הסבר על תפיסת ההגירה של ארה"ב
ארה"ב מנהלת מדיניות הגירה "דה לוקס". משמעות הדבר היא שהיא נמצאת במצב שהיא לא צריכה אנשים באופן כללי, ויש הרבה יותר אנשים שרוצים להגיע אליה ממה שהיא רוצה לקבל. יש לה היצע גדול שהיא יכולה לבחור ממנו את מי שהיא רוצה לקחת אליה. האופן שבו ארה"ב מיישמת את הרעיון הוא דרך זה שהויזות שנמצאות על מסלול הגירה (אלה שמהן אפשר להגיש בקשה לגרין קארד) הן ויזות שבד"כ אנשים בעלי השכלה יכולים להשיג. כך ארה"ב מסננת את האנשים ולוקחת את המובחרים ביותר מבחינתה. ויזות אלה הן ויזות העבודה הפופולריות מסוג H,J,L . בעצם גם ויזות הסטודנט F הן מעין סינון, אם כי ויזת סטודנט אינה על מסלול הגירה, אבל קל יחסית לעבור ממנה לויזת עבודה. לכן, אם אין לך השכלה אקדמאית לפחות, נסיון מיוחד בעבודה, או משהו שהוא יותר מיוחד בעיני האמריקאים, סיכוייך קטנים יותר. תכנית ה- DV (הגרלת הגרין-קארד) מסננת את האנשים, אם כי הרף יותר נמוך. עולים בגורל 50000, אולם מתוכם מסוננים 20000 הטובים יותר (בגרות לפחות, מצב כלכלי טוב יותר, כלומר גם בארה"ב הם ידעו להסתדר, בקיצור, יתרמו למשק האמריקאי ולא יהיו לעול וכו'). אגב, לכל המקטרגים שזכייה בגרין קארד זה כמו לוטו: בלוטו הסיכוי לזכות בפרס ראשון ממילוי של טור אחד הוא כ- 1:8,500,000 שזה סיכוי הרבה יותר קטן מה- DV...
. כנ"ל לגבי מי שמשקיע סכום רציני דרך עסק בארה"ב. "מדיניות הגירה" אחרת מתקיימת בכל מה שקשור ל"השגת האושר" ע"י אזרח אמריקאי. ארה"ב מחוייבת לעזור לו להשיג את אושרו, ואם זה תלוי באזרח זר שהוא מתחתן איתו, הרי שהזר מתקבל בזרועות יחסית פתוחות. לכן, אם אכן החיים מזמנים לך אהבה אל אזרח אמריקאי, צורה מהירה ופשוטה ביותר היא נישואין לאזרח. שימו לב: רק נישואין, לא "ידועים בציבור", לא "חברים" ולא "הסכם אצל עו"ד". המלצה אישית: לא עושים דברים כאלה מתוך שיקול הגירתי. היום האמריקאים בודקים היטב שאין כאן נישואי נוחות. דורון