מסרים (לא כל כך) חבויים

[האישה שנשארה בארץ]

מסרים (לא כל כך) חבויים

ראשית אקדים ואומר שאני מכורה של נארניה, גם באנגלית. ובכל זאת, ככל שאני מתבגרת יותר ויותר צורמים לי המסרים הנוצרים הבוטים של ק"ס לואיס ודעותיו השמרניות לגבי חינוך, שיוויון (בסוף כס הכסף הוא מסביר את ההפקרות בבית הספר של ג'יל ויוסטס בזה שבראשו עומדת אישה...), צמחונות ושאר מאפייני המודרניזציה כמו בתי ספר מעורבים בלי עונשים גופניים למשל... תהיתי איך לדעתכם מיישבים את הטינה לרעיונותיו עם האהבה הבלתי אמצעית לספרים? זה בולט אפילו יותר כשצופים בסרט. מכיוון שהסרט הוא מבית היוצר של דיסני, ערכי המשפחה (הנוצרית כמובן) מובלטים עוד יותר ואף נראים לעיתים מודבקים כאשר מוספים לטקסט הציני האנגלי משפטים שממש משטחים אותו מצד אחד, אבל מבליטים את הרוח אותה המחבר כה רצה לבטא מצד שני. ישו מעולם לא נראה זהוב כל כך בקומו לתחיה. "כאשר מקריבים במקומו של בוגד..." מישהו אמר יהודה איש קריות? אגב, התרגום בסרט מזעזע, ונע בין מעצבן למטעה.

 

[Desslok of Gamilon]

ואסלן בסוף כמעט הולך על המים ממש כמו באגדות על ישו הנוצרי. מצחיק שכשקראתי את הספרים בתור ילד פיספסתי לגמרי את כל הקטע הנוצרי - שמעתי על זה פעם ראשונה כשיצא הסרט ודיברו על זה בעיתונים וחשבתי "על מה לעזאזל הם מדברים?" ואז חזרתי שוב לקרוא את הספרים ונדהמתי כמה זה ברור ובוטה.

 

[Desslok of Gamilon]

ומנצל"ש - שאלה למנהלות - ספויילרים מה מדיניות הספויילרים בפורום? - הסרט יצא לא מזמן, ויש פה אנשים שלא ראו. - בנוסף, יש פה 7 ספרים שנכתבו בשנות ה-50. אני מניח שהרבה לא קראו את כולם. על מה מותר ועל מה אסור לדון, עם או בלי ציון ../images/Emo58.gif? - האם צריך להיזהר מכל דיון על ספר, מפחד לקלקל למישהו הנאה מסרט עתידי שייצא בעוד 5 שנים?

 

[ToryMaster]

שאלה טובה.

ובהחלט צריך להעלות א זה לדיון מול כל הפורום.

 

[ToryMaster]

לא צפיתי בסרט

אבל אני חושבת שדווקא חלק מהחיבה שלי לספרים נובע מהמסרים הדתיים הכל כך לא סמויים שאני רואה בספרים. יש בעולמות ודברי םשקורים שם דברים מאוד פשוטים וברורים להבנה, לואיס לא מסתבך עם דימויים מסובכים לארכיטיפים, הוא הולך על הפשוט והמוכר ביותר.

 

[ToryMaster]

טוגלן ../images/Emo13.gif

 

[סקיפי]

דימויים? איפה...

בקרב האחרון אסלן הרי עומד בפתח, החוטאים הולכים לצד אחד והטובים לצד השני... הקרב האחרון היה הספר היחיד שלא אהבתי מהבחינה הזאת. שימוש במיתוסים וסמלים נוצריים יכול להשתלב יפה מאוד, ובאריה המכפשה וארון הבגדים המסר היהאמנם ברור אבל גם חלק חשוב מהעלילה. בכנות: לא אהבתי איך שהוא סיים את הסדרה [

]. הקטע של נרניה שבתוך נרניה, למעלה ולעומק - זה חורג מאוד מגבולות הסיפור עם מוסר ההשכל, והופך להטפה של ממש.

 

[ToryMaster]

זה מה שאמרתי...

לואיס לא מתעסק בדימויים, הוא מציג הכל יש רלפרצוף, וזה נור אמוצא חן בעיני.

 

[חמודה עם חיוך]

כן גם לי זה קצת מפריע

זה רק מוכיח עד כמה אומנות יכולה להשפיע על הדרך שבה אנחנו חושבים. חדשה בפורום- הספרים בסדרה של לואיס הם ספרי הילדות שלי (את הסרט לא אהבתי).

 

[דפני1234]

זה לא הכל

אסלן הוא "האריה הגדול שבא מן המזרח". באחיינו של הקוסם אומרים שנרניה הוא עולם טוב יותר כי כשהמכשפה (אישה) ניסתה לפתות את הילד לקחת את התפוח (!!) לעצמו הוא לא התפתה. וכמובן, כל הילדות הן תמימות וטובות עד שהן הופכות לנערות ונשים מרושעות. ובקרב האחרון כמו שאמרו, הטובים קמים לתחיה ולא מתים והולכים למין גן עדן זה מאוד מעצבן. אפשר אולי להתנחם בזה שכשילדים (ישראלים) קוראים את זה הם לא יבחינו בכך, כי אין להם יותר מדי ידע על הנצרות.

 

[מיה אחת2]

ובכן, האמת היא שמ"דורך השחר"

והלאה, החיבה שלי לסדרה הולכת ופוחתת. שלושת הספרים האהובים עלי הם "האריה המכשפה וארון הבגדים", "הסוס ונערו" ו-ארר. השם פרח מזכרוני. האחד שבו פיטר, סוזאן, אדמונד ולוסי נחלצים לעזרתו של הנסיך כספיאן. אי לכך, מעולם לא הבחנתי באנקדוטות שהצבעת עליהן (אם כי אני בטוחה שהן שם ובודאי היו מטרידות אותי לו הייתי חוזרת לעיין בספרים שבהם מופיעים יוסטס וג'יל). אשר למסרים הנוצריים של הסדרה: למעשה, אני מוצאת בהם קסם מסוים. בתור יהודים יש לנו נטיה להתייחס לכל תוכן שמריח מ"נצרות" כסוג של הטפת מוסר, ואני לא חושבת שזו הכוונה. ככלות הכל, אם מדובר היה בערכים של מיתולוגיה פאגאנית כלשהי, היינו ממשיכים לחוש נוסטלגיה כלפי חוכמתו ונדיבותו של אסלן; חמלה על אדמונד, שחזר למוטב, וכן הלאה וכן הלאה. לענייננו, בהחלט כאן נגיעה אישית וצורמת (יהודה איש-קריות וכדומה) אבל הערכים שהנצרות מתיימרת לדבר עליהם הם אוניברסליים. אנחנו יכולים להסכים או שלא להסכים עם הנאראטיב הנוצרי (ואני מסופקת אם תמצאי קורא עברית שיסכים עם התנהלות האירועים כפי שהיא מתוארת בברית החדשה), אבל אין סיבה שלא להנות מספר שמציג סט ערכים כזה. זה לא סט הערכים שלנו, אבל אלו ערכים מערביים, הומאניים, ולא סותרים לאלו שאנו מחזיקים בהם. יש נקודות שמפריעות לי בטקסט ולהן אני מתנגדת, אבל המסר בכללותו לא מפריע לי להנות מהספר.

 

[zambush]

את מתכוונת ל"הנסיך כספיאן" ../images/Emo73.gif

מה שמפתיע זה שאהבת במיוחד את "הסוס ונערו", שאמנם כרונולוגית הוא יחסית בהתחלה, אולם הוא נכתב מאוחר יותר.

 

[ToryMaster]

גם אני חושבת

זו תחושה מאוד יהודית/ישראלית שאם הספר מכיל מסרים נוצריים ברורים הוא מטיף או מסית או מסוכן.

 

[האישה שנשארה בארץ]

הבהרה

גם אם הספר היה מספר את סיפורי התנ"ך באיצטלה של פנטזיה זה היה מפריע לי באותה המידה. אין לי בעיה עם האדרת הנצרות כאילו שזה בא על חשבון היהדות, ואין לי בעיה שילדים יהודיים רכים יקראו "חלילה" מסרים נוצריים. יש לי בעיה כללית עם הבלעת מסרים דתיים כלשהם בספרות ילדים חילונית אשר הקורא התמים לא מודע אליהם ולכן לא מסוגל להצטייד בחשיבה הביקורתית המתבקשת (לתפיסתי) בבואנו לדון בנושאים של אמונה ודת בכלל. כאשר למסרים הדתיים מצטרפים גם מסרים שמרניים נוספים הבעיה חמורה שבעתיים ולכן ראיתי צורך לציין זאת. (ברור שכאשר מתייחסים לספרים בתוך ההקשר התרבותי הנכון לתקופה בה הם נכתבו יותר קל להבין את נקודת המוצא האנגלית והנוקשה של לואיס, ועדיין...צורם לי.)

 

[ToryMaster]

המ.

אני מבינה את הדאגה, אבל חושבת שזה לא ריאליסטי, מכיוון שילדים היום שמסוגלים להבין את המסרים ולפעול על פי הם, גם מסוגלים לראות אותם בתוך הקונטקסט הנכון.

 

[אלוניס]

מסרי נצרות ומסרי חינוך בעייתיים

אני מעתיקה לכאן פוסט כתבתי לפני ימים אחדים בפורום מד"ב ופנטזיה: ייתכנו ספויילרים

לסרט ולחלק מהספרים... כילדה קראתי את כל הסדרה בשקיקה והסרט הביא אותי לדמעות - חזרתי להיות ילדה עם כל הקסם. כי כילדה קראתי את זה כסיפור אגדות פשוט ויפה והוא מחובר לי כזיכרון אל אחי ז"ל שקרא אותם איתי. אבל באותה מידה אני כבר לא ילדה אלא בת 33 וכבר יודעת הרבה יותר על הנצרות ממה שידעתי בגיל 10-12 ואני יכולה להגיד חד משמעית שהסרט לא ניטרל שום דבר מהמשמעויות הנוצריות: אסלן הוא ישו - המשויך בדת הנוצרית לשבט יהודה (גור אריה יהודה) הוא מוקרב כקורבן חף מפשע, אל מקום הקורבן מלוות אותו דמויות נשיות שהן גם העדות לחזרתו - בדיוק כמו בברית החדשה. הקטע שבו אסלן נושך את המכשפה הוא ציטוט ישיר מהברית החדשה. בעלי התגייר והוא הזדעזע לגמרי מהנוצריות של הסרט. הוא אמר שפשוט יותר היה להקריא לילדים את הברית החדשה וזהו. והוא לא מוכן לשמוע על לקרוא את הספרים אחרי הסרט הזה. ומדוע הסרט צרם לי מבחינה חינוכית? הדמות של אדמונד קרעה לי את הלב. מה בסך הכול יש לנו כאן? ילד קטן שמנסה בכל הכוח להתבדל מאחיו הגדול (גם אם זה אומר לעגל פינות). ואי אפשר להאשים אותו לגבי היחס שלו ללוסי כי כולם מתעלמים ממנה. הוא ילד שמתגעגע נואשות לאביו ומוכן למות רק כדי להציל תמונה. ילד שמתגעגע לאימא וכשמופיעה דמות אימהית שמציעה חיבוק, מעיל חם, ממתק ושתייה חמה הוא מאמין בה. איזה ילד לא יעשה כך? האם לוסי הייתה בהכרח מגיבה אחרת אם הייתה פוגשת את המכשפה ולא את טומנוס? ולמה אדמונד ממשיך לתת למכשפה מידע? האם הוא אכן בוגד? אני חושבת שלא. יש פה הצגה פושעת של ילד מוכה ומבולבל שבסך הכול מאמין שאם רק הוא יעשה מה שרוצים ממנו שוב יהיה טוב. כל הילדים המוכים מאמינים שהם אשמים במה שקורה להם ולא שהמבוגר הוא הפסיכופט. ועל זה מגיע לו למות? או להטיל עליו אשמת עולם? ולתת לו להרגיש זיפת כי בגללו אסלן מוקרב? והוא אף פעם לא מקבל מתנה כמו האחרים כי הוא לא היה במקום הנכון בזמן הנכון. ומה עם הסבל שלו? המכות שהוא מקבל? הרעב? זה לא מספיק? הוא ילד! מתי כל זה הגיוני? אם אדמונד הוא בכלל לא ילד אלא משל. משל לעם היהודי הסורר שלא מקבל את ישו וגם אח"כ לא מקבל כל מה שהמאמינים המקוריים מקבלים. זה הגיוני אם אדמונד הוא משל לחלקים שבנו שרוצים הכול ועכשיו ו"מתפתים" לשטן. בסיפור הזה חסרים הורים. הילדים האלה מוצגים לבדם בעולם, מנסים להבין אותו כמיטב יכולתם, גם את המופלא. יש דמויות משניות שאפילו יותר מבלבלות או סתם מסתוריות בלי סיבה כמו הפרופסור ואסלן עצמו. היחידה שברורה לקורא היא המכשפה וגם היא מציגה את עצמה כאוהבת ואיכפתית לאדמונד ואם לא היינו יודעים כלום בלי הקטע של לוסי אי אפשר היה לחשוב לרגע שאדמונד אולי לא בסדר. הדמות היחידה שקצת מפצה על המכשפה באימהות היא אשת הבונה - לא דמות אנושית. בכל שאר הספרים אין מצב שבו אפשרי עבור הבנות להתחתן עם איזה מלך שכן. הם ארבעת המלכים וזהו. הספרים הם פשוט דרך הצגה מומשלת לברית החדשה ולדרך החינוך המקובלת בזמנו של לואיס - ילד יהיה תמים מדי (מה היה קורה ללוסי בלי התקף המצפון של טומנוס?), ילד יכול להיות רגשני בתהליכי התגבשות אחריות כמו סוזן או שקרן שיש להוציא את זה ממנו במכות ועינויים - אדמונד. התוצר הסופי אמור להיות פיטר - האחראי שלא מאמין לאף מילה של לוסי ומשפיט ומעליב את אדמונד בכל הזדמנות. איפה חיבוק? קבלה? הקשבה לילדים? את אלו נותנת רק המכשפה כי יש לה אג'נדה. אני לסרטים האחרים כבר לא אלך.

 

[מיה אחת2]

כמו שכבר אמרתי

בהודעה נפרדת, העובדה שהמסרים האלה קיימים, אין פירושו שמדובר בהטפת מוסר, במסר אנטי-יהודי, או אפילו באמצעי דידקטי לגיטימי יותר או פחות מאלו אותם ניתן למצוא בספרי ילדים אחרים בפורמט דומה. אנחנו נשים בוגרות, ביכולתנו לקרוא את הספר קריאה סלקטיבית. אשר לקוראים צעירים יותר- אני לא זוכרת שחשתי קונפליקט כשקראתי את הספר כילדה, אבל נראה לי שתמיד אפשר ליזום שיחה עם הילד/ילדה, אם הנושא מטריד אותך. לדמוניזציה של אדמונד - דווקא האופן שבו אדמונד טופל בסרט הרבה יותר נראה לי מהטיפול הפשטני מאוד (בבחינת אלגוריה גרידא) שלואיס מעניק לו בסרט. אם תשימי לב, הסרט מנמק את התנהגותו של אדמונד ומתאר אותו כיותר מ"ילד רע" שחוזר למוטב בעקבות השראה אלוהית (אדמונד של הספר). אדמונד של הסרט הוא ילד שפועל בסביבה בעייתית (מלחמה, ריחוק מהבית, מאבקי כוח בין האחים) ומתפתה באופן טבעי להאמין לדמות הראשונה שמציעה לו חום, חיבה ומחסה. גם חזרתו למוטב מנומקת בצורה הומאנית יותר (החשש לשלומו של טומנוס, ההתרשמות מאופיה האמיתי של המכשפה בהקשר כולל יותר, ולא רק מהשלכות פעולותיה על אדמונד עצמו, וכן הלאה).

 

[ToryMaster]

את לא חייבת ללכת

אבל אני חושבת שאת בהחלט עושה כאן דמוניזציה לסדרת ספרים שיש בה הרבה מסרים וערכים חיוביים בעיני. אדמונד לא מוצג כמרשע האולטימטיבי, ושימי לב שהיחידים שמתעללים בו הם המכשפה והגמד. אסלן אומנפ כועס עליו, אבל סולח לו ודואג שכולם יסלחו לו ויקבלו אותו גם. אי אפשר תמיד לחבק, להקשיב ולקבל, מסכימה איתי? לפעמים צריך לכעוס על ילד שעושה דבר מה שהוא לא בסדר. אז אסלן [כדמות האב האולטימטיבי] כועס עליו, אבל סולח לו ומקבל אותו אל חיק ארבעת מלכי נרניה האדירים. חוץ מזה, התקשיתי לראות ולהבין למה בדיוק אדמונד הוא המשלה לעם היהודי.

 

[Desslok of Gamilon]

שתי הערות קודם כל - זה שהנערות לא נישאות זה דווקא פמיניסטי בעיני - הן מלכות בזכות עצמן, ולא מלכה במובן של "אשת המלך". גם הבנים לא מתחתנים, אגב. דבר שני - אדמונד בספר "חוזר בתשובה", מציל את הקרב (שובר את המטה של המכשפה), ובסוף כתוב שהוא נודע בתור "המלך אדמונד הישר". גם בספרים האחרים הוא דמות חיובית מאוד ולא סוחב על הגב את משקעי העבר.

 

[A r i s t o]

וואוו איזה הגזמה

אני חושב שהבנת את כל הסיפור בצורה מאוד שגויה. נכון שלעלילה ישנה תבנית נוצרית קלאסית, שאגב קיימת בהמון ספרים שנכתבו ע"י סופרים שהתחנכו עפ"י הדת הנוצרית בדומה לק.ס. לואיס אבל חלק מהמשמעויות שאת הענקת פה לאירועים המתרחשים בספר הן שטניות. במקרה של אדמונד למשל כילד מוכה. מעבר לכך שמתי לב שבסרט הוציאו המון מהמשמעויות הדתיות של הספר והתוצאה סרט ידלים תמים ומקסים. כמי שקרא את הספר בתור ילד אני יכול לומר שאז בגיל 10 לא הבנתי שום משמעות מעבר לעלילה כפשטותה ובטח שלא חילחלו אלי מסרים נוצרים