דווקא להיפך. ביפנית יש מספר
הברות מוגבל מאד (ראה טבלה של הירגאנה או קאטאקנה, הכתבים הפונטיים, באתרים שבקישורים), ואם לא היו קאנג'י היה יותר קשה להבין טקסטים מורכבים (למשל למילה KARA יש לפחות 5 משמעויות שאני מכיר...). אבל הבנתי שממשלץ יפן בתהליך "התיעלות", ומספר הקאנג'י הנדרשים ע"מ לקרוא יפנית קטן, וכיום נדרשים פחות מ2000 (שנלמדים בביה"ס מיסודי עד תיכון) ע"מ לקרוא עיתון. ספרים בד"כ יכתבו ביותר קאנג'י (כולל גם קאנג'י שהממשלה לא הכניסה לרשימת ה"כולם חייבים לדעת"), למעט ספרי ילדים שכתובים רק בקאנה, עם מס' זעום של קאנג'י פשוטים.