על חשיבות השגרה, ועל הבדלה בין עיקר וטפל
לכל המתביישים וחובבי הדחיות,
יש הרבה דעות, אבל היפה הוא שלא ראיתי בפורום טענה מבין המתחרים
אלא מבין הפרשנים...
רוב רובם של החיילים הקרביים ( וגם אני הייתי חייל קרבי, והפער בין המציאות בלבנון לבין החיים שנמשכו בישראל נראה לי משונה, אבל לא חשבתי לרגע שצריך לעצור את החיים בישראל לכבודי)
גם לא שמעתי את תושבי הדרום, שחוטפים את עיקר האש, מבקשים לבטל את התחרות או לדחות, אלא בעיקר שמחים על החוסן החברתי והלאומי שהחיים נמשכים בכל החזיתות, ובכל המקומות שסופגים פגיעות.
לטעמי אין הגיון בדחיה, וגם אין הגיון בכך שאם בנ' XX יורדות קטיושות, כל הפעילויות נפסקות בכל מקום במדינה מטעמי סולידריות... ההיפך הוא הנכון, ורוב החיילים יוצאים למבצעים על מנת לאפשר את החיים הסדירים בארץ !
ובענין התתקדות בעיקר ולא בטפל - אתם מוזמנים לבדוק את רשימת התוצאות ולבדוק האם בקטגוריה עיקרית או משנית יש זוכים בלתי צפויים או חסרי יכולת או לא ראויים, כתוצאה מהעדרו של רוכבים/ות לוחמים/ות שגוייסו בצו 8 ולא הגיעו לתחרות...
ונקודה נוספת בענין עיקר וטפל - כדאי לפעמים לאמץ את הכלל של להעיר ולשנות בדברים שקשורים באופן ישיר אלינו, ויותר מזה להתמקד במה שאני וכל אחד יכולים לעשות ולשנות בעצמו, וקצת פחות במתן עצות והרצאת הרצאות מה אחרים צריכים לעשות בכל רגע נתון, במיוחד בתחומים שאיני עוסק בהם ...
אם אתם רוצים לעזור ולשמור על החוסן הלאומי ולחזק את ענף האופנים - בואו, השתתפו בתחרויות, עודדו אחרים להשתתף, בואו לראות את התחרויות, הפיצו בין חבריכם את דבר קיום התחרות וכו' - ותבואו על הברכה !
רק ימים שקטים ובטוחים, ומקווה שכל החיילים יחזרו במהרה ובשלום
יוסי