מעבר למגורים משותפים בפרק ב'

dvashshir

New member
מעבר למגורים משותפים בפרק ב'

עינת שלום יש לי בן זוג (גרוש שנתיים וחצי) כבר שנה יש לו ילדה בת 4 וחצי ולי (גרושה שנה וחצי) יש ילדה בת 7 וילד בן 3 וחצי החלטנו ביחד לעבור למגורים משותפים,השכרנו בית גדול כדי שלילדים יהיה מרחב,אני ובן זוגי מסתדרים מצויין יש לנו סיפור אהבה מדהים,אנחנו מלאי חששות לגבי המגורים המשותפים ונשמח אם תוכלי לעזור לנו מנסיונך הרב. סיפרנו לגרושים ולאחר מכן סיפרנו לילדים הם מאוד התרגשו,ביום שלישי ניקח את הילדים לראות את הבית,יש לי כמה שאלות: א. מכיוון שלי יש שני ילדים ולבן זוגי יש ילדה אחת האם כדאי שיהיה לה חדר משלה? (יש 4 חדרי שינה) ולילדים שלי יהיה חדר משלהם (אני לא רוצה להפריד בינהם) למען האמת הייתי רוצה שכולם יהיו ביחד בחדר אחד כדי לא ליצור מצב בו הילדים שלי יהיו כוח אחד נגד הילדה של בן זוגי וזה מוביל אותי לשאלה הבאה ב. שבוע שעבר נסענו לבילוי משותף ובדרך חזרה הילדה של בן זוגי והילדה שלי התחילו לריב (במילים ולא באלימות כמובן) ואז הבן שלי התערב ,נתן מכה(זאת כבר אלימות) לילדה של בן זוגי ואמר לה שתעזוב את אחותו,היה בכי כמובן,בקיצור ילדיי עשו כוח אחד נגדה אני מיד התערבתי ואמרתי להם שזה לא יפה מה שהם עושים לה ושיבקשו סליחה (אני הרגשתי כ"כ לא נעים כי זה אחד הפחדים הגדולים שלנו) ג. בן זוגי מאוד מפחד שהילדה שלו תרגיש כמו אורחת בבית (הוא לוקח אותה שלוש פעמים בשבוע ובשבוע שיש שבת הוא לוקח אותה ארבע פעמים - פעמיים באמצע+שישבת כולל) הילדים שלי רוב הזמן איתי (אבא שלהם לוקח אותם פעם בשבוע ובשבוע שיש שבת אז פעם באמצע השבוע וביום שישי ומחזיר אותם בשבת בערב) אני מבינה שגברים מתמודדים אחרת מנשים לאור העובדה שהם צריכים להתאמץ יותר עבור ילדיהם (לפחות הוא מרגיש כך) ד. האם אפשר לעשות משהו ע"מ לתת לשני הצדדים הרגשת שייכות? ה. האם יש לקבוע חוקי בית חדשים? (כמו שסופר נני עושה) ו. הבן שלי עובר למסגרת אחרת של גן (לא בגלל סיבת המעבר אלא מפני שהגן שלו עולה ב1000 ש"ח משנה שעברה זה גן פרטי של קיבוץ והגרוש שלי לא הסכים לעזור לו להשאר באותה מסגרת) כיצד אוכל להקל עליו את כל המעברים? אני בטוחה שתוכלי לעזור לנו.......
תודה
 
יחסים האתגר- בניית מערכת הסכמים מחייבת ומלכדת

יחסים האתגר- בניית מערכת הסכמים מחייבת ומלכדת שלום רב ובוקר טוב, ראשית מזל טוב על החלטה אמיצה!! שנית, מברכת אותך על מחשבות ושאלות. אני מאמינה במניעה (בניגוד לתיקון ). מניעה תבונתית מתרחשת כאשר בני הזוג עוצרים, מתיישבים, דנים וחושבים רחוק. חושבים על היעדים, על המכשולים ועל הדרך שתגביר את הסיכוי להשיג את המטרות. אני "שומעת" שיש לכם חזון : ליצור בית חם עם יחסים הרמוניים, של שיתוף פעולה, שלום ואחווה. הספקות שפוקדים אתכם כעת הם אוניברסליים, טבעיים ואנושיים. כדי שתגשימו את מה שהרמן הסה אמר:"החוכמה היא ספקות במחשבות וביטחון במעשים" הייתי ממליצה לכם בחום להיפגש עם יועץ (אני מעדיפה אדלריאני) ולקבל כלים מוצקים ומתאימים לעבור את השלב בתבונה. מעברים (ולכם נכונים מספר מעברים ) הן תקופות רגישות, בהם אנו חשופים ופגיעים. למעברים יש פוטנצאיל להפוך למשברים וטמונות בהם הזדמנויות לצמיחה. וכדי לא לפתור עצמי ללא כלום אהיה גם מעשית: מה עושים? עורכים פגישות הכנה משפחתיות שכוללים אתכם +שלושת הילדים. משתפים אותם. משוחחים איתם. מעלים יחד (כל אחד בתורו) את הרגשות: ממה אני חושש? ממה אני דואג? מהם המכשולים הצפויים? רושמים. עוברים סעיף, סעיף ובודקים יחד : איך נוכל להתמודד? מה נוכל לעשות אם וכאשר.... כל אחד מהנוכחים מציע פתרון. רושמים את כולם. דנים בהם. מחליטים על פתרון הוגן שמוסכם על כל הצדדים. מתחילים לפתח אמנה משפחתית, הסכם משפחתי. קובעים על מועד שבועי קבוע בו תתקיימנה השיחות. ממשיכים את השיחות כרוטינה. עקבי אחרי אשתדל להצמיד לפורום מאמרים בנושאים אלה. הפתרון הטוב ביותר למצבים כאלה הוא דיאלוג, תקשורת גלויה ופתוחה. זוג הורים שלא נבהל, שמקבל את הרגשות והמחשבות, את חילוקי הדעות. צפויה תקופה של הכרות, גישוש וגיבוש. חיים עם שלושה ילדים מפתיעים, מלאים ומזמנים אתגרים ודילמות. הורים נבונים, שקולים, מאוזנים, ענייניים, שאינם מתרגשים ומתרשמים יתר על המידה יכולים להפוך את הבית לכר נוח, נעים ומיטיב עם כולם. תחושת שייכות היא תכונה נרכשת : ילד שמרגיש אהוב, רצוי ומועיל מרגיש שייך. חשוב ואפשר לתת לכל ילד התייחסות אישית : עידוד, תפקיד, הכרה והערכה על תרומתו לצד "מבצעים "משפחתיים המספקים תחושה של יחד ולכידות. מאחלת לכם הרבה סבלנות וכל טוב המשיכי לשתף, להתייעץ ולשאול בברכת שנה טובה עינת גבע.
 
תוכלו להתחיל מ...

משחקי הכרות משותפים. למשל, "מגרש ביתי" טריווייה משפחתית. הוא משחק מקסים להעמיק איתו הכרות. וליצור גיבוש משפחתי: יש בו שאלות כמו: מה המאכל האהוב עלי? מי החברה הטובה שלי? היה או לא היה: כל אחד מספר סיפור ועל האחרים לנחש האם היה או לא היה? זה משעשע ומלכד. עינת גבע
 
יצירתיות בהורות ... השקעה משתלמת....

חשבו יחד איך תוכלו לחמם את האווירה של הביחד, ושל השיחות: למשל, כל אחד יספר /יביא בדיחה לפגישה. יחוד חידה. יספר על משהו טוב שקרה לו השבוע. יספר על משהו טוב שרצה לעשות ... יצירתיות היא המפתח. אני מזמינה קוראים נוספים להציע רעיונות. והנה יש לי עוד אחד, תוכלו לייצר יחד את השלט לדלת. צרו יחד קולאג' שיספר על האווירה והיחסים שצפויים להיות בבית שלכם. זו הזדמנות, לשוחח, ליצור ולהמריא. האם דבריי פוגשים אותך, האם הם מעוררים בך השראה? להשתמע עינת גבע
 

dvashshir

New member
עינת שלום,אני מודה לך מאוד על תגובתך המהירה

את מדהימה ואני עוקבת אחרייך,עייצותיך עובדות תמיד,לכן אין לי ספק שאפנה אליך שוב בשאלות נוספות,בהחלט זאת החלטה אמיצה מפני שתמיד יש את חרדת הכישלון שחווינו בפרק א',כמו שהזכרתי קודם יש לנו סיפור אהבה מדהים אנחנו מכירים מגיל 4 (בן זוגי גדול ממני בשנתיים) ההורים שלנו גם היו חברים בינהם,אני תמיד אהבתי אותו גדלנו יחד עד גיל 9 משפחתי עברה לקיבוץ ,נשארנו בקשר גם אחרי המעבר כשהייתי בת 14 היינו חברים (גם הוא אהב אותי כל השנים מסתבר) אבל המרחק הפריד ביננו (היינו גם ילדים),הקשר נותק גם ההורים שלי לא שמרו על קשר עם ההורים שלו,כך עברו להן השנים אני תמיד התעניינתי בשלומו,שמעתי שהוא התחתן ועובד בחו"ל גם אני התחתנתי נולדו לי ילדיי,עד שיום אחד נסענו אני אחותי ואמא שלי לקנות לאחותי בגדי הריון,אני הייתי אז במשבר גדול מאוד(אחרי שנודע לי על בגידותיו של בעלי לשעבר,חשבתי לוותר לו רק כדי לשמור על אחדות המשפחה ומפני שפחדתי פחד מוות מהגירושים) נכנסנו לבית קפה ופתאום ראיתי אותו הרגשתי שהבטן שלי מתהפכת,כי הפעם האחרונה שראיתי אותו היתה לפני 19 שנה הוא סיפר לנו שהוא כבר שנה וחצי מחוץ לבית ושיש לו ילדה בת 3 וחצי,שהוא עובד במפעל הייטק גדול והוא גר 10 דקות ממני,מאותו רגע הרגשתי שעלי לשחרר את העבר ולהסתכל על ההווה ועל העתיד,נשארנו בקשר טלפוני עד שסיימתי עם כל התהליך של הגירושין שנגמרו בצורה מכוערת מצידו של בעלי לשעבר. מה שעוד מדהים הוא,שאני שיניתי את שמי בשנת 2000 ומסתבר שלאשתו לשעבר קוראים בשם ילדותי
סורי, נסחפתי קצת,בכל אופן אני מודה לך מאוד,אין לי ספק שנשתמע בעתיד.......... תודה לך
 
אני רואה אופק מואר, ורוד, מתמודד וצולח ....

שלום רב ובוקר טוב, תודה לך על שיתוף מפתיע, ומרגש. עם התחלה כזו, מוטיבציה משותפת ואהבה גדולה אני רואה רק אופק מואר, ורוד , מתמודד וצולח את האתגרים שבדרך. אשמח אם תמשיכי לעדכן, לשתף, להתייעץ, לספר על עצות שלמדת ובזכותן קידמת תהליכי שינוי ושיפור בחיק משפחתך. כל טוב להשתמע עינת גבע
 
למעלה