"מסע חיפוש עצמי" - כדאי או לא?

[zxc80]

"מסע חיפוש עצמי" - כדאי או לא?

שלום.
אני בחור בשנות ה-30. רווק, מהנדס, עובד בהייטק.
בתקופה האחרונה אני מרגיש תקוע/"אבוד". חי מיום ליום "ללא מטרה", בלי תחביבים, בלי שאיפות, או בשפה העממית - "חסר חיים". גם העבודה לא נותנת סיפוק, עדי כדי שאני בכלל תוהה אם בחרתי במקצוע המתאים לי, למרות שמגיל קטן שאפתי ללמוד אותו.
כבר זמן מה שאני חושב להתפטר ולטוס למזרח לכמה חודשים. מעין "מסע לחיפוש עצמי".
הייתי כבר פעמיים במזרח - חודש בתאילנד וחודש בהודו. באותם הפעמים מטרת הנסיעה הייתה טיול - הייתי נוסע עם ספר מדריך טיולים במסלול שהייתי קובע עוד לפני הטיסה.
הפעם המטרה היא מופשטת - "למצוא את עצמי". מה זה אומר בכלל? איך עושים את זה?
מה אני עושה מרגע שאני יוצא מהמטוס? שום דבר גם לא מבטיח שעד סוף ה"מסע" יגיעו אותן ה"תובנות המיוחלות".
לא עשיתי טיול גדול אחרי הצבא. אבל אני משער שלעשות טיול כזה (בשנות ה-20) זה יותר פשוט כי "כולם עושים את זה". בגילי לעשות צעד כזה נחשב לחריג, במיוחד לאור העובדה שכולם מסביבי כבר נשואים עם ילדים. יש גם חששות מהתגובה של המשפחה שלא תבין את זה.
יש גם חשש לגבי חיפוש עבודה אחרי החזרה לארץ. איך מסבירים צעד כזה כשיושבים מול מעסיק פוטנציאלי (תמיד יש את השאלה - למה עזבת את המקום הקודם) ? "נשבר לי מהכול, אז טסתי לחצי שנה למזרח" - לא משדר אמינות...

האם מישהו כאן היה פעם בסיטואציה דומה? מישהו עשה את זה פעם?
אשמח לקרוא דעות, רעיונות, המלצות.
תודה

 

[שם רשעים]

זה בדיוק הרעיון

לא לשבת ולתכנן מה אתה עושה אחרי הטיסה כי זה כאילו שאתה מצפה שהכול יהיה בקונטרול.
בחיפוש עצמי משחררים.... לא מתכננים כל דבר... נפתחים ומנסים לחוות הכל מחדש.
צריך הרבה פתיחות בשביל להשתחרר.
לא כולם מסוגלים להיזרק למקום זר... כדאי שיהיו רעיונות בקווים כלליים.
לגבי המשפחה לא חייבים לתת פירוט מלא כנ"ל לגבי המעסיקים. תמיד אפשר למרוח.
בהצלחה!

 

[Blue Potion]

בכנות,

אף פעם לא הבנתי למה לנסוע רחוק כל כך כדי "למצוא את עצמך".
אני לא נגד טיול, ובטח שלא טיול ארוך, אבל אני לא חושבת שאפשר למצוא את עצמך בקצה השני של העולם. אני חושבת שהליכה לקצה השני של העולם זה רק בריחה מהחיים שלך.
הרי בתכלס, כל בנאדם יודע מה הבעיות שלו, מה החסרונות שלו, מה היתרונות שלו, ומה הוא היה רוצה שיהיה אחרת. ואם הוא לא יודע, הוא צריך לשבת ולחשוב על זה. לא צריך יותר מ-24 שעות של לא לעשות כלום בשביל זה. וברגע שאתה מגיע למסקנה מה לא טוב לך - תפעל בהווה שלך כדי לשנות את זה.
לא כתבת בהודעה שלך אם יש לך אישה או ילדים, במידה וכן, אני חושבת שזה יהיה מעשה אנוכי מצידך. אבל בכל מקרה, אני חושבת שמסע למצוא את עצמך (בכל גיל) הוא מיותר.
אני לא אעצור אותך, אני לא מבקרת אותך, אני פשוט נותנת לך נקודה למחשבה.

כל אחד יודע מה צריך לשנות בהווה.
כדי לשנות את ההווה, צריך לחיות אותו.

בהצלחה בכלמקרה.


עכשיו כולכם מוזמנים לקטול אותי

 

[spaysi8]

מסכימה.

 

[Optimus_Prime]

אתה לא צריך לחפש את עצמך במזרח,

ודווקא אנשים עם הגיון לוגי יכולים לחפש את עצמם טוב מאוד:
קח דף ותכתוב את הדברים שאתה אוהב לעשות. אח"כ תכתוב את הדברים שאתה רוצה לנסות, אח"כ תכתוב את הדברים שלא תעז לנסות, אח"כ תכתוב דברים שאתה רוצה לנסות רק בחברה וכו' וכו'.
אח"כ תתחיל לעשות אותם. כשמתחילים בעשייה - הרעיונות קופצים. פתאום, למשל, אתה מבין שהעבודה היא בסדר כזו, ומכניסה לך אחלה כסף, אז אתה לא כזה מבואס ממנה. פתאום יש תחביב שאתה מגלה שאתה ממש טוב בו - אז אתה יכול להפוך אותו למקצוע. וכן הלאה.
אני חושב שלא בהכרח ניתוק מכל מסגרת אפשרית זה "חיפוש עצמי". חיפוש עצמי יכול להיות גם צעד לוגי לחלוטין, לכאורה, כי ברגע שמשהו אחד מתגלגל....

 

[BloodyRose]

לאן שלא תסע אתה לוקח רק את עצמך

אם אתה מעוניין לשנות משהו בחיים שלך, אני לא חושבת שאתה צריך טיול ארוך למזרח הרחוק כדי להבין מה לשנות ואיך.
אין לי שום דבר נגד טיולים ארוכים (למרות שאני מעולם לא עשיתי אחד כזה), אבל אני לא חושבת שחצי שנה בהודו תוכל להסביר או להבהיר משהו שאתה לא יכול להגיע אליו, כאן ועכשיו.

עושה רושם שאתה רוצה לטוס כדי למצוא תשובות, אבל מה הן בעצם השאלות שלך? מבלי לדעת את זה, שום טיול לא יוכל לעזור לך.
האם אתה רוצה להחליף מקצוע? מה החלופה? אולי תוכל להישאר במקצוע שלך, אבל בחברה אחרת שתתרום לך יותר?
האם המחסור בתחביבים הוא זה שמפריע לך? המחסור בזוגיות?

רק ברגע שתדע מה השאלות שאליהן אתה מחפש תשובות, תוכל להתקדם הלאה.

שב עם עצמך, תבין מה בדיוק בחיים הנוכחיים שלך מפריע לך, מה חסר לך, מה היית רוצה לשנות. את התשובות אפשר למצוא בכל מקום, גם בהודו, אבל צריך לדעת קודם כל מה השאלה.

 

[The LadyKiller]

השאלה אם הטיול הזה הוא חיוני לך

או לא.
לפעמים כשאתה במצב הזה אתה נתלה באיזה משהו שהוא שונה ושובר שגרה, שלדעתך יהווה פתרון לכל הבעיות.
אבל כמו שאתה כבר מבין בעצמך, זה לא מבטיח לך תשובות ולא כיוון ללכת בו.
אמרת שיש לך ספקות בקשר למקצוע שלך, תנסה לגשש במקצועות אחרים, לבדוק אם יש משהו אחר שיכול לעניין אותך. אולי תנסה להעשיר את הזמן עם קורסים, תמצא תחביבים..אלו שני דברים שגם יכולים לתת לך סיפוק וגם מקור מצויין להכיר אנשים חדשים, שיש להם אותם תחומי עניין כמו שלך.
אם אתה מרגיש שטיול זה מה שיסגור לך את הפינה, אתה יכול לחשוב אם באמת אתה רוצה לטוס לחצי שנה או לפחות, מה האופי של הטיול יהיה ותמיד אפשר למצוא מה לומר במקומות עבודה שיישמע יותר טוב מ"היה לי משבר נשבר לי הזין ועפתי מפה".
לדעתי אתה כן צריך לשבת עם עצמך, אולי לקחת שבוע חופש ולהיות רק עם עצמך, להבין בדיוק בנקודות מה חסר לך בחיים ולכל נקודה לחשוב על פתרונות ספציפיים שיכולים להועיל לך. אם העבודה לא מספקת אותך, לחשוב על כיוונים אחרים ומקצוע שכן יגרום לך לסיפוק. אם אתה מרגיש שאין לך תחביבים, לחשוב מה מעניין אותך או אפילו לחפש על עיוור בגוגל חוגים ותחביבים ולראות אם יש משהו שמושך וקולע לטעמך.
שיהיה בהצלחה

 

[einat162]

מסכימה עם Blue potion ומוסיפה

"למצוא את עצמך" זה מושג כל כך גדול ומופשט כמו "הגשמה" או "מימוש" עצמי....
אני חושבת ש"למצוא את עצמך" הרבה פעמים בא מניסיון, ובאופן אקראי - רגע של

שבא בעקבות משהו, וגורם לך להבין משהו לגבי עצמך וכמה אתה שונה מנק' X כלשהי שהיית מודע לעצמך ויצא לך לחשוב קצת על החיים כמו שהם.

גם אני לא חושבת שכל הטיולים האלו בהכרח עוזרים, הרי בסופו של דבר כל תבונה אמיתית שתבוא מהם תתיחס לאותו זמן ומקום שבו אתה נמצא - ולא דווקא תהיה מיושמת / רלוונטית במציאות היום-יומית. אולי זה יכול להיות זרז לאותה

אבל לא כולם אותו הדבר.

אני מציאה לך לשבת ולחשוב, על נקודות בחיים שלך מהעבר, על הדרך שעברת, על דעות שהשתנו, אפילו ברמה של הרגלים שסיגלת לעצמך / נפטרת מהם. אני חושבת שברגע שתתמקד בדרך אולי תגיע קצת יותר להבנה כמה השתנת - וכמה הפכת להיות מי שאתה, וזה לבד "מציאת העצמי" שלך, לא?

בהייטק זה קשה - במיוחד ככל שעולים בגיל (אח"כ לחזור), אבל אני מכירה מישהי שיצאה לטיול של חודש-חודשיים בחל"ט (חופשה ללא תשלום). אבל הבטיחו לה מקום כשתחזור, ואופי המקום הוא שונה.
אם אתה באמת מרגיש ככה- ומאחוריך קילומטרג' של כמה שנים באותו מקום, לך על זה. תציג בראיון עתידי ניסוח יותר יפה מ"נשבר לי מהכל אז טסתי למזרח", לקחתי הפסקה אפילו יהיה יותר טוב - שוב, ככל שיש לך יותר וותק במקום הקודם, ותעזוב יפה עם התראה מראש בלי "פאקים" כי כבר לא אכפת לך (לא תקום ותברח בהפסקת הצהריים) מצבך יהיה יותר טוב.

לגבי המשפחה - תמיד הם ינכסו לעצמם יותר בעלות על החיים שלך ממה שמגיע להם (ולך) צריך לדעת להתנתק.

 

[einat162]

* חל"ת

 

[littlerunaway]

שמע, בתור אחת שהייתה במצב דומה לשלך

עד לפני שנה וחצי שנתיים בערך, אני יכולה להגיד שאין צורך בחצי שנה בהודו בשביל להחליט מה אתה עושה הלאה עם החיים שלך. אם אתה צריך שקט ולהתנתק בשביל לשבת עם עצמך ולחשוב על הדברים, לא צריך להרחיק עד לקצה השני של העולם.
אני הייתי שבוע וחצי בשוויץ. לשבת על איזה ספסל עם כוס תה, שלג והנופים של האלפים מסביב עשה פלאים לכושר קבלת ההחלטות שלי באותו זמן.

 

[Optimistic Girl]

אישית

אני לא חושבת שהאדם יכול למצוא את עצמו
במזרח
במערב
או בכל מקום אחר
לדעתי זה רק לברוח מהבעיות ולא להתמודד איתן.

אם אתה רוצה מסע תקרא ספר" האלכימאי"
תלך לסדנאות התפתחות אישית
תקח קואוצ'ר ותבנה לך מטרות.

זה דעתי.
בהצלחה

 

[littlerunaway]

אני לא חושבת שזה בהכרח

תמיד עיניין של "למצוא את עצמנו" באיזה אשראם בהודו או משהו בסיגנון. לפעמים עוזר פשוט להתנתק מהרעש מסביב, במקום שמאפשר לך לחשוב בשקט עם עצמך ולהחליט החלטות לגבי חייך. אני יודעת שלי זה עוזר.

 

[h a j b i]

כנראה שלא תמצא שם שום דבר

אבל מקסימום תוכל להנות מאחלה טיול ושבירת שגרה.

 

[einat162]

 

[turangaleela]

בניגוד לאחרים

אני דווקא כן מבינה את הצורך לטוב כדי" לחפש את עצמך".
לא בגלל המיקום, אלא בגלל שבירת השגרה, התרחקות מכל מה שמוכר ובעיקר מהאנשים המוכרים.

לטייל לבד מחייב אותך להיות עם עצמך, דבר שהוא לא פשוט בכלל לעשות. ועם הקושי שיכול להיות בזה זה מאוד מחזק ומאוד מעורר.
אני חושבת שיש משהו בטיולים כאלה. ולא משנה בכלל לאן הטיסה או איפה הטיול, העיקר הוא ההתמודדות עם עצמך.