הנדלניסט מהבקעה
New member
מסקנות ועדת זנדברג להסדרת נדל"נ בישובי יו"ש.
שרת המשפטים בירכה על מסקנות ועדת זנדברג שפרסמה דו"ח המסכם את דרכי הפעולה המשפטיות להסדרתם של בתים ושכונות בשטחים. "עתירות השמאל הפכו למנוף להסדרת ההתיישבות"
https://www.10.tv/news/162342
ועדת זנדברג, הוועדה להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון, שבראשה עמדה מי שמונתה לאחרונה לשופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, חיה זנדברג, פרסמה בשבוע החולף דוח המסכם את המתווה ודרכי הפעולה המשפטיות להסדרתם של בתים ושכונות ביהודה ושומרון.
הוועדה, שהוקמה כחלק מההסכם הקואליציוני בין הבית היהודי והליכוד, כללה מומחים משפטיים מטעמם של שרי הביטחון, המשפטים, והחקלאות, והמלצותיה הוגשו ליועץ המשפטי לממשלה. בוועדה היו חברים, בנוסף לעו"ד זנדברג, היועץ המשפטי למשרד הביטחון לשעבר עו"ד אחז בן ארי, ד"ר חגי ויניצקי (מומחה לדיני קניין ולדין החל ביו"ש) , ראש מנהל התכנון לשעבר בינת שוורץ, עו"ד רונן פרץ ממשרד רה"מ וכן עו"ד ערן בן ארי ממשרד הביטחון ששימש כמזכיר הוועדה. כן השתתפו בדיוני הועדה כמשקיפים קבועים יועץ שר הביטחון להתיישבות קובי אלירז, יועץ משרד המשפטים להתיישבות עו"ד עמיר פישר, יועץ שר החקלאות עו"ד אבי מאיר, ועו"ד אריאל שמואל ממשרד ראש הממשלה.
הדוח פורש את הבעיות המשפטיות העיקריות בתחום הסדרת ההתיישבות, ואת הפתרונות הקיימים לגביהם. בשונה מהדוחות הקודמים, שעסקו בשאלה העקרונית כיצד על הממשלה לפעול ביחס להתיישבות הבלתי מוסדרת באזורים אלה (להרוס או להקפיא - כדרישת דו"ח ששון, או להימנע מהריסה קודם להסדרה - כקביעת דו"ח לוי). נקודת המוצא של דו"ח זנדברג היא שהממשלה רשאית להסדיר את ההתיישבות ביהודה ושומרון, מעוניינת להסדיר אותה, ויש להעמיד לרשותה כלים משפטיים לצורך הסדרה זו.
חברי הוועדה ציינו שהפתרונות שהציעו עולים בקנה אחד עם פסיקות בג"ץ ומבהירים שנצמדו לשלושה עקרונות: ניסיון להביא להסדרת התיישבות ביו"ש שהוקמה בתמיכת המדינה, הקפדה מרבית על זכויות התושבים הפלסטינים בהתאם לכללי המשפט הבינ"ל ודבקות בחוק הקיים ביו"ש כיום.
בין היתר, הדוח מתייחס לבעיית "הקו הכחול" בהתנחלויות. חלק מהמבנים שבהם מדובר הוקמו ביישובים ותיקים על קרקעות שהוכרזו לפני 20 שנה ויותר כאדמות מדינה והוגדרו ככאלה באמצעות מה שמכונה "קו כחול", אלא שבדיקה של המינהל האזרחי בשנים האחרונות העלתה שחלק מהאדמות הללו אינן אדמות מדינה. בעקבות זאת שכונות שלמות הפכו ל"בלתי חוקיות". בדוח מומלץ להסדיר ולהכשיר מחדש את המבנים שנגרעו על ידי המינהל האזרחי. היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, כבר הודיע לבג"ץ שהוא מאמץ דרך פעולה זו.
הדוח מתייחס גם לעשרות מאחזים שלהם אין רצף קרקעי ליישוב מוסדר. אחד הפתרונות שהציעו חברי הוועדה הוא באמצעות הכרזה על יישוב חדש, כריית מנהרות או בניית גשרים ליישובים שהוקמו על אדמות מדינה אך מוקפים באדמות פרטיות.
כמו כן, מחברי הדוח מציינים שהפקעת קרקע לצורך סלילת דרך גישה ליישוב באה בחשבון. הדוח מסתמך על דבריו של שופט ביהמ"ש העליון בדימוס סלים ג'ובראן, אשר קבע כי "תושבי האזור הישראלים... אף הם נמנים עם האוכלוסייה האזרחית באזור", וכי "המפקד הצבאי מחויב לפעול גם לרווחתם... גם באמצעות פגיעה בזכויות קניין של בעלי זכויות בחלקות". עמדה זו אומצה גם על ידי היועמ"ש.
עוד קובע הדוח כי הרחבות רבות של ישובים ביו"ש התרחקו מגרעין הישוב המקומי, ולעתים הן חרגו מתחום ה"אדמות המחוזקות כדין", וכי על פי רוב, הדבר נעשה בסיוע זרועות המדינה השונות. עוד מציין הדו"ח, כי מצב זה אינו ייחודי ליו"ש, וכי "גם בישראל מוכרים היטב המקרים של בניה בלתי חוקית שנעשתה בעידוד המדינה ולעתים על ידי המדינה עצמה, לרבות על גבי קרקע פרטית. במקום שיש טעמים אנושיים חזקים או התנהגות בלתי ראויה של המדינה הנטייה הברורה היא לפעול להסדרתם של ישובים אלה".
שרת המשפטים, איילת שקד, מסרה בתגובה: "עם כניסתנו לממשלה הצבנו את נושא הסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון כיעד חשוב ומרכזי. לצורך כך הקמנו את ועדת ההסדרה, שאכן מילאה את תפקידה נאמנה והעמידה לרשות הממשלה כלים משפטיים מצוינים, המאפשרים הסדרתם של אלפי מבנים ועשרות מאחזים, ישובים ושכונות".
כבר במהלך השנתיים האחרונות נעזרנו רבות בפתרונות עליהם המליצה ועדת ההסדרה, כמו גם בגישה החיובית שאפיינה את עבודתה, ובשיתוף פעולה פורה עם שר הביטחון שיפרנו לאין ערוך את תשובות המדינה לבג"ץ, הודענו שוב ושוב לבג"ץ על כוונת המדינה להסדיר את הישובים ולא להרוס אותם, והפכנו את עתירות ארגוני השמאל למנוף להסדרת ההתיישבות.
"עכשיו כשהדוח מונח לפנינו, כל שנותר הוא לבצע את המלצותיו. אני מקווה שצוות היישום שהוקם במשרד ראש הממשלה יפעל באינטנסיביות לאור המלצות הדו"ח, משום שהסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון היא צו השעה. כפי שמצוין בדוח, במקרים בהם הפתרונות המשפטיים לא יספיקו, זכותנו וחובתנו כממשלה להסדיר את הישובים בהיבט המדיני, כפי שהתחלנו לעשות בחוות גלעד".
שר הביטחון, אביגדור ליברמן, התייחס לפרסום הדוח: "חיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון הוא בראש ובראשונה אינטרס ביטחוני של מדינת ישראל. אנו פועלים באחריות וביצירתיות ובתוך מספר שבועות נציג תכנית פעולה מקיפה ושיטתית להסדרת המאחזים ביהודה ושומרון. אני מברך את חברי הצוות על פעילותם המקצועית והמסורה שללא ספק תסייע בהרחבת מרחב התמרון של הדרג המדיני ותביא להקלה משמעותית בתנאי חייהם של התושבים באזור".
שר החקלאות, אורי אריאל, מסר בתגובה: "ועדת ההסדרה קמה כדי להביא פתרון לאלפי בתים בהתיישבות הנמצאים בסכנה בשל עתירות של גורמי שמאל קיצוני והרשות הפלסטינית המנצלים לרעה את מערכת המשפט כדי לפגוע ולחבל בהתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. הדוח מציב בפנינו, הממשלה, את האמת הפשוטה לפיה ניתן וצריך להסדיר את התיישבות ביו"ש לאחר 50 שנות התיישבות. אני קורא לראש הממשלה לאמץ באופן מיידי את הדוח ולשים סוף להרס ולחורבן המיותר והכואב של בתים וישובים ביהודה ושומרון שהוקמו בעידוד ובתמיכת ממשלות ישראל לדורותיהן".
שרת המשפטים בירכה על מסקנות ועדת זנדברג שפרסמה דו"ח המסכם את דרכי הפעולה המשפטיות להסדרתם של בתים ושכונות בשטחים. "עתירות השמאל הפכו למנוף להסדרת ההתיישבות"
https://www.10.tv/news/162342
ועדת זנדברג, הוועדה להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון, שבראשה עמדה מי שמונתה לאחרונה לשופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, חיה זנדברג, פרסמה בשבוע החולף דוח המסכם את המתווה ודרכי הפעולה המשפטיות להסדרתם של בתים ושכונות ביהודה ושומרון.
הוועדה, שהוקמה כחלק מההסכם הקואליציוני בין הבית היהודי והליכוד, כללה מומחים משפטיים מטעמם של שרי הביטחון, המשפטים, והחקלאות, והמלצותיה הוגשו ליועץ המשפטי לממשלה. בוועדה היו חברים, בנוסף לעו"ד זנדברג, היועץ המשפטי למשרד הביטחון לשעבר עו"ד אחז בן ארי, ד"ר חגי ויניצקי (מומחה לדיני קניין ולדין החל ביו"ש) , ראש מנהל התכנון לשעבר בינת שוורץ, עו"ד רונן פרץ ממשרד רה"מ וכן עו"ד ערן בן ארי ממשרד הביטחון ששימש כמזכיר הוועדה. כן השתתפו בדיוני הועדה כמשקיפים קבועים יועץ שר הביטחון להתיישבות קובי אלירז, יועץ משרד המשפטים להתיישבות עו"ד עמיר פישר, יועץ שר החקלאות עו"ד אבי מאיר, ועו"ד אריאל שמואל ממשרד ראש הממשלה.
הדוח פורש את הבעיות המשפטיות העיקריות בתחום הסדרת ההתיישבות, ואת הפתרונות הקיימים לגביהם. בשונה מהדוחות הקודמים, שעסקו בשאלה העקרונית כיצד על הממשלה לפעול ביחס להתיישבות הבלתי מוסדרת באזורים אלה (להרוס או להקפיא - כדרישת דו"ח ששון, או להימנע מהריסה קודם להסדרה - כקביעת דו"ח לוי). נקודת המוצא של דו"ח זנדברג היא שהממשלה רשאית להסדיר את ההתיישבות ביהודה ושומרון, מעוניינת להסדיר אותה, ויש להעמיד לרשותה כלים משפטיים לצורך הסדרה זו.
חברי הוועדה ציינו שהפתרונות שהציעו עולים בקנה אחד עם פסיקות בג"ץ ומבהירים שנצמדו לשלושה עקרונות: ניסיון להביא להסדרת התיישבות ביו"ש שהוקמה בתמיכת המדינה, הקפדה מרבית על זכויות התושבים הפלסטינים בהתאם לכללי המשפט הבינ"ל ודבקות בחוק הקיים ביו"ש כיום.
בין היתר, הדוח מתייחס לבעיית "הקו הכחול" בהתנחלויות. חלק מהמבנים שבהם מדובר הוקמו ביישובים ותיקים על קרקעות שהוכרזו לפני 20 שנה ויותר כאדמות מדינה והוגדרו ככאלה באמצעות מה שמכונה "קו כחול", אלא שבדיקה של המינהל האזרחי בשנים האחרונות העלתה שחלק מהאדמות הללו אינן אדמות מדינה. בעקבות זאת שכונות שלמות הפכו ל"בלתי חוקיות". בדוח מומלץ להסדיר ולהכשיר מחדש את המבנים שנגרעו על ידי המינהל האזרחי. היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, כבר הודיע לבג"ץ שהוא מאמץ דרך פעולה זו.
הדוח מתייחס גם לעשרות מאחזים שלהם אין רצף קרקעי ליישוב מוסדר. אחד הפתרונות שהציעו חברי הוועדה הוא באמצעות הכרזה על יישוב חדש, כריית מנהרות או בניית גשרים ליישובים שהוקמו על אדמות מדינה אך מוקפים באדמות פרטיות.
כמו כן, מחברי הדוח מציינים שהפקעת קרקע לצורך סלילת דרך גישה ליישוב באה בחשבון. הדוח מסתמך על דבריו של שופט ביהמ"ש העליון בדימוס סלים ג'ובראן, אשר קבע כי "תושבי האזור הישראלים... אף הם נמנים עם האוכלוסייה האזרחית באזור", וכי "המפקד הצבאי מחויב לפעול גם לרווחתם... גם באמצעות פגיעה בזכויות קניין של בעלי זכויות בחלקות". עמדה זו אומצה גם על ידי היועמ"ש.
עוד קובע הדוח כי הרחבות רבות של ישובים ביו"ש התרחקו מגרעין הישוב המקומי, ולעתים הן חרגו מתחום ה"אדמות המחוזקות כדין", וכי על פי רוב, הדבר נעשה בסיוע זרועות המדינה השונות. עוד מציין הדו"ח, כי מצב זה אינו ייחודי ליו"ש, וכי "גם בישראל מוכרים היטב המקרים של בניה בלתי חוקית שנעשתה בעידוד המדינה ולעתים על ידי המדינה עצמה, לרבות על גבי קרקע פרטית. במקום שיש טעמים אנושיים חזקים או התנהגות בלתי ראויה של המדינה הנטייה הברורה היא לפעול להסדרתם של ישובים אלה".
שרת המשפטים, איילת שקד, מסרה בתגובה: "עם כניסתנו לממשלה הצבנו את נושא הסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון כיעד חשוב ומרכזי. לצורך כך הקמנו את ועדת ההסדרה, שאכן מילאה את תפקידה נאמנה והעמידה לרשות הממשלה כלים משפטיים מצוינים, המאפשרים הסדרתם של אלפי מבנים ועשרות מאחזים, ישובים ושכונות".
כבר במהלך השנתיים האחרונות נעזרנו רבות בפתרונות עליהם המליצה ועדת ההסדרה, כמו גם בגישה החיובית שאפיינה את עבודתה, ובשיתוף פעולה פורה עם שר הביטחון שיפרנו לאין ערוך את תשובות המדינה לבג"ץ, הודענו שוב ושוב לבג"ץ על כוונת המדינה להסדיר את הישובים ולא להרוס אותם, והפכנו את עתירות ארגוני השמאל למנוף להסדרת ההתיישבות.
"עכשיו כשהדוח מונח לפנינו, כל שנותר הוא לבצע את המלצותיו. אני מקווה שצוות היישום שהוקם במשרד ראש הממשלה יפעל באינטנסיביות לאור המלצות הדו"ח, משום שהסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון היא צו השעה. כפי שמצוין בדוח, במקרים בהם הפתרונות המשפטיים לא יספיקו, זכותנו וחובתנו כממשלה להסדיר את הישובים בהיבט המדיני, כפי שהתחלנו לעשות בחוות גלעד".
שר הביטחון, אביגדור ליברמן, התייחס לפרסום הדוח: "חיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון הוא בראש ובראשונה אינטרס ביטחוני של מדינת ישראל. אנו פועלים באחריות וביצירתיות ובתוך מספר שבועות נציג תכנית פעולה מקיפה ושיטתית להסדרת המאחזים ביהודה ושומרון. אני מברך את חברי הצוות על פעילותם המקצועית והמסורה שללא ספק תסייע בהרחבת מרחב התמרון של הדרג המדיני ותביא להקלה משמעותית בתנאי חייהם של התושבים באזור".
שר החקלאות, אורי אריאל, מסר בתגובה: "ועדת ההסדרה קמה כדי להביא פתרון לאלפי בתים בהתיישבות הנמצאים בסכנה בשל עתירות של גורמי שמאל קיצוני והרשות הפלסטינית המנצלים לרעה את מערכת המשפט כדי לפגוע ולחבל בהתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. הדוח מציב בפנינו, הממשלה, את האמת הפשוטה לפיה ניתן וצריך להסדיר את התיישבות ביו"ש לאחר 50 שנות התיישבות. אני קורא לראש הממשלה לאמץ באופן מיידי את הדוח ולשים סוף להרס ולחורבן המיותר והכואב של בתים וישובים ביהודה ושומרון שהוקמו בעידוד ובתמיכת ממשלות ישראל לדורותיהן".