מס' דיווחים מאילת ומה שליד
.
מס' דיווחים מאילת ומה שליד
.
היינו באילת כחלק מסמינר מקצועי שנערך פעם בשנה. הפעם החלטנו לנסוע ברכב ובכך לבחור איפה ומתי לעצור.
גם השנה זכינו ללון במלון "דן" ולהנות מארוחות הבוקר והערב המושקעות והמגוונות.
מרק הארטישוק שהוגש בערב יום ראשון היה סמיך ונהדר! הסלטים מגוונים ומכוונים לכולם, ערב אחד הוגשה שווארמה ממנה לקחתי תוספת, היה ערב עם סושי מפורק שהחברה התענגה עליו (אני וסושי לא חברים) ובבוקר יש בר עם מלאאא סוגי גבינות (ברי פקאן ורגיל, קממבר, גאודה – כל אלה לבחירה מחלב צאן או בקר, מוצרלה, פרמזן, פרומעז, קשקבל וכו'...)
ובכל בוקר, מנת עוגת טירמיסו לצד הקפה
.
בהלוך – אורסולה בעינות צוקים. בדיוק פתחו ב 12:00.
סלט חקלאים = סלט יווני שהכיל עלי חסה פריכים, בצל סגול, זיתי קלמטה, גבינת פטה וכו'... לא מנה גדולה במיוחד אך בהחלט טרייה. הגיע עם מס' פרוסות לחם עם אגוזים ובנוסף 3 מזטים שכללו כרובית צלויה שהייתה מדהימה בטעמה, ברוטב פטרושום (הרוטב היה אלוהי! וואו! מינון מדוייק של פטרוז' ושום. ביקשנו תוספת
), צזיקי ו...לצערי הזיכרון בוגד בי ואני לא זוכרת מה היה המזט השלישי. הנ"ל לוו באותו לחם וכולם היו מעולים.
המקום משווק עצמו כמגיש אוכל גרמני אך התפריט רב גוני, כתוב עם קריצה וכל אחד ימצא פה מה לאכול.
השירות חייכני והשירותים מבהיקים.
בחזור עצרנו שם שוב, הפעם במקום שנמצא בצמוד ושמו - המעדניה בעינות צוקים.
מקום שמגיש מיני תבשילים (הירקות ברוטב קארי נגמר
), פסטות וסלטים, כריכים שונים וגם מוכר רטבים מיוחדים, בשר ל"על האש" של קצבייה באר שבעית ידועה בשם "שירי".
בחרנו 2 כריכי בשר – האחד במילוי אנטריקוט והשני במילוי אסאדו. מגיע עם חסה, בצל, עגבניה ובכריכים מורחים רטבים לבחירתנו (רטבים "רגילים" ומשעממים כגון חרדל, מיונז וכו'. אמרתי "משעממים היות ובמקום שנקרא "מעדניה" אני מצפה לקצת יור תחכום בנושא ובנוסף, אני מאוד אוהבת את הכריכים של "סבא ג'בטו" בבאר שבע, למי שמכיר, ושם יש מלא רטבים מעניינים שמגיעים בצד ואפשר כל ביס "להרטיב ברוטב אחר"). בכ"א, הג'בטות בגודל לא גדולת מדיי וניתנות לסיום (לא בקלות) עם קרום קשיח ותוך רך והבשרים היו נהדרים!
לשתייה בחרתי בירה מהחבית של מבשלה מקומית בשם "בירת הערבה" ולליין הבירות קוראים "קָצְרָה" ע"ש נחל הזורם באיזור והחברה בחרה במשקה פסיפלורה – תפוח של "קשת" מהגולן. אני אוהבת בירות בוטיק פשוט כי לרוב הן טעימות לי יותר מהבירות ה"רגילות" שיש בחנויות. גם זו מצאה חן בעיניי. לבית קניתי מארז של שישיה (שניים מכל סוג) שמכיל בירה כהה (גם מעולה!), ענבר (טרם טעמתי) ובלונדי.
המאנקיז – כן אני יודעת. מה מאנקיז?! אבל... בערב הראשון שלנו באילת, על אף שאכלנו ארוחת ערב מצויינת מוקדם יותר מתישהו, יצאנו להסתובב והרעב קירקר בנו. ב 23:10 כל המקומות על הטיילת והסביבה היו כבר סגורים (וחרשנו אותה) כך שנשאר רק פאב המאנקיז (השעה הייתה כבר קרוב לחצות, הפאב המה אנשים ומוזיקה) וישבנו שם. הזמנו פעמיים קסטיל רוז' = בירה דובדנים (הפייבוריט שלי) וחלקנו שלישיית המבורגרים שהיו סבירים + צ'יפס. באחת גם הם החלו להתקפל והתקפלנו גם אנחנו.
מזה"א היה מושלם לעשות את מה שבאנו לעשות – רביצה. אז רבצנו באיזה חוף צפוני (חוף המגדלור), שם שתיתי מוחיטו מאכזב והחברה לקחה בקבוק בירה מקסיקנית כלשהי שמכילה גם טקילה. הייתה חביבה.
משם המשכנו למסעדה בחוף סמוך בה היינו גם שנה שעברה –בר ביץ'.
בחרנו מזטים של: כרובית עם איולי עמבה בצד – הכרובית הייתה מפורקת לפרחים והגיעה עם מטבל איולי עמבה מעולה! פלאפל שרימפס (3 יח') שהרגיש כמו קציצת דגים שלא סיימנו וארטישוק על הגריל (משומר) ברוטב לימון ונענע שגם היה מעולה. בירה מלכה אדומה (עוד פייבוריט שלי) ובהמלצת המלצר בירה ירושלמית בשם "שפירא" לחברה.
ואחרונה וחביבה
הפסטורי – פעם ראשונה שלי שם.
לחברה ולי הייתה דוּדה לקרבונרה וארביאטה. ארביאטה לא הופיעה בתפריט אך המלצרית (שהייתה חייכנית ומקסימה) אמרה שאין בעיה ואכן קיבלנו ארביאטה שהייתה מושלמת! מושלמת בחריפותה ומושלמת בסמיכותה. כל הרוטב דבק לספגטי ולא נשאר פירור בצלחת.
גם הקרבונרה הייתה עשויה לעילא! וגם ממנה לא נותר פירור.
לקינוח הזמנו טירמיסו (העוגה האהובה עליי אחרי עוגת התפוחים של אמי
) עבורי וטארט טאטן עבורה. הגיעו מנות גדולות שכמעט סיימנו
. היא מאודדד אהבה את הטארט טאטן שלה ואת גלידת הוניל (אני פחות) והטירמיסו היה טעים אולם כבר אכלתי טובים יותר.
לשנה הבאה באילת הבנויה
מס' דיווחים מאילת ומה שליד
היינו באילת כחלק מסמינר מקצועי שנערך פעם בשנה. הפעם החלטנו לנסוע ברכב ובכך לבחור איפה ומתי לעצור.
גם השנה זכינו ללון במלון "דן" ולהנות מארוחות הבוקר והערב המושקעות והמגוונות.
מרק הארטישוק שהוגש בערב יום ראשון היה סמיך ונהדר! הסלטים מגוונים ומכוונים לכולם, ערב אחד הוגשה שווארמה ממנה לקחתי תוספת, היה ערב עם סושי מפורק שהחברה התענגה עליו (אני וסושי לא חברים) ובבוקר יש בר עם מלאאא סוגי גבינות (ברי פקאן ורגיל, קממבר, גאודה – כל אלה לבחירה מחלב צאן או בקר, מוצרלה, פרמזן, פרומעז, קשקבל וכו'...)
ובכל בוקר, מנת עוגת טירמיסו לצד הקפה
בהלוך – אורסולה בעינות צוקים. בדיוק פתחו ב 12:00.
סלט חקלאים = סלט יווני שהכיל עלי חסה פריכים, בצל סגול, זיתי קלמטה, גבינת פטה וכו'... לא מנה גדולה במיוחד אך בהחלט טרייה. הגיע עם מס' פרוסות לחם עם אגוזים ובנוסף 3 מזטים שכללו כרובית צלויה שהייתה מדהימה בטעמה, ברוטב פטרושום (הרוטב היה אלוהי! וואו! מינון מדוייק של פטרוז' ושום. ביקשנו תוספת
המקום משווק עצמו כמגיש אוכל גרמני אך התפריט רב גוני, כתוב עם קריצה וכל אחד ימצא פה מה לאכול.
השירות חייכני והשירותים מבהיקים.
בחזור עצרנו שם שוב, הפעם במקום שנמצא בצמוד ושמו - המעדניה בעינות צוקים.
מקום שמגיש מיני תבשילים (הירקות ברוטב קארי נגמר
בחרנו 2 כריכי בשר – האחד במילוי אנטריקוט והשני במילוי אסאדו. מגיע עם חסה, בצל, עגבניה ובכריכים מורחים רטבים לבחירתנו (רטבים "רגילים" ומשעממים כגון חרדל, מיונז וכו'. אמרתי "משעממים היות ובמקום שנקרא "מעדניה" אני מצפה לקצת יור תחכום בנושא ובנוסף, אני מאוד אוהבת את הכריכים של "סבא ג'בטו" בבאר שבע, למי שמכיר, ושם יש מלא רטבים מעניינים שמגיעים בצד ואפשר כל ביס "להרטיב ברוטב אחר"). בכ"א, הג'בטות בגודל לא גדולת מדיי וניתנות לסיום (לא בקלות) עם קרום קשיח ותוך רך והבשרים היו נהדרים!
לשתייה בחרתי בירה מהחבית של מבשלה מקומית בשם "בירת הערבה" ולליין הבירות קוראים "קָצְרָה" ע"ש נחל הזורם באיזור והחברה בחרה במשקה פסיפלורה – תפוח של "קשת" מהגולן. אני אוהבת בירות בוטיק פשוט כי לרוב הן טעימות לי יותר מהבירות ה"רגילות" שיש בחנויות. גם זו מצאה חן בעיניי. לבית קניתי מארז של שישיה (שניים מכל סוג) שמכיל בירה כהה (גם מעולה!), ענבר (טרם טעמתי) ובלונדי.
המאנקיז – כן אני יודעת. מה מאנקיז?! אבל... בערב הראשון שלנו באילת, על אף שאכלנו ארוחת ערב מצויינת מוקדם יותר מתישהו, יצאנו להסתובב והרעב קירקר בנו. ב 23:10 כל המקומות על הטיילת והסביבה היו כבר סגורים (וחרשנו אותה) כך שנשאר רק פאב המאנקיז (השעה הייתה כבר קרוב לחצות, הפאב המה אנשים ומוזיקה) וישבנו שם. הזמנו פעמיים קסטיל רוז' = בירה דובדנים (הפייבוריט שלי) וחלקנו שלישיית המבורגרים שהיו סבירים + צ'יפס. באחת גם הם החלו להתקפל והתקפלנו גם אנחנו.
מזה"א היה מושלם לעשות את מה שבאנו לעשות – רביצה. אז רבצנו באיזה חוף צפוני (חוף המגדלור), שם שתיתי מוחיטו מאכזב והחברה לקחה בקבוק בירה מקסיקנית כלשהי שמכילה גם טקילה. הייתה חביבה.
משם המשכנו למסעדה בחוף סמוך בה היינו גם שנה שעברה –בר ביץ'.
בחרנו מזטים של: כרובית עם איולי עמבה בצד – הכרובית הייתה מפורקת לפרחים והגיעה עם מטבל איולי עמבה מעולה! פלאפל שרימפס (3 יח') שהרגיש כמו קציצת דגים שלא סיימנו וארטישוק על הגריל (משומר) ברוטב לימון ונענע שגם היה מעולה. בירה מלכה אדומה (עוד פייבוריט שלי) ובהמלצת המלצר בירה ירושלמית בשם "שפירא" לחברה.
ואחרונה וחביבה
לחברה ולי הייתה דוּדה לקרבונרה וארביאטה. ארביאטה לא הופיעה בתפריט אך המלצרית (שהייתה חייכנית ומקסימה) אמרה שאין בעיה ואכן קיבלנו ארביאטה שהייתה מושלמת! מושלמת בחריפותה ומושלמת בסמיכותה. כל הרוטב דבק לספגטי ולא נשאר פירור בצלחת.
גם הקרבונרה הייתה עשויה לעילא! וגם ממנה לא נותר פירור.
לקינוח הזמנו טירמיסו (העוגה האהובה עליי אחרי עוגת התפוחים של אמי
לשנה הבאה באילת הבנויה
