מסתכל בשמיים

[cacaroto]

מסתכל בשמיים

אני ברטט נמוך. אוי למה למה? אלוהים הוא הכל. דימיון הוא מעל לאלוהות. דימיון הוא מרחבי האינסוף.

 

[גריני]

שלום לך וברוך הבא ../images/Emo140.gif

אשמח מאוד אם תוכל להרחיב קצת את הודעתך. אני קולטת שהיית במצ"ר מאוד אמממ... פילוסופי

כשכתבת אותה... אבל נדמה לי שיש פה משהו שנוכל לפתח עליו דיון מאוד מעניין. אז אם תוכל קצת להנמיך טוס ולהבהיר למה התכוונת - ייתכן שעוד אנשים כאן יוכלו להצטרף ולהוסיף את מחשבותיהם בנושא. מה דעתך?

 

[cacaroto]

מחפש

זה נכון הייתי במצב פילוסופי פעם היום אני מחפש את הדרך לעלות את רטט האנרגיה של גופי מישהו בכיוון?

 

[גריני]

דיברתי היום גם על קבלה

אז תגובתי הראשונה לך היא: קבלה! אולי כדאי שתנסה לקבל את עצמך כפי שאתה היום - עם האנרגיות הנמוכות. מי אומר שאנחנו צריכים לחולל תמיד בראש הר? מי אומר שכל רגע מחיינו צריך להיות בהתעלות-נפש? יש ימים כאלה ויש אחרים.... ואנחנו חיים בעולם דואלי, ולא בכדי: אם לא נחווה את ה-down איך נדע להעריך ולחוות את ה-high? ותכלס לגבי העלאת תדר: שני דברים שהרבה פעמים עוזרים לי ושעולים כרגע על דעתי: שירה וריקוד! אני מתחברת לשיר שמביא אותי למצ"ר שונה (ה"חומרים" המתאימים לי, למשל: הביצוע הקצבי של "באה מאהבה"/יהודית רביץ וגידי גוב. "פרפרים" (תמיד מעלה חיוך ושמחת חיים על פני!)/ כמעט כל שירי להקת אבבא, ויש עוד כמובן - אלו הדוגמאות העיקריות, בשבילי). הדבר השני שבדר"כ עובד טוב הוא נתינה לאחר! כל נתינה שהיא: מחמאה, חיוך, תגובה בפורום

, פרח בודד שאתה נותן למישהו/י (בין אם פרח אמיתי-ריחני, או אפילו פרח ווירטואלי שאתה שולח ברשת). ומה עובד עבורך?/עבור חברי הפורום האחרים?

 

[cacaroto]

תודה ו..

תודה על ההמלצות. מצבי ""קשה"" משאת חושבת קראתי הרבה ספרים. האישיות שלי ברורה לי. הילד הקסום שולט בחיי. הוא לא מאוזן. אני זאב בודד. את מה שאמרת אני כבר יודע נשארה לי רק ברירה אחת וזה. להיעלם באור.

 

[גריני]

תמיד יש תקווה, תמיד יש דרך נוספת

מצב קשה? - זה דבר שעובר, אתה יודע.... החיים הם דינאמיים. פעם למעלה ופעם למטה... אז היום אתה למטה וזה כואב וזה קשה... אבל כמי שקרא את "שיחות" אתה הרי יודע ששום דבר לא קבוע, שלכל דבר ישנה סיבה - ושיותר מכל דבר אחד - היצירה בסופו של דבר היא שלנו!!! איך כותב ניל? מחשבה-מילה-מעשה = אלה הם כלי היצירה. לפעמים כשאנחנו לא מאוזנים, קשה לנו להביא את עצמנו לידי מעשה. אז אולי תתחיל במחשבה? אולי תתחיל בלשנות את צורה החשיבה שלך, למשל לדבר עם עצמך, להגיד לעצמך משפטים חיוביים, כמו: אני מרגיש נפלא, העולם יפה,מחר בבוקר תזרח השמש.... תגיד לעצמך עשרות פעמים עד שתרגיש את השינוי... תתעודד ידידי! הזמנים הקשים יעברו ואתה אולי תזכר בהם כמו איזה פרי מר שאכלת בטעות... אל תיעלם אל האור, טוב?

 

[cacaroto]

תודה, אוהב אותך

 

[bios]

להעלם באור? למה הכוונה?

אם זה מה שאני חושש שזה, אז אולי כדאי להזכיר שאת תהליך ה"הזכרות" שלך תצטרך להמשיך בכל מקרה, ואתגרים שלא התמודדת איתם בגלגול הזה, אתה כבר תציב לעצמך שוב בגלגול הבא... אז אין טעם להעלם.

 

[The Stars Disappear]

לפי מה שאתה כותב קשה לי...

קשה לי להבין למה אתה קורא לעצמך על שם גיבור מצוייר.. בכל אופן- יש לי רק תשובה אחת: אם הדחליל יקום לתחיה הציפורים יעופו ואז האדמה תחיל לזוז תחת רגליך...

 

[cacaroto]

חשפת אותי!

מי אתה גאון אחד לא הבנתי כל כך את הקטע עם הדחליל

 

[osho7]

../images/Emo188.gifנראה לי שהוא מגיב

לרטט הנמוך.-( הדחליל והאדמה ואנחנו - הכל אחד), האמת שכל הכדור הזה עובר שינוי בגללנו. ככל שיש יותר אנשים עם מודעות, שעושים עבודה רוחנית, ה"תדר" - רטט שלנו ושל כדור הארץ עולה. גם הקטבים זזים. כך שגם כשהרטט שלך מרגיש נמוך, לפעמים זה פשוט "ניקוי" של משהו ישן. יצא לך לקרוא את כתבי קריון של לי קרול? הוא מדבר על השינוי של התדר שלנו ותזוזת הקטבים.. אני מאוד מתחברת לזה, כי אני מרגישה את זה קורה כשאני מטפלת באנשים..

 

[cacaroto]

אני מוכרח להודות

שאני לא קולט את הקטע עם הדחליל!!!

 

[osho7]

תניח לדחליל המסכן הזה.../images/Emo122.gif