מסתבר ש"אני יעשה, אני יגיד" הוא שיבוש קדום

[shaulreznik]

ב"מיכאל שלי" מאת עמוס עוז השימוש השגוי בי' במקום בא' בגוף ראשון עתיד מופיע בתור מאפיין של שפת הילדים. הרומן נכתב ב-1967, העלילה מתרחשת בשנות ה-50. לצערנו, היום לא רק ילדים, אלא דוברי עברית בוגרים טועים את אותה הטעות.

 

[trilliane]

ההגייה הזאת אכן לא חדשה, וגם בעבר לא הייתה נחלתם של ילדים בלבד.

דבר האקדמיה בנושא:

אני אביא או אני יביא? על צורות עתיד מדבר

מה הביא לשימוש המוטעה בתחילית יו"ד במקום בתחילית אל"ף? מקורו של השיבוש בהרגל הגייה בעברית בת ימינו: רוב הדוברים אינם הוגים את העיצור אל"ף.

hebrew-academy.org.il

 

[אבו זקן של פעם]

אני יכול לאשר מנסיון אישי שהשגיאה הזאת היתה נפוצה כבר בשנות החמישים (ומן הסתם הרבה קודם).

 

[חוכך בדעתו 2]

במשפט האחרון במובאה מ"מיכאל שלי": "שנבוא אצל סבא יחזקאל..." מוצגת, בלי משים, עוד שגיאה הנפוצה מאוד בימינו בפי הדוברים: השמטת ה-כ' כשמציינים זמן - במקום "כשנבוא" רבו האומרים "שנבוא", וחבל.

 

[ציקימינגו1]

שנבוא
כשנבוא
לִכְשֵנָבוא

 

[אבו זקן של פעם]

שנבוא
כשנבוא
לִכְשֵנָבוא

חלק מאותיות הבכל"ם בסכנת הכחדה.

שבוע הבא...
שנה הבאה...