מסקנת מתושלח:

[לומד לעוף]

מסקנת מתושלח:

אם אינך מכיר את דרך הקיצור, אל תסע בה למד, חביב העם, החליט לקצר לו את דרכו ברכבו אתמול. השעה 23:20, גשם אדיר יורד על הרכב. אדיר, באמת אדיר, נסעתי 40 קמ"ש והרכב שלי זעק מכאבים מהמטר שנפל עליו. אז נסענו בדרך הקיצור, כשאני בטוח שאני אמצא את דרכי. השלטים עזרו, למרות הגשם. מתישהו הדרך נראתה לי ממש מוזרה ולא מוכרת. זה לא מנע ממני להמשיך. רק כהשלטים התחילו להיות פתאום בערבית, וכשממול אני רואה את מסעדת אבו חאסן ופנצריית יוסוף ובניו, הבנתי שאני לא ממש נמצא בבית שלי. >למד, שמיד עשה פרסה כשהבין שהוא הגיע איכשהו לכניסה לטירה<

 

[חומוס חם]

מה הבעיה

בטירה אתה נוסע עד הסוף, שם אתה לוקח שמאלה לפרדס, בפרדס ישר כל הזמן עד הסוף המר, בסוף אתה מגיע לעוד פרדס, ואח"כ עוד פרדס, ואח"כ עוד פרדס, ואחרי עוד כמה פרדסים אתה מוצא את עצמך אי שם. הבנת? >חומוס מורה דרך מדופלם<

 

[יצורה]

ואם אתה רואה את עצמך ברחוב לא מוכר

עפ"י חומוס "אין רחוב כזה!" פשוט, לא?