עברי קדום.

וזו אגב עובדה די מוצקה (בגמרא היא מוצגת כמחלוקת, ואפילו שם המסקנה היא שהתנ"ך נכתב בכתב עברי קדום בתחילה, ועזרא תירגם אותו לכתב אשורי).

 

[מענה הפורום]

צר לי, אתה טועה שנית

1) לא רק שזו לא עובדה מוצקה, זו כלל לא עובדה, וראה הודעתי ל - masorti. 2) אין היגיון בדברייך שהרי אם זו מחלוקת אמוראים לא תתכן תהיה שם מסקנה. וה"מסקנה" שהבאת היא צד במחלוקת. כתב עברי קדום = כתב לבונאי, דעץ. כתב אשורי = כתב מרובע\ארמי, הכתב המודרני. ע"פ דברי הרב סגל שליט"א. בברכה, ד.

 

[masorti]

זו כן עובדה מוצקה. ראה תשובתי לך בהודעה אחרת.

ולמען האמת אני לא ממש מבין את ההתעקשות. יש צד שטען בגמרא שהתורה ניתנה בכתב דעץ והועברה אח"כ לכתב אשורי. אז למה להתעקש על ההיפך ולטעון שזו לא עובדה? הרי זה מקרה בו אפשר לחבר מדע וגמרא.

 

[מענה הפורום]

כל התשובות לתשובתך הינם

בתשובתו של הרב סגל שליט"א לקונטרס ט' של "דעת אמת" (במרכאות כפולות). למעשה לא חידשת דבר, חזרת על דברים ידועים ודברים חסרי ממש. אין פה שום התעקשות, ישנה מחלוקת בגמרא, והמחלוקת עודנה נשארה, המדע לא חידש דבר, גם חז"ל טענו שהכתב הלבונאי התחלף לכתב האשורי, אולם היו דעות נוספות שספר התורה ניתן בכתב האשורי, לכן מכן השתמשו בכתב הלבונאי, ולאחר מכן חזר השימוש בכתב האשורי. המדע לא מפריך זאת, למעשה, הוא אפילו לא מתיימר לעשות זאת, ויותר מכך, הוא בכלל לא מתייחס לכך. אני מתעקש שזו לא עובדה, לאור העובדה שזו מחלוקת בגמרא והמדע לא חידש דבר. גם אם היה מחדש דבר הדברים לא היו כה פשוטים והיינו נצרכים להתעמק ולעיין. איני רואה טעם לחבר מדע וגמרא, אמנם לפעמים הם מתחברים באופן טבעי, אין אנו נצרכים לעשות זאת. הגמרא אינה ספר-מדע, וחז"ל לא היו מדענים, אולם אני סבור שהם בעלי החכמות הללו. כיום ניתן להווכח שסוגיה אחת בתלמוד מכילה מאות שנים של פלפולים וחקירות מדעיות. בברכה, ד.

 

[masorti]

חבל על הויכוח...

אם לדעתך המדע לא חידש דבר ואילו סוגיה אחת בתלמוד מכילה מאות שנים של חקירות מדעיות. (אתה בטח מתכוון לכינים שנוצרות מהעיפוש ו/או לעטלפים המטילים ביצים)

 

[מענה הפורום]

העובדה שלמדת את הקונטרסים של "דעת

אמת" (במרכאות כפולות) ישר והפוך היא בעיה שלך גרידא. לא טענתי שהמדע לא חידש דבר, טענתי שאיני רואה טעם לחבר בין המדע והגמרא, לפחות במובן אליו אתה מכוון. הגמרא לא טוענת שהכינים נוצרות מהעיפוש, היא טוענת שהכינים לא פרים ורבים, היא קלעה לאמת לאור העובדה שכינים מתרבים ברביה-בתולית, אשר ע"פ הגדרת הרמב"ם, לא נחשבת פריה ורביה . הטענה שהכינים נוצרות מהעיפוש היא מחלוקת ראשונים, אם הכינים אינם פרים ורבים מניין הם נוצרים. גם פה קלעו הראשונים לאמת שהכינה היא בע"ח הקפריזי ביותר בטבע, בהגדרה, ואכן ניתן לומר שהיא "נוצרת", באופן זה או אחר, מהסביבה שלה, שרק בזכותה ועל ידה היא מתקיימת וחיה. בנוגע לעטלפים, כבר תמהה האנציקלופדיה העברית היאך ידעו חז"ל שהעטלפים יונקים המה, אולם חידשו חז"ל שהעטלפים, בנוסף להיותם יונקים, מולידים את ולדיהם בצורה מאוד מיוחדת, שניתן לקרוא לה הטלת ביצים, אולם לא בכך עסקינן. בנוסף, ישנם יותר מ 1000 מיני עטלף, כאשר על רובם (ככולם) אין אנו יודעים כמעט כלום. ועוד, ישנה תופעה אצל העטלפים שנקראת "היריון מתאחר", שבמהותה דומה להטלת ביצים. בברכה, ד.

 

[masorti]

טוב הבנתי...

חז"ל ידעו שהכינים מתרבות ברביית בתולים, וסתם השתמשו במינוח לא מוצלח של "לא פרים ורבים". (אגב, אם חז"ל לא טענו כלום על העיפוש, מדוע ראשונים התווכחו על כך? הרי יכלו לקרוא את הגמרא ולהבין שאין יצירה מהעיפוש) ואהבתי את הפילפול של "היא 'נוצרת' באופן זה או אחר מהסביבה שלה" או "בצורה מאוד מיוחדת שניתן לקרוא לה הטלת ביצים". הטלת ביצים היא הטלת ביצים היא הטלת ביצים. ויש בדיוק שני מיני יונקים המטילים ביצים, ושניהם חיים באוסטרליה. העטלפים לא שייכים לענין. לא יותר פשוט לומר שמדובר בחוסר ידע מדעי? זו לא בושה שאנשים לפני 1800 שנה לא ידעו חלק ממה שידוע היום.

 

[מענה הפורום]

שלום מסורתי

"חז"ל ידעו שהכינים מתרבות ברביית בתולים, וסתם השתמשו במינוח לא מוצלח של "לא פרים ורבים"." נו, שוין. טעות שנופלים בה רבים. עצם העובדה שבעבר לא היה משמעות למושג "זיהום" אזי השתמשו במושג "ארס" לא מעידה על כך שחשבו שהזיהום הוא ארס, וכיום באים מאן דהו ומקשים עליהם שהשתמו במילה "ארס". זאת אומרת, אתה מקשה על חז"ל שהם לא השתמשו בביטוי "רבייה בתולית" ? הבא ראיה שהם היו נצרכים להשתמש בביטוי זה אם היו מודעים לתופעה זו. (בנוסף, הם כתבו מה הכינה לא עושה, ולא מה היא כן עושה. מדוע ? כי בכך היה נפקא מינא לדיני שבת. היא ***לא פרה ורבה***, הם לא הסבירו מה היא כן) רבייה ופרייה, היא פעולה שמתבצעת ע"י זכרו נקבה, כך מגדיר הרמב"ם וכך משמע גם מבראשית שנאמר "פרו ורבו ומלאו את הארץ וגו'" (פנייה אל רבים), מכאן, שאם הכינים מתרבות ברבייה-בתולית הם אינם פרות ורבות. זאת אמרו חז"ל - וצדקו כדרכם בקודש. איני מבין מדוע אתה מקשה, ועוד בטיעונים לא רציניים כמו "סתם השתמשו במינוח לא מוצלח" ו"אהבתי את הפילפול" וכו', אלו כשלים לוגיים מסוג אי-רלוונטיות, תתייחס לגוף הטענות ולא בהסגרים. דעתך וחוות דעתך חסרות נפקא מינא להכרעה האם המענה הוא קביל או שגוי. אני הסברתי מדוע רבייה בתולית אינה פרייה ורבייה (ע"פ דברי הרב סגל שליט"א) ועל כן ההצהרה של חז"ל שהכינים לא פרות ורבות היא נכונה. בגלל שזה לא מסבר לך את האוזן אתה לא מקבל זאת, מי ישמע כדבר הזה ? ובכל אופן, גם להשגות שלך על זה עניתי, שלא ראוי לצפות מחז"ל שהיו משתמשים במושגים של המאה 21, לא רק שלא ראוי כי אם גם לא הגיוני. "(אגב, אם חז"ל לא טענו כלום על העיפוש, מדוע ראשונים התווכחו על כך? הרי יכלו לקרוא את הגמרא ולהבין שאין יצירה מהעיפוש) ואהבתי את הפילפול של "היא 'נוצרת' באופן זה או אחר מהסביבה שלה"" בגמרא כתוב שהכינים אינן פרות ורבות. הראשונים דנים אודות היווצרות הכינה. הם לא פחות מצודקים שהכינה באמת תלויה, כל חייה, בסביבה שלה, לאור העובדה שהיא הבע"ח הקפריזי ביותר בטבע. אין זה פילפול כי אם עובדות מדעיות. "או "בצורה מאוד מיוחדת שניתן לקרוא לה הטלת ביצים". הטלת ביצים היא הטלת ביצים היא הטלת ביצים. ויש בדיוק שני מיני יונקים המטילים ביצים, ושניהם חיים באוסטרליה. העטלפים לא שייכים לענין." כפי ש"ארס" ו"זיהום" זהים במהותם ולכן נקראים באותו השם ("ארס" נגזר מהמילה "וירוס") אזי אם יש שני פעולות שזהות במהותן, ניתן לקרוא לשניהם "הטלת ביצים", לקסיסון המונחים המדעי של חז"ל לא היה אין-סופי ובטח לא הלקסיקון שקיים היום. יתכן ואצלם להיריון מתאחר קראו הטלת ביצים (שתקרא על היריון מתאחר גם תבחין בדמיון הרב). בנוסף, על רוב ככל העטלפים אין אנו יודעים כמעט שום-דבר. "לא יותר פשוט לומר שמדובר בחוסר ידע מדעי? זו לא בושה שאנשים לפני 1800 שנה לא ידעו חלק ממה שידוע היום." 1) ודאי שזה יותר פשוט, אולם הרמב"ם סבר אחרת. הוא אמר שיתאמץ אדם ליישב את דברי חז"ל עם חכמת-הטבע (או משהו בסגנון). ב"ה אין אנו נצרכים להתמאץ כלל, התירוצים (תירוץ במובן מענה לא במובנו כיום) אינם דחוקים ולו במעט וצמודים לפשט. 2) הדעה האם חז"ל היו יכולים לטעות מדעית אינה מוכרעת אצלי לא לכאן ולא לכאן, אולם אני סובר שהם לא טעו. בנתיים אף אחד לא הביא לי ראיה שהם טעו, אזי אין לי גם סיבה להכריע את דעתי. בברכה, ד.

 

[masorti]

ההסברים שלך למינוחי חז"ל...

נשמעים לי כנסיונות לאלץ את הטקסט כך שיסתדר איכשהו עם המדע. נניח שבדוחק נסביר איכשהו ש"אינם פרים ורבים" כולל רביית בתולים. אבל הטלת ביצה היא ענין פשוט וברור שהיה מוכר גם אז, ואין שום סיכוי שבעולם שהריון מאוחר זוהה כסוג של הטלת ביצה. ובנוסף, גם איננו יודעים דבר על הרבה עטלפים - הרי שעל כל אלה שאנו כן מכירים חלה אי הטלת ביצים. לכן גם לחז"ל לא היתה סיבה להניח אחרת. (הם לא הכירו מיני עטלפים שאינם מוכרים למדע.) אכן הרמב"ם המליץ להתאמץ ליישב את דברי חכמים עם מדעי הטבע. אבל הוא לא המליץ לסתור את השכל. אני מצרף לך לינק לויקיפדיה על רציונליזם יהודי בימי הביניים. בפרט, קרא את הקטע הקצר הבא (ההדגשות שלי): "הרד"ק בפירושו לסיפור הידוע על בעלת האוב ששאול ביקש את עזרתה מרחיק לכת אף יותר. מאחר שאינו מאמין בהעלאה לאוב מסביר הוא שבעלת האוב רימתה את שאול המלך, ולמעשה לא עלה שמואל מן המתים כלל וכלל. אומנם שיטה זו אינה תואמת את דברי חז"ל, אך הרד"ק כותב שאין חובה לקבל את דברי חכמים בשעה שהם מכחישים את השכל. אין פלא אפוא שהרד"ק עמד לצד הרמב"ם בכל מאבקיו. חסיד מובהק נוסף של האסכולה המיימונית, רבי מנחם המאירי, המשיך בדרכם והסביר את קריאת שמע, שכידוע באה להגן מפני המזיקים (בדרך כלל זהו כינוי לשדים ולרוחות), כאילו באה להגן מפני "המזיקים הידועים... והן הדעות הכוזבות". הרציונליסטים עסקו הרבה בענייני החוכמה והיו נבוכים כשגילו שפעמים רבות דברי חז"ל אינם קולעים אל האמת המדעית. במאמר העוסק בעניין זה כותב רבי אברהם בן הרמב"ם שחז"ל עלולים לטעות בדברי התכונה, הרפואה והגיאוגרפיה, ואין לקבל דעתם בנושאים אלו ללא בדיקה. לדעתו תהיה הליכה עיוורת כזו אחריהם בענייני חוכמות הטבע בגדר משוא פנים שאסרה תורה. עד היום דברים כאלו עלולים להיחשב כפירה בחוגים חרדיים מסוימים." אם לרד"ק ולרבי אברהם בן הרמב"ם מותר לערער על דברי חז"ל, אז גם לי מותר. ולסיום, בענין האפשרות העקרונית שחז"ל יכולים לטעות - הרי לך עדות של אחד מבעלי הענין: "אוקי רבא אמורא עליה ודרש ואמר דברים שאמרתי בפניכם טעות הם בידי". (נידה, ס"ח, א')

 

[מענה הפורום]

מענה הפורום

התירוצים אינם דחוקים. מה שכן דחוק הוא "קושיות" אודות דבריהם של חז"ל אודות מעיים, שליה וכיוצ"ב, כאשר כשחז"ל השתמשו בשני מושגים אלו התייחסו לגופים אחרים לגמרי מהגופים אותם מכנים כיום "שלייה" ו"מעיים". הטלת ביצים הוא אכן ענין פשוט וברור שהיה מוכר גם אז, אולם לא טענתי שזו זו היא הטלת הביצים שהייתה מוכרת אז, אלא שבגלל שהיריון מתאחר זהה במהותו להטלת ביצים אין סיבה שחז"ל לא היו מכנים "היריון מתאחר" בשם "הטלת ביצים", במיוחד לאור העובדה שהלקסיקון המדעי לא היה גדוש כמו בימינו, כפי שהסברתי לעיל. בנוסף, הרב יעקב סגל שליט"א, הוכיח בדבריו שמה שאנו קוראים היום עטלף כנראה הוא אשר כונה בתורה תנשמת, ולא ידוע מי הוא העטלף המדובר. ישנם כמעל 800 מיני עטלפים, ואני כמעט יודע בוודאות שאין אנו יודעים שכולם אינם מטילים ביצים (לפחות לא מדרך ניסוי אולי רק מדרך סברה). בנוסף, לא תוכל לטעון שחז"ל לא ניתקלו במינים שהמדע לא ניתקל בהם, והרי בוודאי שהוא אינו מתיימר שנתקל בכולם, כל שכן אם במין נכחד עסקינן. מסתבר שלשנינו הגדרה שונה בתכלית השוני לרציונאלית. אני אשתדל להגיד זאת בענווה אך כמדומני שאיני פחות רציונאל ממך, ויתכן ואף יותר. אולם אפילו הרמב"ם כתב שהיכן שנגמר השכל מתחילה האמונה. ואכן באמונת חכמים עסקינן וראה דבריי אודות "לא תסור מן הדבר הזה ימין ושמאל". הרמב"ם כרד"ק גם כן פסל ענפי-מדע כגון אסטרולוגיה (ואם תטען שהוא אינו מדע, כשמו גן הוא, לוגיה) וראה את פירוש הגר"א במשנה-ברורה על עניין זה. היו דעות אחרות משל הרמב"ם, ומכאן אני מניח גם משל הרד"ק. איני יודע איך העלת אוב מכחישה את השכל, לאור העובדה שזו אינה תופעה אמפירית ועל כן היא אינת בת-בחינה, לפחות לא באמצעים המקובלים. גם עליה לא תוכל להגיד שהיא לא מסתברת, שוב לאור העובדה שהיא אינה אמפירית. לכל היותר תוכל להגיד שהיא לא מסברת לך את האוזן, אבל אוכל לטעון שיתכן ולאחרים היא כן וזו אינה ראיה. גם הרמב"ן כזכור לי לא הסכים לפירושו של הרמב"ם על שלושת המלאכים, וובכן, רבים חלקו על מה אשר אתה קורא לו "רציונאליות", ואני חושב שזו הייתה חוות-דעת אישית. טרם פגשתי במימרות של חז"ל שלא היו תואמים את ה"אמת" המדעית ("המדויקת"). אני מניח שגם היו דעות שונות מדעות בנו של הרמב"ם, אמנם מעולם לא טענתי שחז"ל לא היו יכולים לטעות במימרות-מדעיות אמרתי שדעתי אינה מוכרעת בכך וטרם ראיתי סתירה בין מימרות חז"ל למדע. מעבר לכך, מעט יומרני להתייחס למאות חכמים, שבוודאי שכולם היו בדרגה שונה האחד מהשני, בתור "גוף אחד" ולהגיד שהוא היה יכול לטעות מבחינה מדעית. אני מסכים שכולם תחת השם חז"ל, אמנם אם אתה רוצה להתייחס לחז"ל, אתה לא יכול להתייחס אליהם גרידא כגוף, בגלל שהיה שוני בין חכמינו. אם אתה חושב שלך הזכויות שהיו לרמב"ם ובנו הקדושים, זכותם יגן עלינו, אזי באמת הפרופרציה שלך חסרת גבולות. חלילה לך מלומר דברי כפירה, הרמב"ם ובנו לא עירערו על דברי חז"ל, רחמנא לצלן רחמנא לשזבן, לכל היותר תוכל לטעון שהם עירערו על דעתם המדעית, שהיא, ע"פ דברי הרמב"ם, הייתה תואמת את דיעתם של "חכמי"-הטבע. וכבר ראינו שאין זה מדוייק לאור הדיון הידוע "נראים דבריהם מדברינו". בנוגע לציטוט האחרון אותו הבאת, לא תוכל להביא מכאן ראיה שהרי בסוף חזר בו מטעותו. בברכה, ד.

 

[מענה הפורום]

בכל אות טמונה משמעות

ומכאן שבוודאי גם שגיאת-כתיב מעידה על מהות מסויימת, או יתכן והיא מעידה על שיבוש במהות מסויימת. כן גם לטעמי המקרא, הניקוד, ואף לצורת הכתוב יש משמעות. הרב זמיר כהן שליט"א מסביר בהרצאתו, שאות מורכבת מ - 3 פנים, סיפרא ספר וסיפור (אני כותב זאת מיזכרון ועל כן יתכן ואין זה מדוייק), צורת\תמונת האות, הערך הגימטרי שלה, והגיית האות (לדוגמא : א' - אלף), החכמה הזו ארוכה מארץ ורחבה מני ים וכל תג בעל משמעות וחכמה אין-סופית, למעשה, מסביר הרב זמיר כהן שליט"א בהרצאתו, שישנה משמעות נוספות לתיבה הראשונה בבראשית, בראשית ברא ה' את, א-ת, אותיות א' עד ת'. ישנו קשר אדוק, כזכור לי, בין בריאת העולם לבין האותיות. בנוגע לאותיות העבריות בשפות נוספות, ידוע שבאידיש ישנה קדושה מסויימת, ומאליו ודאי שאם השפה נכתבת באותיות עבריות אזי יש בה קדושה נוספות ומיוחדת, כל דבר בעולמנו הוא בעל משמעות, על השאלה "האם השפעת האותיות וגו'" היא שאלה אותה תוכל לשאול על כל דבר בעולמנו. אם לצורך העניין שאלת על כך שאכן האותיות הינן קדושות והיאך זה מתבטא בשפות שאינן עברית, אזי נתתי הסבר מסויים. מסביר רבי נחמן מברסלב שגם בשפות-הגויים יש אלוקות, כפי שכתוב בגמרא על ט"ט פ"ת (תרגום שני מילים אלו הוא 2, והתפילין שנקראו טטפת (טוטפות) מכילים 4 פרשיות) שהם שני מילים בשפות הגויים. בנוסף שמעתי בעבר ביאור מחברי בשם אחד החברים, שלאור העובדה שכל השפות מקורן בעברית, והתפצלו מהעברית בדור ההפגלה, אזי ניתן למצוא עדיין סממנים עבריים בשפות הגויים. (גם זאת אני כותב מזיכרון ומאליו יתכן ונופלות טעויות בחלקי). בברכה, ד.