מסע שורשים גלילי 2006

[Pipe Dreamer]

מסע שורשים גלילי 2006

היום בבוקר חזרנו. במילה אחת - מדהים. אני לא חושב שיש כאן בפורום עוד י"אניקים מגלילי, אז אני אודה בשם כולם לרמי, איילת, שרית, רובי, יונה, רותי וכלילא המדריכות המצויינות, איתן המאבטח ("ישבנו, ספרנו, נסענו!"), מאצ'ק המקרר הפולני שדאג לזה שאף אחד לא יתקרב אלינו, ויטק הקומבינטור המקומי שדאג לכל העבודה השחורה בכניסות לאתרים, וכמובן לכל חברי המשלחת, או לפחות לרובם. היה מסע מצויין, מאורגן בצורה יוצאת דופן, הכל תיקתק כמו שעון, וגם ההכנה שנראתה לפעמים מוגזמת, הייתה במקום (למרות שדווקא לגביה יש לי הכי הרבה ביקורת) אני ממליץ לכל מי שעוד לא נסע ויש לו הזדמנות, שלא יוותר עליה. לטוס עם ביה"ס למסע כזה זאת הזדמנות של פעם בחיים, ואני חושב שכל מי שמרגיש איזשהי הזדמנות וקשר מינימלי עם הנושא חייב את זה לעצמו. סביר להניח שמי שלא יטוס עם ביה"ס, לא יטוס אף פעם. זהו, לגבי מה שהמסע הזה תרם לי, מוקדם מדי כדי להחליט. אני רק יודע שזאת הייתה אחת החוויות החזקות ביותר בחיי, ואני מקווה שבעתיד אני אוכל לראות שהיא השפיעה עלי רק לטובה.

 

[tamas216]

יפה

באמת צריך להתקשר לבת דודה שלי שגם כן נסעה לטיול וחזרה בבוקר, טוב לשמוע שבאמת זה משפיע על התלמידים או לפחות על חלקם וזה לא סתם טיול מעין שנתי שבעיקר צוחקים ומציקים למדריכים והמאבטחים.

 

[Pipe Dreamer]

אפשר לשאול

איך קוראים לבת דודה שלך? היא נסעה עם גלילי?

 

[tamas216]

אפשר...

כרמל ליכטשטיין, ממגמת הכדור-עף

 

[Double U]

../images/Emo45.gif

 

[ילדה של החיים19]

אשמח לשמוע יותר על החוויה שלך

אם לא אכפת לך כמובן.. ואשמח גם לשמוע את הביקורת על ההכנה. טוב לשמוע שהמסע היה משמעותי מבחינתך. אני זוכרת שהרגשתי שהיה מאוד כיף, הרגשתי שזאת הייתה חוויה כלשהי, אבל הרגשתי גם אכזבה גדולה כי זה יכול היה להיות הרבה יותר אמיתי ונכון.

 

[Pipe Dreamer]

קשה לי לתאר במילים

כתבתי יומן תוך כדי המסע, אבל עדיין, קשה לי באמת לתאר במילים את החוויה. אני רק יכול להגיד שאני בהחלט מרוצה, בעיקר כי גם לא הצבתי ציפיות למסע כי בהחלט לא ידעתי למה לצפות. בכל מקרה היה מרשים, חזק, מרגש, מרתק, וגם מאוד כיף, כי בכל זאת - להיות עם חברים טובים בחו"ל במשך שבוע זה בהחלט כיף. לגבי ההכנה - אני חושב שהמפגשים לא נוצלו כראוי ובמקום לשמוע אינסוף הרצאות, שאת רובן זכינו לשמוע אח"כ שוב בשיעורי היסטוריה, היה עדיף לנצל את המפגשים ליותר דיונים על השלכות השואה, העמקה של נושאים שלא נלמדים במסגרת שיעורי הסטוריה, היה אפשר גם להראות יותר סרטים וכמובן גם לדבר עליהם (בניגוד למה שהיה עם 3 הסרטים שראינו).

 

[ילדה של החיים19]

אני כל כך מסכימה איתך!!!!!

היו חסרים דיונים והעמקות בנושאים, זה בדיוק זה. אצלנו הייתה למרבה השמחה כתה ממש טובה ואחרי כל יום ישבנו בחדרים ודיברנו איזה שעתיים שלוש על מה שחווינו כל יום , מה עם אנשים שאין להם את זה? מה עם אנשים שלא זכו לכתה טובה וחכמה כמו שלי? זה חבל, זה מפספס הכל. וגם ההכנה דרשה הרבה הרבה יותר דיון והרבה הרבה פחות מוזיאונים/ תמונות. בקשר לסרטים- אישית אהבתי בעיקר סרט דוקומנטרי על אחד שהיה בעבר בנוער של המפלגה הנאצית- הנוער ההיטלראי. הוא מספר למה הוא הגיע לשם, מה לקח אותו לשם ומה המסקנות לגבי הנוער של ימינו.

 

[Pipe Dreamer]

גם לי היה מזל

אמנם לא ישבנו לשיחת קבוצה אחרי כל יום, אבל במשך כל המסע הסתובבתי כמעט כל הזמן עם 3 חברים טובים, והיו לנו כל יום דיונים מעמיקים, בין אם זה בערב אחרי האוכל או בזמן נסיעות או אפילו בזמן החופשי בצהריים. חוץ מזה שכמובן היה מאוד מאוד כיף ומצחיק איתם.

 

[ba r2 0 1 0]

נשמח לשמוע גם מה היה במסע../images/Emo70.gif

היכן ביקרתם למשל....

 

[Pipe Dreamer]

בשמחה

הטיסה הייתה ביום ראשון 26/02 בערך ב6 בבוקר. אחרי הנחיתה בוורשה סיירנו בעיר באזור חומת הגטו הקטן (הדרומי), במספר מבנים ששרדו בגטו ואחרי ארוחת צהריים ביקרנו בבית העלמין היהודי ובבית כנסת (שיכולנו לראות רק מבחוץ כי הייתה איזה ישיבה חשובה בפנים). ביום שני ביקרנו בעיר העתיקה, עשינו מלחמת שלג ענקית באיזה פארק ליד אנדרטת שופן, ראינו סרט דוקומנטרי במכון היהודי ההיסטורי ואחרי ארוחת צהריים סיירנו בדרך הגבורה (דרך קצרה שמובילה מהאומשלאגפלאץ לאנדרטת רפפורט עם 18 אנדרטאות קטנות בדרך לזכר יהודי גטו ורשה) ולבסוף ביקרנו בבית יאנוש קורצ'אק הישן (לפני שהועבר לגטו) וערכנו שם טקס. ביום שלישי עזבנו את וארשה ונסענו למחנה ההשמדה מאיידנק (ליד לובלין) וסיירנו שם 6 שעות בערך. אני חייב לציין שזה היה אחד החלקים הקשים והחזקים ביותר במסע. נסענו משם לאוסטרוביץ שם שהינו לילה אחד. ביום רביעי עזבנו את העיר הקטנה ונסענו לסנדומייז' שזאת עיירה שהייתה בה פעם קהילה יהודית גדולה. לאחר מכן ביקור וזמן חופשי במדרחוב בטארנוב, עוד עיר עם קהילה יהודית שנמחקה. משם נסענו לבורות ההריגה זביליטובסקה-גורה, המבוגרים ערכו שם טקס מרשים ומרגש ולאחר מכן במשך שעה בערך ניתן לנו זמן לסייר לבד ולהתייחד עם המקום המצמרר. בערב נסענו לקראקוב וצפינו בערב פולקלור שהיה נחמד מאוד. ביום חמישי כל היום הוקדש לביקור באושוויץ: אושוויץ 1 עד הצהריים, ובירקנאו מהצהריים עד הערב. הקבוצה שלי הייתה זו שעשתה את הטקס במגדל השמירה מעל שער המוות בבירקנאו, ואני חושב שהטקס שלנו היה מעולה (אם להיות צנוע.. אגב, אני הקראתי שיר וניגנתי). השיא היה עם שירת התקווה, כשמעל ל90 איש עומדים בצפיפות במגדל שמירה של הנאצים, ומרעידים את המקום. בשישי היה לנו מעין יום התאוששות - ביקור קצר בפלאשוב, סיור במכרות המלח בויאליצ'קה (אתר תיירותי לחלוטין ללא שום קשר לשואה), ביקור בגבעת בוואוול בקראקוב ופגישה עם נוער פולני והרצאה של חסידת אומות עולם. בשבת היה חצי יום בו ביקרנו בעיר העתיקה בקראקוב וברובע היהודי, ולאחר ארוחת הצהריים והזמן החופשי בשוק נסענו נסיעה ארוכה של 5 שעות חזרה לווארשה. יום ראשון היה היום האחרון של המסע. בבוקר נסענו לטיקוצ'ין - עיירה שהכילה 2500 יהודים ערב המלחמה, וכולם נספו בבורות ההריגה ביער לופוחובו (שם ביקרנו אחרי הסיור בעיירה). לאחר מכן נסענו לטרבלינקה, שם שמענו את סיפורה האישי של המדריכה שלנו שבני משפחתה נספו במקום, ולאחר שניתן לנו זמן לסייר במקום נערך טקס מרשים שהיווה סיום מוצלח למסע. לאחר מכן נסענו לאכול ארו"ע בקניון בווארשה ומשם לשדה התעופה והביתה.

 

[עומרי האוזר]

מכרות המלח?

ספר ספר...איך היה במעלית חזרה?! היו כאלה שרצו לעלות במדרגות?

 

[Pipe Dreamer]

חחחחח איזה צחוקים היו שם

איכשהו הכניסו אותנו 10 אנשים לתא הקטן הזה, זה מתחיל לעלות ופתאום עוצר כל הבנות בהיסטריה, אנחנו הבנים נתקעים בתקרה 10 פעמים בערך, לא מבינים למה זה עולה 3 מטר ועוצר (עד שהבנו שזה 4 קרונות אחד אחרי השני), נראה לי חצי משלחת יצאה משם עם קלסטרופוביה. אבל עדיין מי המטורף שירצה לעלות במדרגות? זה איזה 800-900, למי יש כוח..

 

[ba r2 0 1 0]

נשמע מאוד מעניין ומרגש../images/Emo70.gif

הייתי שמח להיות חלק מהמשלחת...... באיזו כיתה יוצאים ומהם התנאים ליציאה? ודרך אגב, מה זה ארו"ע?

 

[Pipe Dreamer]

בהחלט מעניין

בבתי הספר המשלחות הן תמיד בכיתה י"א. התנאים ליציאה אצלנו היו בעצם רק להגיע באופן קבוע למפגשי ההכנה ולהראות רצינות. לא היה אצלנו אף אחד שהעיפו אותו, והיה מישהו אחד שאחרי הסמינר שהיווה את הפתיחה למפגשים החליט שזה לא בשבילו ופרש. ארו"ע = ארוחת ערב

 

[ba r2 0 1 0]

../images/Emo51.gif../images/Emo70.gif

 

[עומרי האוזר]

../images/Emo45.gif

זה בדיוק מה שאני אמרתי אחרי המסע שלי בגלילי... מתותק, אפס פאשלות, היה מעולה. שמח שנהנתם!