מס על סיגריות, שאלה בפסיכולוגיה

ערןל1

Active member
יש החולקים עליך

וטוענים שהמס כן מביא להפחתה, ביניהים בג"ץ שחייב הטלת מס על טבק לגלגול מכח הזכות לבריאות. על הטענה הזאת שאלתי.

לגבי הטיעון הכלכלי לפי הכתבה הזאת המדינה מרוויחה מסיגריות בערך 6 מיליארד שקל מוציאה 1.7 מיליארד ,מפסידה 1.9 והמוות של אנשים לא מעשנים מוערך ב9 מיליארד שקל (לא יודע למה).

לחישוב הזה לדעתי צריך להוסיף גם אנשים שנעזרים בסיגריה לריפוי מחלות נפשיות והפרודוקטיביות של אנשים מעשנים .

לו הטענה שלך הייתה הסיבה האמיתית אזי על סיגריות אלקטרוניות היה צריך להיות מס מופחת שכן הם לא גורמות למוות של לא מעשנים.
 

ערןל1

Active member
מס על סיגריות, שאלה בפסיכולוגיה

יש טענה שמס על סגריות מוביל להפחתה בעישון. והשאלה שלי מה התיאוריה שמנבאת את זה בפסיכולוגיה. אני מכיר את התיאוריה שהאדם רציונלי אולם אז הוא לא היה מעשן מלכתחילה.
 

uzi2

Active member
יש "תיאוריה" שאומרת שהאדם רציונלי? זה חדש לי.

בני אדם הם יצורים חכמים אך ראציונליות היא לא צד חזק שלנו, ולא מעט ממאפייני חוסר הראציונליות של בני האדם נחקר ויש לא מעט תובנות.
אינספור הטיות פסיכולוגיות.
ממליץ לקרוא את הספר You Are not so Smart של David McRaney, אם כי יש אינספור ספרים אחרים בתחום כולל בעברית (יוסי יסעור - האם גם לכם לא היו מים חמים, או הספרים של דן אריאלי), ועד Influence האגדי של רוברט צ'יאלדיני.

העניין לדעתי הוא הגדלת לחצים להפסקת עישון. היום סיגריות הן דבר יקר, ולפעמים הלחץ הוא גם כלכלי, וזה מעבר למסר של "מוקצה" שכל מיני חוקים מנסים ליצור בחברה.
 

ערןל1

Active member
תודה רבה על התשובה.

לגבי רציונליות ויקיפדיה העברית מתייחס לעניין בצורה מאוד מוצלחת (הערך כלכלה תחת הכותרת "רציונליות) "בכלכלה נהוג להניח כנקודת מוצא שאנשים מתנהגים באופן רציונלי...אולם על פי רוב ניתוח כלכלי שאינו עוסק במפורש באי-רציונליות כולל את הנחת הרציונליות."


בכל מקרה אני לא חושב שהתיאוריה הזאת נכונה אז אם אתה לא רוצה לקרוא לזה תיאוריה זה גם בסדר. השאלה שלי הוא מה "מחליף" אותה.

"היום סיגריות הן דבר יקר, ולפעמים הלחץ הוא גם כלכלי"

ההסבר הזה מאוד הגיוני.מצד שני לא ברור לי, איך הוא משתלב בתיאוריה? (או שאולי אין תאוריה?)
 

uzi2

Active member
בעבר התורה השלטת בכלכלה היתה "utility theory"

שהניחה ראציונליות.
אבל בעשור האחרון, ירדה מאוד קרנה של התיאורייה, הרבה בזכות תרומתם של הפסיכולוגים דניאל כהנמן ועמוס טברסקי. (כהנמן גם קיבל פרס נובל על עבודותיו עם טברסקי, ואם היו נותנים פרס נובל לאנשים לאחר פטירתם, אז גם טברסקי היה מקבל), וכיום התפישה השלטת הרבה יותר קרובה לתיאוריה "שהחליפה אותה" ושקרויה: "prospect theory", שדווקא מניחה הטיות פסיכולוגיות. כך או אחרת, אנשים אינם יצורים רציונאליים, אבל הם מושפעים מהרבה סוגים של לחצים. גם חברתיים, גם כלכליים, וגם התמכרותיים.
 
למעלה