מספר על היד

[ענת אדרת]

מספר על היד

אני מבקשת להודות לגב' ארנקה זהבה קוליק היקרה של שהסכימה כי נעלה כאן תמונה של המספר שלה על היד, הגב' קוליק ניצולת אושוויץ, ואני מודה גם למשפחתה על הסכמתם. המספר: A 11681 אני מעלה את התמונה גם לאלבום: "סימנים מן השואה". אודה לחברי הפורום על העלאת תמונות/מסמכים/עדויות מהשואה - כדי להשאיר עדות לדורות הבאים.

 

[שלווה789]

מרגש מצמרר...לתעד כמה שאפשר כול עוד אפשר...

תבורך האשה הנהדרת הזו ...באומץ ליבה ופתיחותה... זו מחוייבות...וגם זכות גדולה...עבור מי ששרד את השואה... לתעד...ללמד...לספר... כמה שאפשר.... וכול עוד אפשר... מהאנשים הנפלאים האלה... ששרדו את הזוועות והתופת... ולזכר כל בני משפחותיהם...וכל הניספים בשואה המקוללת הזו... כולנו אנשי הפורום...צריכים לראות את עצמינו כמעבירי "לפיד לזיכרון השואה" לדורות הבאים... הפורום יגדל יעצים ויזכיר לא לשכוח ולא לסלוח... never never never again

 

[בני הרשקוביץ]

ענת תודה, מרגש

לאימי ז"ל גם היה מספר אף פעם לא חשבתי לצלם, ואני מצטער קצת, גם לא זוכר מה המספר.

 

[מוטיא]

תודה רבה לגברת היקרה. ושאלה תמוהה

שלום, בעת ביקורינו באושוויץ, המדריכה (בעלת וותק וידע רב, כולל תואר אקדמי בנושא, עם עבודת מחקר שהתבססה על ראיונות עם 1200 ניצולי שואה) העלתה את השאלה - כיצד הוטבעו המספרים בגוף האנושי. הנצולים סיפרו לה ש"זה לא כואב" אך בגלל הלחץ - לא זכרו מה בדיוק בוצע. וכך נותרה השאלה התמוהה - איך נכתבו המספרים ? בברכה. מוטי

 

[ענת אדרת]

עונה לך מוטי תשובה ממה שקראתי

אני מתנצלת כי התיאור הוא מחריד, אבל ההטבעה נעשתה בדומה למספרים שמטביעים בימינו על בהמות, הנאצים ימ"ש לקחו מכשיר (כמו שמטביעים תאריכים בימינו, להבדיל, ואפשר לשנות את המספר כל הזמן), המכשיר היה של הטבעת המספרים כמו קעקוע, והמספר הוטבע בצבע שחור, ע"י חום בתוך העור. לכן לבני משפחה יש מספרים עוקבים. מי שרצה להוריד את במספר אחרי השואה נאלץ לערוך ניתוח להסרה כמו הסרת קעקוע. ממה שקראתי הניצולים דווקא חשו צריבה, אבל הם עברו כל כך הרבה זוועות, שזו היתה עוד זוועה בתוך חיים מחרידים בשואה.

 

[יידישע לידער]

תודה רבה מעומק הלב לגברת קוליק...

מאד מאד מרגש,מזכיר לי את המספר על היד של אמא שלי זכרונה לברכה. היא דוקא סיפרה לי,שחרתו את המספר במין דבר הדומה לעט ציפורן וזה מאד כאב לה,היא היתה בת 12 .

 

[ענת אדרת]

תיקון לגבי הטבעת המספר על היד

כפי שזכרה אימו של יידישע לידער. מצאתי את עדותה של אדית דוידוביצי ע"ה, ניצולת אושוויץ: "ואז אנו עוברות לקעקוע, וכך אנו הופכות לעדר, הופכות להיות מספר, ללא שם, ועבור היהודים - תוספת משולש, חצי מגן דוד. מספר זה מוטבע עמוק, נחרט בעט ודיו בלתי נמחקת, כדי שיישאר לעד. איך ניתן בכלל למחוק מזיכרוננו את חלום הבלהות הזה אשר רק החל? ישנם סוגים שונים של רשומי המספר: על החזה, על זרוע שמאל, ולחלק קועקועו המספרים בשני מקומות. לגיסתי ולי יש מזל במצוקתנו: הקעקוע נעשה בצד החיצוני של הזרוע השמאלית ובגודל בינוני". אדית דוידוביצי "לא אמות כי אחיה", הוצאת יד ושם ורשת קניוני עזריאלי, תרגם: י. אופן, 2008. גב' דוידוביצי זכתה בשנת 2004 ל"אות לגיון הכבוד" בצרפת כהוקרה על פעילותה למען זיכרון השואה בקרב הנוער. במידה ויש אפשרות למחוק את ההודעה הקודמת שלי בנושא - מה טוב.

 

[מוטיא]

ענת - תודה. שבוע טוב לך וחופשה נעימה