מספר שאלות בנוגע לתכנית הייצוב במשק

[NIKESTYLE]

מספר שאלות בנוגע לתכנית הייצוב במשק

משנת 1985מתוך מאמר של אבי בן בסט) 1.לגבי הרפורמה בשוק הכספים-בנק ישראל החליט לחדול משימוש בשיעורי נזילות ככלי לניהול המדיניות המוניטרית ,לפיכך הופחתו שיעורי הנזילות בהדרגה לרמה המתיישבת עם שיעורי נזילות עסקיים וצומצמו מאוד הפערים בינהם..." מה זה שיעורי נזילות ולמה זה משמש ככלי לניהול המדיניות המוניטרית ומה נתן בזה שהשוו את רמתם לרמת הנזילות העסקית? 2.נאמר עוד באותו מאמר שמס מעסיקים בוטל בשנת 1998 ,מי משלם אם כן את המס של המעסיקים כיום ? האם הממשלה וויתרה על זה לחלוטין ? תודה.

 

[ירושלמי חדש1]

אם אינני טועה

בהפחתת שיעורי הנזילות התכוון פרופ' בן בסט להפסקת ההדפסה הפרועה של הכספים שהייתה נהוגה דאז.

 

[Nir Sagi Economist]

תשובה

בקשר לנזילות, הדברים נאמרו לאחר ניצני הצלחה של תוכנית ההבראה של המשק באמצע שנות השמונים, באמצאות שליטה חזקה יותר בבסיס הכסף הפסקת הפיתוחים הייזומים ושכנוע הציבור (הורדת הציפיות) שלא יהיה פיחות נוסף, כלומר פעילות מוניטרית מרסנת. ועד כמה שאני מבין, מס המעסיקים פשוט בוטל.

 

[mol3]

תשובה

שיעור הנזילות, הינו יחס הרזרבה בבנקים. חלק מהמדיניות המטורפת של תקופת האינפלציה הגבוהה - בין השנים 1981 עד 1985, היתה חובת הבנקים לשמור על כמעט על 100% נזילות, היינו להפקיד את כל הכסף בידי הממשלה, למימון הגרעונות האדירים. כנ"ל היה לגבי חסכון פנסיוני. עובדה זו גררה בין היתר את משבר המניות בשנת 1983, שנגרם בעיקר בשל קושי של הבנקים לגייס הון לצרכי הלוואה. בין יתר הצעדים שננקטו ב"תקופת היצוב" 1985 עד 1989, היו הרפורמה הליברלית בשווקי ההון (שהושלמה בסוף שנות ה- 90), הסרת המגבלות על התיווך הפיננסי ובתוך צעדים אלו, מטבע הדברים, שמירה על יחס רזרווה (שעור נזילות) כמקובל בעולם.