מסר לכל הפורום...
היי, קוראים לי שירן ותודה לאל אני לא חולה בסרטן... באתי לכתוב בפורום הזה בשביל להגיד לכם כמה דברים: היום באה אללינו לבית הספר ברוריה רבינוביץ (אימא של דסי רבינוביץ "עיגולי השימחה של דסי") ודיברה איתנו... השיחה הייתה נורא מעניינת ורציתי להעביר לכם כמה דברים. קודם כל למי שלא יודע דסי חלתה בסרטן בגיל 17 ובגיל 19 נפטרה. הדבר שיחד אותה מכל האנשים ומכל החולים בפרט הייתה העובדה שלמרות המחלה ולמרות הכאב היא הייתה תמיד שמחה ודאגה שכך יהיהו כל הסובבים אותה. היא תמיד דאגה שהחולים לא יהיו לבד ולא יהיו עצובים. רציתי להגיד לכם שתמיד תמיד תהיו שמחים ולא משנה כמה יכאב לכם וכמה תסבלו כי בשלב מסויים זה יעבור וכשתבריאו תראו שחבל היה לבזבז את הזמן הזה בעצב... דבר שני שרציתי להגיד לכם זה שאני מקווה מאוד שתבריאו ותהיו חזקים למרות שאני בטח לא מבינה את הכאב... אז אני סיימתי ואם מישהו רוצה לכתוב לי או להגיב על משהו אני נורא אשמח... ותזכרו: עדיף להיות חולים ושמחים מאשר בריאים ועצובים... שתזכו לשמחה ובריאות שירן
היי, קוראים לי שירן ותודה לאל אני לא חולה בסרטן... באתי לכתוב בפורום הזה בשביל להגיד לכם כמה דברים: היום באה אללינו לבית הספר ברוריה רבינוביץ (אימא של דסי רבינוביץ "עיגולי השימחה של דסי") ודיברה איתנו... השיחה הייתה נורא מעניינת ורציתי להעביר לכם כמה דברים. קודם כל למי שלא יודע דסי חלתה בסרטן בגיל 17 ובגיל 19 נפטרה. הדבר שיחד אותה מכל האנשים ומכל החולים בפרט הייתה העובדה שלמרות המחלה ולמרות הכאב היא הייתה תמיד שמחה ודאגה שכך יהיהו כל הסובבים אותה. היא תמיד דאגה שהחולים לא יהיו לבד ולא יהיו עצובים. רציתי להגיד לכם שתמיד תמיד תהיו שמחים ולא משנה כמה יכאב לכם וכמה תסבלו כי בשלב מסויים זה יעבור וכשתבריאו תראו שחבל היה לבזבז את הזמן הזה בעצב... דבר שני שרציתי להגיד לכם זה שאני מקווה מאוד שתבריאו ותהיו חזקים למרות שאני בטח לא מבינה את הכאב... אז אני סיימתי ואם מישהו רוצה לכתוב לי או להגיב על משהו אני נורא אשמח... ותזכרו: עדיף להיות חולים ושמחים מאשר בריאים ועצובים... שתזכו לשמחה ובריאות שירן