מספר שאלות לרופאה

דניאלה12

New member
מספר שאלות לרופאה

אני אמא לתאומים בני חודש ו4 ימים, שניהם סובלים מגזים מעויתות "קוליק". קניתי כבר את כל סוגי התכשירים (גליקוכול, בייביזים, סימיכל) אבל אין מנוחה, בביקורת הארחונה בטיפת חלב האחות התריעה בפני כי יש חשש לשבר בטבור ויש לנסות שהם לא יבכו הרבה. אצל הבכור העויתות שעה אחרי האוכל כ"כ חזקים הוא צורח, נהיה אדום מתכווץ ומצליח להירגע רק אחרי שהוא מחרבן והרבה, אבל אז מהר מאוד הבטן תמחילה ל"דבר" והוא בוכה ונרגע רק עם מעט אוכל, בזמן הלחץ הטבור שלו כולו יוצא החוצה, ויש ממנו הפרשה מעטה, מה עושים? ביום שלישי אני אצל הרופא לביקור שגרתי אבל האם יש לעות משהו לפני? יש לציין שאחיו גם כן סובל מעויתות אבל הוא לא מגיע ללחצים כאלו בגוף. בנוסף שאלה לגבי מתן שתה מים, הם אוכלים שניהם איזומיל צימחי, האם בימים כאלו חמים יש לתת מים או שהם מקבלים את הנוזלים מהאוכל?
 
קוליק ובקע בטבור

לא מפליא אותי שמספר התרופות שניסית כטיפול ב"קוליקס" לא הועילו.מניסיוני הנני די מאוכזבת מיעילותן. יש לי מספר הצעות שניתן לישם , אך בלי הבטחות : 1.נסו לשפר את אופן ההאכלה תוך ניסיון למנוע בליעת אויר. אם התינוק ניזון חלב מבקבוק, אפשר לנסות אחד מסוגי הבקבוקים המוצעים בשוק והאמורים להקטין את בליעת האוויר. הקפידו על הוצאת האוויר לאחר הארוחה, ואולי גם במהלך הארוחה. 2.בעת התקף השכיבו את תינוקכם על ביטנו, תוך עיסוי קל על גבו ועל ביטנו . אפשר לנסות לחמם את ביטנו ע"י חיתול מחומם. 3.החזיקו את תינוקכם בתנועה, ואפילו קחו אותו לסיבוב בעגלה או ברכב ברחובות השכונה. תנועה חד-גונית מרגיעה. גם אם מאמציכם נכשלו, נא לא להתייאש. תופעת הגזים או ה"קוליק" היא תופעה רגילה אשר תחלוף תוך3-4 חודשים. אם הנכם חשים מותשים מהבכי הבלתי פוסק של התינוק, קחו לכם הפסקה. בקשו מבן הזוג, קרוב משפחה או ידיד, להחליפכם למספר שעות. בחזרה תרגישו הרבה יותר רגועים ומסוגלים לשאת במשימה הלא קלה . בקע טבורי לא גורמ לבעיות ואין צורך להלחץ שאם הילד בוכה מהשהו רע עלול לקרות. רוב הבקעים מסוג זה מצטמצמים וגם נעלמים לאחר גיל שנה כאשר התינוק מתחיל ללכת ושרירי הבטן מתחזקים. אין צורך בתוספת מים, גם לא בימים חמים. תוספת מיים נחוצה רק כאשר התינוק מתחיל לקבל אוכל מוצק: פירות, ירקות, דיסות. אם בכל זאת זה חם במיוחד ואת חושבת שמספר לגימות מיים ( לא ממותקים ) יועילו , אפשר לנסות , אך לגימות ולא כמויות. דר' מילה ברק
 
למעלה