ילנה מירופולסקי
New member
מסר מיוחד לחודש אייר / מעשה ב"אדון פחד"
מעשה ב'אדון פחד'
אדון פחד. אינספור שורות נכתבו עליו, מעמקים של פיוטים ושירים.
הפעם אגע בנושא דווקא מכיוון האמונה שלנו ואפתח במשהו שמנחה ומנתב את ההתנהלות שלי מזה כבר שנים: המשפט הידוע של איש רם וגדול.. רבי נחמן מברסלב.
האיש המרתק הזה התייחס לנושא הפחד ואמר משפט קצר מאוד אך עמוק לאין שיעור:
"וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיך לַעֲבר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאד מְאד
וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלּא יִתְפַּחֵד כְּלָל"
אז ראשית נבחן את אופי הפחד שיכול להתקיים בנו – האם מדובר בפחד שאנו מודעים אליו או פחד שאין אנו מודעים אליו?
ואילו סוגי פחדים יכולים להתקיים בנו?
פחד מאיבוד שליטה, פחד מביקורת, פחד מדחייה, פחד מהלא נודע, פחד מבדידות, פחד מסבל,
ובוודאי רבים אחרים...
אז מתי הפחד מתחיל להוות בעיה? התשובה היא כאשר הוא האדון שמנהל אותנו. וכיצד נדע ונבחין בכך שהפחד מנהל אותנו?
סממן אחד הוא עניין ההחלטות שלנו. כאשר אנו מקבלים החלטות שמוליכות אותנו תמיד באותה הדלת (שלא תמיד מובילה לתוצאות המקסימליות שיכולנו בפוטנציאל לקבל) למרות שדווקא יש בידנו אפשרות ויכולת לפתוח דלתות נוספות, אנו בוחרים פעם אחר פעם לא לעבור דרכן ופותחים רק את אותה דלת אחת כל פעם מחדש.
הפחד שלנו אומנם פונקציונאלי ומאפשר לעיתים תחושת שלווה ובטחון כאשר הוא חוסם אותנו מחוויות שיכולות היו לערער ולפגוע, אך יחד עם זאת הוא גם חונק ונועל אותנו בצינוק של דלתיים סגורות, שבו תמיד ישנה רק אופציה אחת לבחור ולפעול לפיה... ואילו שאר האפשרויות נשללות ונעלמות!
הרבי נחמן מברסלב אמר את האמרה הקצרה שלפנינו בכוונה מאוד עמוקה ומדויקת שקוראת לנו לא לוותר על הגשרים הצרים בחיינו ולעבור אותם למרות הקושי והחשש.
המילה צר היא חלק בלתי נפרד מאותיות ה 'יצר'. שהרי היצר ( הרצון לזכות בחוויה כזאת או אחרת ) הוא זה שנועד לדחוף ולהוביל אותנו לעבור את הגשר הצר, אך אם אנו מנוהלים ע"י הפחד, אנחנו דוחים את היצר ( שלפעמים הוא יצר חיובי והכרחי ) ומתכחשים אליו.
נוסף לזאת, המילה צר היא גם חלק מאותיות ליצור. ליצור שמחה, ליצור חיבור, ליצור תקשורת, ליצור פתיחות, ליצור אהבה. ליצור יש מאין. ליצור עבורנו את המציאות הכי גבוהה ומרגשת שיכולה להתהוות. המציאות שעמוק בפנים אנחנו משתוקקים אליה אבל נמנעים כי אין בנו את האמונה ואת הביטחון שנצליח לעבור את הגשר הצר הזה בבטחה. מפחדים שנאבד את הזהות שלנו בדרך, שנפגע בעצמנו או באחרים, שנכשל נחרצות.
אני והפחד מנהלים מערכת יחסים מורכבת למדי כבר שנים. לפני שנים רבות כבר עשינו ברית שלום.. וכל יום מחדש אנו שוב רבים ומשלימים. כל פעם מחדש אני מגלה עוד צד מרתק ומסקרן באדון פחד, ובו בזמן מגלה עוד צד מרתק ומסקרן בי.
אני והפחד חיים זה לצד זה כאשר אני זאת שמשתדלת לנהל אותו ומאפשרת לו להיות הצד הפאסיבי, כי כשהוא פאסיבי, הוא אפקטיבי ותורם. ואני? מרגישה סיפוק, מיצוי ושלמות עם עצמי – בהחלטות שלי, בפעולות שלי, והכי חשוב, בלב.
כפי שנאמר ע"י הגאון מברסלב:
"וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלּא יִתְפַּחֵד כְּלָל"
וכיצד ניתן ליישם את זה? באמצעות האמונה !
האמונה היא שדוחפת ומניעה אותנו לגבהים עצומים של היכולות והרצונות שלנו.
האמונה קלה ליישום כאשר אנחנו בתקופה פשוטה, וקשה יותר ליישום כאשר אנחנו בתקופה מורכבת. והכי קשה כאשר אדון פחד מתחיל להתערב..
חשוב שנזכור, שהאתגר הכי גבוה שאי פעם נאלץ להתמודד מולו הוא המעמד מול "האני" – האגו. שם שוכן לו בכבוד אדון פחד ואוחז בכבלים שסביבנו !
שם אנו נבחנים במבחן הכי גבוה שלנו, מול עצמנו. ומה ניתן להרוויח אם עוברים את המבחן בהצלחה? את פסגת היכולת שלנו, את ההכרות הכי גבוהה שלנו עם עצמנו, את האהבה הכי גדולה וגבוהה בצירוף האושר בהתגלמותו ממש.. לאחרונה הבנתי שישנה מילה שמתארת ומציינת את כל אלה יחד והיא - חירות !
וכן, אנחנו מסוגלים ואחראים להרוויח את חירות הלב, הגוף והנפש באמצעות בחירה אחת קטנטנה- והיא להשתדל לעבור את הגשר שלפנינו.
בואו נחצה את הגשר בראש מורם ולב פתוח ונזכה להיות מן הנותנים ולא רק הלוקחים, כלומר – אלה שיספרו וילמדו אחרים כיצד ניתן לחצות את הגשר בבטחה
נעשה ונצליח.
מאחלת חודש אייר מבורך לכולם,
מלוא העוצמה ומלוא הבטחון בהחלטות שלנו
מעשה ב'אדון פחד'
אדון פחד. אינספור שורות נכתבו עליו, מעמקים של פיוטים ושירים.
הפעם אגע בנושא דווקא מכיוון האמונה שלנו ואפתח במשהו שמנחה ומנתב את ההתנהלות שלי מזה כבר שנים: המשפט הידוע של איש רם וגדול.. רבי נחמן מברסלב.
האיש המרתק הזה התייחס לנושא הפחד ואמר משפט קצר מאוד אך עמוק לאין שיעור:
"וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיך לַעֲבר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאד מְאד
וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלּא יִתְפַּחֵד כְּלָל"
אז ראשית נבחן את אופי הפחד שיכול להתקיים בנו – האם מדובר בפחד שאנו מודעים אליו או פחד שאין אנו מודעים אליו?
ואילו סוגי פחדים יכולים להתקיים בנו?
פחד מאיבוד שליטה, פחד מביקורת, פחד מדחייה, פחד מהלא נודע, פחד מבדידות, פחד מסבל,
ובוודאי רבים אחרים...
אז מתי הפחד מתחיל להוות בעיה? התשובה היא כאשר הוא האדון שמנהל אותנו. וכיצד נדע ונבחין בכך שהפחד מנהל אותנו?
סממן אחד הוא עניין ההחלטות שלנו. כאשר אנו מקבלים החלטות שמוליכות אותנו תמיד באותה הדלת (שלא תמיד מובילה לתוצאות המקסימליות שיכולנו בפוטנציאל לקבל) למרות שדווקא יש בידנו אפשרות ויכולת לפתוח דלתות נוספות, אנו בוחרים פעם אחר פעם לא לעבור דרכן ופותחים רק את אותה דלת אחת כל פעם מחדש.
הפחד שלנו אומנם פונקציונאלי ומאפשר לעיתים תחושת שלווה ובטחון כאשר הוא חוסם אותנו מחוויות שיכולות היו לערער ולפגוע, אך יחד עם זאת הוא גם חונק ונועל אותנו בצינוק של דלתיים סגורות, שבו תמיד ישנה רק אופציה אחת לבחור ולפעול לפיה... ואילו שאר האפשרויות נשללות ונעלמות!
הרבי נחמן מברסלב אמר את האמרה הקצרה שלפנינו בכוונה מאוד עמוקה ומדויקת שקוראת לנו לא לוותר על הגשרים הצרים בחיינו ולעבור אותם למרות הקושי והחשש.
המילה צר היא חלק בלתי נפרד מאותיות ה 'יצר'. שהרי היצר ( הרצון לזכות בחוויה כזאת או אחרת ) הוא זה שנועד לדחוף ולהוביל אותנו לעבור את הגשר הצר, אך אם אנו מנוהלים ע"י הפחד, אנחנו דוחים את היצר ( שלפעמים הוא יצר חיובי והכרחי ) ומתכחשים אליו.
נוסף לזאת, המילה צר היא גם חלק מאותיות ליצור. ליצור שמחה, ליצור חיבור, ליצור תקשורת, ליצור פתיחות, ליצור אהבה. ליצור יש מאין. ליצור עבורנו את המציאות הכי גבוהה ומרגשת שיכולה להתהוות. המציאות שעמוק בפנים אנחנו משתוקקים אליה אבל נמנעים כי אין בנו את האמונה ואת הביטחון שנצליח לעבור את הגשר הצר הזה בבטחה. מפחדים שנאבד את הזהות שלנו בדרך, שנפגע בעצמנו או באחרים, שנכשל נחרצות.
אני והפחד מנהלים מערכת יחסים מורכבת למדי כבר שנים. לפני שנים רבות כבר עשינו ברית שלום.. וכל יום מחדש אנו שוב רבים ומשלימים. כל פעם מחדש אני מגלה עוד צד מרתק ומסקרן באדון פחד, ובו בזמן מגלה עוד צד מרתק ומסקרן בי.
אני והפחד חיים זה לצד זה כאשר אני זאת שמשתדלת לנהל אותו ומאפשרת לו להיות הצד הפאסיבי, כי כשהוא פאסיבי, הוא אפקטיבי ותורם. ואני? מרגישה סיפוק, מיצוי ושלמות עם עצמי – בהחלטות שלי, בפעולות שלי, והכי חשוב, בלב.
כפי שנאמר ע"י הגאון מברסלב:
"וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלּא יִתְפַּחֵד כְּלָל"
וכיצד ניתן ליישם את זה? באמצעות האמונה !
האמונה היא שדוחפת ומניעה אותנו לגבהים עצומים של היכולות והרצונות שלנו.
האמונה קלה ליישום כאשר אנחנו בתקופה פשוטה, וקשה יותר ליישום כאשר אנחנו בתקופה מורכבת. והכי קשה כאשר אדון פחד מתחיל להתערב..
חשוב שנזכור, שהאתגר הכי גבוה שאי פעם נאלץ להתמודד מולו הוא המעמד מול "האני" – האגו. שם שוכן לו בכבוד אדון פחד ואוחז בכבלים שסביבנו !
שם אנו נבחנים במבחן הכי גבוה שלנו, מול עצמנו. ומה ניתן להרוויח אם עוברים את המבחן בהצלחה? את פסגת היכולת שלנו, את ההכרות הכי גבוהה שלנו עם עצמנו, את האהבה הכי גדולה וגבוהה בצירוף האושר בהתגלמותו ממש.. לאחרונה הבנתי שישנה מילה שמתארת ומציינת את כל אלה יחד והיא - חירות !
וכן, אנחנו מסוגלים ואחראים להרוויח את חירות הלב, הגוף והנפש באמצעות בחירה אחת קטנטנה- והיא להשתדל לעבור את הגשר שלפנינו.
בואו נחצה את הגשר בראש מורם ולב פתוח ונזכה להיות מן הנותנים ולא רק הלוקחים, כלומר – אלה שיספרו וילמדו אחרים כיצד ניתן לחצות את הגשר בבטחה
נעשה ונצליח.
מאחלת חודש אייר מבורך לכולם,
מלוא העוצמה ומלוא הבטחון בהחלטות שלנו
