העלמה הקטנהה
New member
מסקנות מעורבני חקיין
*פורום יקר, אחרי כמה תובנות אני חושבת שהבנתי שאני בחיים לא אגיע להסכמה עם כמה מהאנשים כאן (אהמאהמ) ולמרות זאת אני עומדת לכתוב את ההודעה הבאה שבטח תגרום למורת רוח רבה. אל תהרגו אותי
*
אני חייבת להגיד שיחסית למה שציפיתי אני דווקא מרוצה מסוף הסדרה. (ולא בגלל שהיא בסוף עם פיטה! אבל נגיע לזה אחר כך)
ברור יש כמה דברים שאני לא בטוחה למה סוזן קוטלינס בחרה בהם:
1. למה היא לא נתנה לקטניס להגיע לארמון המלכות ואז שנייה לפני שסנואו מתאבד להרוג אותו, ואז כשהיא באה לצאת מהחדר היא נכנסת לעימות מזוויע עם קוין ובסופו היא הורגת את קוין? למה?
# אחת החברות הכי טובות שלי שהשאילה לי את הספר אמרה לי באכזבה שהסוף שלו צפוי מידי... לא נראה לכן שאם זה מה שהיה קורה בסוף זה היה צפוי מידי?
2. למה היא הרגה את פרים??? אני ביליתי את הפרק האחרון של הספר ממררת בבכי ומנגבת את האף והייתי כל כך לא מרוכזת שכשסיימתי את הספר קראתי את הפרק שוב. זה היה כל כך עצוב, כל כך לא בסדר. אני חייבת להגיד שאני אוהבת ספרים שגורמים לי לבכות(אוף אני יודעת אני כזאת בכיינית, זה הדבר הכי מגוחך שיש- לבכות מספר אבל הרגשתי כל כך קרובה לדמויות, לנורי המסכן ולאמא של קטניס..* נכון השם שלה הופיע אולי פעם אחת בכל הסדרה, בכל מקום היא אמא של קטניס, אין לה מספיק תוכן כדי להעניק לה שם?! אני מניחה שלא
)
אני באמת לא מבינה את ההיגיון אבל אולי זה היה דרוש כדי לעורר את הזעם של קטניס על קוין, אולי לסגור מעגל עם הספר הראשון שבו פרים היה אמורה להשלח למשחקים ולא קטניס.
3. למה היא הפרידה בין גייל לקטניס? (כן, אני טים פיטה אבל זה פשוט לא הגיוני), הם כל כך אוהבים וזה ברור שקטניס לא אוהבת את גייל רק כי בזכותו היא שורדת (...), היא אהבה אותו עוד לפני שהבלאגן התחיל, עוד לפני שהיא הייתה המיועדת.. הם נועדו זה לזה! (אוף אני כל טים פיטה), ועכשיו שמשחקי הרעב מאחוריהם והם יכולים להוליד ילדים (!). אחרי כל זה גייל נוטש אותה? למה כי היא כועסת עליו? זה מה שמפחיד אותו? וכשהיא כל כך זקוקה לו הוא לא נמצא?
אני מניחה שרגשות האשמה גברו על האהבה כלפיה אבל גברו גם על האהבה למחוז 12? הייתי בטוחה שגייל יהיה מהראשונים שיחזרו למחוז! זה כל כך לא מובן..
4. קטניס-פיטה: עד שסוף סוף השלמתי עם זה שקטניס לא באמת אהבה אותו (תודה NORIKO- אני לא מאמינה שאני לא יודעת איך קוראים לך, מתנצלת מאוד), כל האהבה הזאת אליו היא באמת ההזדקקות עליו, כמה שמעצבן אותי שהיא שיחקה בו אבל זה אף פעם לא היה יותר מיזה. ובסוף הם מתחתנים? מולידים ילדים כאילו כלום? מה הקטע? פתאום היא כבר לא שונאת אותו? פתאום הוא נזכר כמה הוא אוהב אותה? היא איתו פשוט כי שוב הוא זה שמחזיק את השברים. אז זה הסוף של קטניס? הנערה הלוהטת, החזקה, האמיצה? היא נותרת שבורה בזרועות של אדם שתפקידו בחיים הוא לשמור שהיא תמשיך לחיות? להיות תלויה בו כל חייה ככה בלי להתמודד? מה הקטע?!
5. פיניק. למה? מה יצא לה מזה? אנני המסכנה, זה כל כך לא קשור לשום דבר
אבל!, אני חושבת שאני כן מרוצה מהסוף.
אני שמחה שזה לא נגמר בקטניס מתחתנת עם גייל וחוזרת למחוז 12 והאפי אבר אפטר.
אני שמחה שהיא רצחה את קוין ולא את סנואו, סנואו מת כמו שמגיע לו- מושפל ולא מוות של מנהיג. כאילו יש מין תיקון בזה שבסוף המנהיגה היא הבחורה שאני לא זוכרת את שמה ממחוז 8. שהיידריך הוא שר התקשורת (כמה מתאים). חבל לי על הייטמיץ' אבל אני לא חושבת שהוא היה יכול באמת לבנות חיים נורמלים וכך גם קטניס. זה היה יותר מידי לא אמין אם כולם היו מאושרים.
אני חושבת שמשחקי הרעב זה יותר מספר נערות עם תחבולות שנונות ומשחקי אהבה. יש כאן מסר. זה לא ספר שהסוף שלו נגמר בטוב.
זה על האנושות והרוע שאנחנו מכניסים אליה. מלחמת אזרחים שלא נגמרת ולא תגמר, כל האסונות שאנחנו מביאים לעולם. (כן כן בני אדם רעים, אנחנו אשמים בכל דבר רע שקיים- אני לא באמת מאמינה בזה אבל קצת כן)
האם הספר נגמר צפוי? אני חושבת שלא.
אני חושבת שיכלו להיות לו עוד מאות סופים שונים, אולי טובים יותר. אבל בסופו של דבר הסוף הזה השאיר אותי חושבת, בניגוד לאם הוא היה נגמר בקטניס רולס'.. אני באמת אוהבת אותו ואני חושבת שאני אחזור לקרוא אותו שוב ביום מן הימים.
מצטערת על החפירות, שבוע קצר וקל לכולן
*פורום יקר, אחרי כמה תובנות אני חושבת שהבנתי שאני בחיים לא אגיע להסכמה עם כמה מהאנשים כאן (אהמאהמ) ולמרות זאת אני עומדת לכתוב את ההודעה הבאה שבטח תגרום למורת רוח רבה. אל תהרגו אותי
אני חייבת להגיד שיחסית למה שציפיתי אני דווקא מרוצה מסוף הסדרה. (ולא בגלל שהיא בסוף עם פיטה! אבל נגיע לזה אחר כך)
ברור יש כמה דברים שאני לא בטוחה למה סוזן קוטלינס בחרה בהם:
1. למה היא לא נתנה לקטניס להגיע לארמון המלכות ואז שנייה לפני שסנואו מתאבד להרוג אותו, ואז כשהיא באה לצאת מהחדר היא נכנסת לעימות מזוויע עם קוין ובסופו היא הורגת את קוין? למה?
# אחת החברות הכי טובות שלי שהשאילה לי את הספר אמרה לי באכזבה שהסוף שלו צפוי מידי... לא נראה לכן שאם זה מה שהיה קורה בסוף זה היה צפוי מידי?
2. למה היא הרגה את פרים??? אני ביליתי את הפרק האחרון של הספר ממררת בבכי ומנגבת את האף והייתי כל כך לא מרוכזת שכשסיימתי את הספר קראתי את הפרק שוב. זה היה כל כך עצוב, כל כך לא בסדר. אני חייבת להגיד שאני אוהבת ספרים שגורמים לי לבכות(אוף אני יודעת אני כזאת בכיינית, זה הדבר הכי מגוחך שיש- לבכות מספר אבל הרגשתי כל כך קרובה לדמויות, לנורי המסכן ולאמא של קטניס..* נכון השם שלה הופיע אולי פעם אחת בכל הסדרה, בכל מקום היא אמא של קטניס, אין לה מספיק תוכן כדי להעניק לה שם?! אני מניחה שלא
אני באמת לא מבינה את ההיגיון אבל אולי זה היה דרוש כדי לעורר את הזעם של קטניס על קוין, אולי לסגור מעגל עם הספר הראשון שבו פרים היה אמורה להשלח למשחקים ולא קטניס.
3. למה היא הפרידה בין גייל לקטניס? (כן, אני טים פיטה אבל זה פשוט לא הגיוני), הם כל כך אוהבים וזה ברור שקטניס לא אוהבת את גייל רק כי בזכותו היא שורדת (...), היא אהבה אותו עוד לפני שהבלאגן התחיל, עוד לפני שהיא הייתה המיועדת.. הם נועדו זה לזה! (אוף אני כל טים פיטה), ועכשיו שמשחקי הרעב מאחוריהם והם יכולים להוליד ילדים (!). אחרי כל זה גייל נוטש אותה? למה כי היא כועסת עליו? זה מה שמפחיד אותו? וכשהיא כל כך זקוקה לו הוא לא נמצא?
אני מניחה שרגשות האשמה גברו על האהבה כלפיה אבל גברו גם על האהבה למחוז 12? הייתי בטוחה שגייל יהיה מהראשונים שיחזרו למחוז! זה כל כך לא מובן..
4. קטניס-פיטה: עד שסוף סוף השלמתי עם זה שקטניס לא באמת אהבה אותו (תודה NORIKO- אני לא מאמינה שאני לא יודעת איך קוראים לך, מתנצלת מאוד), כל האהבה הזאת אליו היא באמת ההזדקקות עליו, כמה שמעצבן אותי שהיא שיחקה בו אבל זה אף פעם לא היה יותר מיזה. ובסוף הם מתחתנים? מולידים ילדים כאילו כלום? מה הקטע? פתאום היא כבר לא שונאת אותו? פתאום הוא נזכר כמה הוא אוהב אותה? היא איתו פשוט כי שוב הוא זה שמחזיק את השברים. אז זה הסוף של קטניס? הנערה הלוהטת, החזקה, האמיצה? היא נותרת שבורה בזרועות של אדם שתפקידו בחיים הוא לשמור שהיא תמשיך לחיות? להיות תלויה בו כל חייה ככה בלי להתמודד? מה הקטע?!
5. פיניק. למה? מה יצא לה מזה? אנני המסכנה, זה כל כך לא קשור לשום דבר
אבל!, אני חושבת שאני כן מרוצה מהסוף.
אני שמחה שזה לא נגמר בקטניס מתחתנת עם גייל וחוזרת למחוז 12 והאפי אבר אפטר.
אני שמחה שהיא רצחה את קוין ולא את סנואו, סנואו מת כמו שמגיע לו- מושפל ולא מוות של מנהיג. כאילו יש מין תיקון בזה שבסוף המנהיגה היא הבחורה שאני לא זוכרת את שמה ממחוז 8. שהיידריך הוא שר התקשורת (כמה מתאים). חבל לי על הייטמיץ' אבל אני לא חושבת שהוא היה יכול באמת לבנות חיים נורמלים וכך גם קטניס. זה היה יותר מידי לא אמין אם כולם היו מאושרים.
אני חושבת שמשחקי הרעב זה יותר מספר נערות עם תחבולות שנונות ומשחקי אהבה. יש כאן מסר. זה לא ספר שהסוף שלו נגמר בטוב.
זה על האנושות והרוע שאנחנו מכניסים אליה. מלחמת אזרחים שלא נגמרת ולא תגמר, כל האסונות שאנחנו מביאים לעולם. (כן כן בני אדם רעים, אנחנו אשמים בכל דבר רע שקיים- אני לא באמת מאמינה בזה אבל קצת כן)
האם הספר נגמר צפוי? אני חושבת שלא.
אני חושבת שיכלו להיות לו עוד מאות סופים שונים, אולי טובים יותר. אבל בסופו של דבר הסוף הזה השאיר אותי חושבת, בניגוד לאם הוא היה נגמר בקטניס רולס'.. אני באמת אוהבת אותו ואני חושבת שאני אחזור לקרוא אותו שוב ביום מן הימים.
מצטערת על החפירות, שבוע קצר וקל לכולן
