מסר למיכל וזהו ולספוני
פשוט חשתי שאני חייבת לבוא בכנות מוחלטת ולומר את דעתי והדברים שמפריעים לי ולא לשמור בבטן, זה לא טוב. אני לוקחת בחשבון שדבריי לא יתקבלו ושההודעה תהיה תלויה לה אי שם באוויר הפורום (או תזכה לקיתונות של בוז), וזה בסדר מבחינתי. אני מקבלת את העובדה שאין לי שליטה בחייכן ובמחשבותיכן ויכולה רק לייעץ ולומר את דעתי, שאותה אני אומרת כי זהו לדעתי המקום המתאים והשעה המתאימה, וכן אני חשה גם סוג של פגיעה במהות הפורום. ההשפעה תיווצר אם תהיו מעוניינות בכך. אין לי בעיה שתצאו עם כל הבחורים שאתן רוצות, תזדיינו עם מי שאתן רוצות, תפנטזו ותוציאו לפועל כל דבר שנפשכן חשקה בו. הבעיה לדעתי מתחילה קודם כל ביחס שלכן לנושא ההתמכרות לאהבה. תראו, אתן רושמות בפורום "מכורות לאהבה". לא סינגלס קלאב, לא בינו לבינה, "מכורות לאהבה". התמכרות היא בעיה רצינית, אני לוקחת אותה ברצינות גמורה וכך עוד מספר אנשים שכותבים פה. זה באמת כואב כשאתן באות ומבטלות את הבעיה עבור אנשים אחרים- לא, את רק צריכה סקס, את רק צריכה לצאת עם עוד כמה בחורים כדי להחליט, אילו כאשר אתן לא פונות אליהן ישירות אלא מעלות את הדרך שבה אתן פועלות ללא סוג של ביקורת שמלווה אותה. אני חשה שלא מדובר בפתרונות של ממש אלא בדרכים נוספות להתחמק מלדבר על הבעיה ואיך מתמודדים איתה באמת ומגיעים להחלמה. אין לי בעיה באמת שאף אחת כאן לא תודה בבעיה ובהתמכרות שלה, אבל מרבית השרשורים פה הפכו ל- איך יצאתי עם ההוא וייעוץ זוגי שמלווה אותו, וזה פוגע בי כשאני באה לרשום על ההתמכרות וההתמודדות היומיומית או כשאני מציעה פתרונות שבאים מעולם הטיפול בהתמכרויות ואני זוכה לקבל המון ביקורת שלילית, כאילו אני לא במקומי בכלל. אני לא חושבת שזה פייר בפורום התמכרות לאהבה. דבר אחרון- אני לא חושבת שמישהי כאן לא יודעת למצוץ מעולה או לבשל מעולה וזו הסיבה ש"לא מצליח לה עם בחורים". אני חושבת שהרדיפה הזו אחרי דייטים, זוגיות, זיונים או כל דבר אחר שקשור כרגע בבחורים היא באמת חולי. ולא חולי קטן אלא חולי רציני. ואני באמת חושבת שלא בכדי מיכל וזהו רשמה על הפאסיביות והביטול. אני חשה שכשאתן מדברות ביניכן על נושא הדייטינג שלכן יש שם המון הפנמה של קודים חברתיים מהעולם הגברי וביטול עצמי. אני חשה שבאיזשהו מקום כשכולנו יצאנו עם בחורים כמו שמיכל מתארת (גם לי היו ועדיין יש תקופות של היסטריה סביב כמה דייטים ומי רוצה ומי לא רוצה ולמה אני לא רוצה לעזאזל) איבדנו משהו מהאותנטיות שלנו. זו דעתי, take it or leave it, רק בבקשה, קחו בחשבון שאתן עשויות לפגוע בדרי הפורום האחרים כשאינכן מקבלות את עובדת ההתמכרות והחולי שבה.
פשוט חשתי שאני חייבת לבוא בכנות מוחלטת ולומר את דעתי והדברים שמפריעים לי ולא לשמור בבטן, זה לא טוב. אני לוקחת בחשבון שדבריי לא יתקבלו ושההודעה תהיה תלויה לה אי שם באוויר הפורום (או תזכה לקיתונות של בוז), וזה בסדר מבחינתי. אני מקבלת את העובדה שאין לי שליטה בחייכן ובמחשבותיכן ויכולה רק לייעץ ולומר את דעתי, שאותה אני אומרת כי זהו לדעתי המקום המתאים והשעה המתאימה, וכן אני חשה גם סוג של פגיעה במהות הפורום. ההשפעה תיווצר אם תהיו מעוניינות בכך. אין לי בעיה שתצאו עם כל הבחורים שאתן רוצות, תזדיינו עם מי שאתן רוצות, תפנטזו ותוציאו לפועל כל דבר שנפשכן חשקה בו. הבעיה לדעתי מתחילה קודם כל ביחס שלכן לנושא ההתמכרות לאהבה. תראו, אתן רושמות בפורום "מכורות לאהבה". לא סינגלס קלאב, לא בינו לבינה, "מכורות לאהבה". התמכרות היא בעיה רצינית, אני לוקחת אותה ברצינות גמורה וכך עוד מספר אנשים שכותבים פה. זה באמת כואב כשאתן באות ומבטלות את הבעיה עבור אנשים אחרים- לא, את רק צריכה סקס, את רק צריכה לצאת עם עוד כמה בחורים כדי להחליט, אילו כאשר אתן לא פונות אליהן ישירות אלא מעלות את הדרך שבה אתן פועלות ללא סוג של ביקורת שמלווה אותה. אני חשה שלא מדובר בפתרונות של ממש אלא בדרכים נוספות להתחמק מלדבר על הבעיה ואיך מתמודדים איתה באמת ומגיעים להחלמה. אין לי בעיה באמת שאף אחת כאן לא תודה בבעיה ובהתמכרות שלה, אבל מרבית השרשורים פה הפכו ל- איך יצאתי עם ההוא וייעוץ זוגי שמלווה אותו, וזה פוגע בי כשאני באה לרשום על ההתמכרות וההתמודדות היומיומית או כשאני מציעה פתרונות שבאים מעולם הטיפול בהתמכרויות ואני זוכה לקבל המון ביקורת שלילית, כאילו אני לא במקומי בכלל. אני לא חושבת שזה פייר בפורום התמכרות לאהבה. דבר אחרון- אני לא חושבת שמישהי כאן לא יודעת למצוץ מעולה או לבשל מעולה וזו הסיבה ש"לא מצליח לה עם בחורים". אני חושבת שהרדיפה הזו אחרי דייטים, זוגיות, זיונים או כל דבר אחר שקשור כרגע בבחורים היא באמת חולי. ולא חולי קטן אלא חולי רציני. ואני באמת חושבת שלא בכדי מיכל וזהו רשמה על הפאסיביות והביטול. אני חשה שכשאתן מדברות ביניכן על נושא הדייטינג שלכן יש שם המון הפנמה של קודים חברתיים מהעולם הגברי וביטול עצמי. אני חשה שבאיזשהו מקום כשכולנו יצאנו עם בחורים כמו שמיכל מתארת (גם לי היו ועדיין יש תקופות של היסטריה סביב כמה דייטים ומי רוצה ומי לא רוצה ולמה אני לא רוצה לעזאזל) איבדנו משהו מהאותנטיות שלנו. זו דעתי, take it or leave it, רק בבקשה, קחו בחשבון שאתן עשויות לפגוע בדרי הפורום האחרים כשאינכן מקבלות את עובדת ההתמכרות והחולי שבה.
מבטיחה לענות על הכל , בלילה
