Boston Guy
New member
זה נכון. אבל השאלה הייתה על החור של הגרוש.
אני משתדל, במידת האפשר, להבין את הנתונים של השואל - ולענות תשובה שרלוונטית למקרה שלו.
ואם תקרא את השאלה שפתחה את השירשור הזה - השואל הוא אזרח אמריקאי.
הוא לא צריך לחלום על גרין קארד שהמעביד "מתחייב" להוציא לו,
והאפשרות שלו לחיות ולעבוד בארה"ב אינה תלוייה במעביד הספציפי הזה - הוא זכאי לעבוד עבור כל מעביד בארה"ב גם מחר, אם יצליח למצוא כזה.
עוד דבר שכתוב בשאלה של הבחור הזה זה שמדובר במשפחה של 6 נפשות. כשכל הילדים הם בשיכבת הגיל הרך - כלומר הדרך עד לפריחתם של הגוזלים הללו מהקן עדיין ארוכה מאוד, ויקרה מאוד מאוד.
הבעייה של שואלים כאן בפורום היא שהם מקבלים המון תשובות, ואם הם "חדשים בפורום" קשה להם לדעת מי עונה מתוך ידע ונסיון אמיתי - ומי עונה מ"תאורייה, תקוות ותחזיות".
אני מבין שבת'כלס - אתה עדיין לא עברת לארה"ב.
אני פעיל כאן בפורום יותר מ 15 שנים. ההודעה שלך מזכירה לי עשרות הודעות אחרות שקיבלתי מאנשים שהיו בדיוק במצב שלך - רגע לפני המעבר.
ומצאתי במשך השנים שיש תהליך כמעט קבוע:
1. לפני המעבר אותם אנשים "כועסים עלי" (אני באמת לא לוקח את זה אישית... זה בסך הכל פורום וירטואלי באינטרנט) ובטוחים שהמטרה שלי היא להניא אנשים מלעבור לארה"ב כי אני רוצה לשמור את כל ארה"ב רק לעצמי.
2. בשנה הראשונה (לפעמים זה גולש לתוך השנה השנייה) של שהותם בארה"ב הם מדי פעם מנסים להראות ש"הינה, אנחנו צדקנו ואתה טעית".
3. לאט לאט ה"שיר" שלהם משתנה, ככל שהם נמצאים בארה"ב יותר - כל חודש שעובר חושף להם עוד אספקט של המשמעות הכלכלית של חיים בארה"ב, ועד כמה הם שונים מהחיים בישראל. האבחנה שלי היא שהתהליך הזה מתקדם מהר יותר ביחס ישיר למספר הילדים שיש לאותם אנשים (או שאותם אנשים יוצרים אחרי המעבר).
אחרי שהם 4-5 שנים בארה"ב, מצאתי שהתוכן של הודעותיהם של חלק גדול מאותם אנשים שכתבו דברים דומים לתוכן שאליו אני מגיב כעת - שונה מאוד מהתוכן של "שירת התיקווה" שהם כתבו לפני המעבר.
החיים הם לא "שחור ולבן".
אבל יש נתונים אמפיריים שהם בהחלט "שחור ולבן".
העלות של CHILDCARE, עלות חינוך טוב לילדים, העלויות "מסביב" לילדים - יקרים בארה"ב בצורה משמעותית מבישראל. לכל אורך הילדות - החל מ"גן טרום חובה" וכלה באוניברסיטה.
וזה לא "צפי". אלו הן עובדות.
"שכר גבוה משמעותית", "משכורת פוטנציאלית של בן זוג", "הזדמנות להתפתחות מקצועית" - זה "צפי". צפי שאולי יתממש, אולי רק חצי יתממש - ואולי לא יתממש.
אני משתדל, במידת האפשר, להבין את הנתונים של השואל - ולענות תשובה שרלוונטית למקרה שלו.
ואם תקרא את השאלה שפתחה את השירשור הזה - השואל הוא אזרח אמריקאי.
הוא לא צריך לחלום על גרין קארד שהמעביד "מתחייב" להוציא לו,
והאפשרות שלו לחיות ולעבוד בארה"ב אינה תלוייה במעביד הספציפי הזה - הוא זכאי לעבוד עבור כל מעביד בארה"ב גם מחר, אם יצליח למצוא כזה.
עוד דבר שכתוב בשאלה של הבחור הזה זה שמדובר במשפחה של 6 נפשות. כשכל הילדים הם בשיכבת הגיל הרך - כלומר הדרך עד לפריחתם של הגוזלים הללו מהקן עדיין ארוכה מאוד, ויקרה מאוד מאוד.
הבעייה של שואלים כאן בפורום היא שהם מקבלים המון תשובות, ואם הם "חדשים בפורום" קשה להם לדעת מי עונה מתוך ידע ונסיון אמיתי - ומי עונה מ"תאורייה, תקוות ותחזיות".
אני מבין שבת'כלס - אתה עדיין לא עברת לארה"ב.
אני פעיל כאן בפורום יותר מ 15 שנים. ההודעה שלך מזכירה לי עשרות הודעות אחרות שקיבלתי מאנשים שהיו בדיוק במצב שלך - רגע לפני המעבר.
ומצאתי במשך השנים שיש תהליך כמעט קבוע:
1. לפני המעבר אותם אנשים "כועסים עלי" (אני באמת לא לוקח את זה אישית... זה בסך הכל פורום וירטואלי באינטרנט) ובטוחים שהמטרה שלי היא להניא אנשים מלעבור לארה"ב כי אני רוצה לשמור את כל ארה"ב רק לעצמי.
2. בשנה הראשונה (לפעמים זה גולש לתוך השנה השנייה) של שהותם בארה"ב הם מדי פעם מנסים להראות ש"הינה, אנחנו צדקנו ואתה טעית".
3. לאט לאט ה"שיר" שלהם משתנה, ככל שהם נמצאים בארה"ב יותר - כל חודש שעובר חושף להם עוד אספקט של המשמעות הכלכלית של חיים בארה"ב, ועד כמה הם שונים מהחיים בישראל. האבחנה שלי היא שהתהליך הזה מתקדם מהר יותר ביחס ישיר למספר הילדים שיש לאותם אנשים (או שאותם אנשים יוצרים אחרי המעבר).
אחרי שהם 4-5 שנים בארה"ב, מצאתי שהתוכן של הודעותיהם של חלק גדול מאותם אנשים שכתבו דברים דומים לתוכן שאליו אני מגיב כעת - שונה מאוד מהתוכן של "שירת התיקווה" שהם כתבו לפני המעבר.
החיים הם לא "שחור ולבן".
אבל יש נתונים אמפיריים שהם בהחלט "שחור ולבן".
העלות של CHILDCARE, עלות חינוך טוב לילדים, העלויות "מסביב" לילדים - יקרים בארה"ב בצורה משמעותית מבישראל. לכל אורך הילדות - החל מ"גן טרום חובה" וכלה באוניברסיטה.
וזה לא "צפי". אלו הן עובדות.
"שכר גבוה משמעותית", "משכורת פוטנציאלית של בן זוג", "הזדמנות להתפתחות מקצועית" - זה "צפי". צפי שאולי יתממש, אולי רק חצי יתממש - ואולי לא יתממש.