מעבר למיטת נוער

[ayalae1]

מעבר למיטת נוער

שלום ענת, יש לנו ילד בן שנתיים וחודשיים ותינוקת בת חצי שנה. קצת לאחר שנולדה התינוקת, רכשנו לבנינו מיטה על מנת שנוכל להעביר את התינוקת בבוא העת למיטת התינוק. אלא שלבנינו היו תוכניות אחרות. הוא החל לרדת מהמיטה בכל פעם שהשכבנו אותו, ולא עזר כמה פעמים שהחזרנו אותו גם מבלי להתייחס לעניין ובלי דיבורים מיותרים, הילד בשלו . לאחר חודשיים מתישים כאלה, החזרנו אותו למיטת התינוק ( התינוקת עוד איתנו בחדר בעריסה) . עכשיו, התינוקת שלנו כבר בת חצי שנה, ואין מה לעשות, צפוף לה בעריסה וצריך להעביר אותה. אנחנו רוצים לעשות את זה בצורה טובה, שזה לא ירגיש כמו סיוט ויהיה מעבר נעים גם לבנינו וגם לנו, גם אם כרוך במאמץ, אבל נעים יותר. בברכה, אילה

 

[עינת גבע]

יש לי רעיון...

אילה שלום רב, יש לי רעיון לפתרון טכני. לפני שאתם פוסלים אותו על הסף, אני מציעה לך לשקול אותו. לפעמים פתרונות טכניים הם הטובים ביותר. אני מציעה לכם לקנות או להשאיל עוד מיטת תינוק ולאפשר לשני הילדים לישון זמנית במיטות תינוקות. זכרו, הבן צעיר מאוד. הרשי לי להניח, שאם לא הייתה נולדת האחות הוא לא היה נדרש לעבור מיטה. לתת לתינוקת את מיטתו זה לעורר את קנאתו ואת התנגדותו. וחבל! בנך זקוק להרגיש שעדיין, יחד עם הולדת האחות אתם אוהבים אותו ורוצים אותו. פעולה זו תוכל לעזור אולי גם לביסוס יחסי האחים לעתיד. האחות לא תחווה כמי שגזלה את ההורים, את המיטה ואת המקום. מה דעתך/כם? עינת גבע, יועצת משפחתית,מכון אדלר.

 

[ayalae1]

מימוש הפתרון בעייתי..

הבעיה שלנו במימוש הרעיון גם היא טכנית, החדר והבית בכלל מאד קטן, ואין מקום לעוד מיטה או לאחסון המיטה הגדולה..

 

[עינת גבע]

ואני שואלת...

אילת, נשאלת השאלה אם את מבינה או יותר נכון מסכימה עם הרובד העמוק של הפתרון הטכני. כלומר, האם את מסכימה שהוא עשוי לתת מענה רגשי לבנך הבכור ולהקל עליו את קבלת האח החדש? עינת גבע, מכון אדלר.

 

[פרי האהבה]

רוצה לשתף במקרה דומה אך שונה

היי לכולם, הייתי רוצה לשתף את מה שקורה אצלנו בשבועות ובימים האחרונים וגם להתיעץ.... אז ככה יש לי שני ילדים: בתי ה"גדולה" בת שנתיים וארבעה חודשים ובני בן7 חודשים כמעט. גם אנחנו העברנו את הגדולה למיטת נוער והיא דווקא מאוד אוהבת את העניין. בזמן האחרון ישנה התנגדות כללית לכל מה שקשור לנושא השינה וכבר כשאני רוצה שהיא תכנס למקלחת מתחילה ההתנגדות. ההתנגדות מתבטאת בחוסר רצון ללכת לחדר תחילה, היא מצליחה לבסוף להשתכנע, הטקס הקבוע של הקראת סיפור, אני שרה לה שיר ואז יוצאת מהחדר. כאן מתחילה הבעיה - היא מתחילה לרדת כל הזמן מהמיטה ואנחנו - אני ובעלי מחזירים אותה לחדרה ולמיטתה. היא כועסת, בוכה ומשתטחת על הרצפה. תהליך ההרדמות היה יכול לקחת שעתיים שלוש. אני הייתי כבר ממש מוטשת נפשית ופיזית והחלטנו אני והבעל לשנות גישה כי הרגשנו שזה נובע ממצוקה כלשהי. אולי התבטאויות הקנאה שלה מתרכזים בעניין השינה כי היא כמעט לא מראה סימני קינאה כלפי אחיה במשך היום ובכלל. מה שניסיתי ביומיים האחרונים הוא לקיים את הטקס הקבוע ולאחר מכן להביא לי ספר ולשבת לידה ולקרא ולא להתיחס אליה אלא להתרכז בקריאה. מה שכן הקפדתי כל כמה דקות לצאת לכמה לרגעים למשל לשירותים, לסדר משהו ולחזור. בינתיים ביומיים אלה זה עבד יפה - אני מרגישה שבתי צריכה אותי בתקופה הזאת בתהליך ההרדמות והחלטתי שאני קצת מרפה ונותנת לה את מה שהיא צריכה. אני מקפידה לצאת ולהכנס לחדר כדי שלאחר שהיא תחזור לשגרת השינה מבחינת השעות (אתמול היא נרדמה ב- 20:30 לעומת ימים קודמים 23:00). יהיה לי יותר קל, אני מקווה, להרגיל אותה לזה שאני כבר לא יושבת לידה. מה אתם אומרים? האם אני מחליפה טעות אחת באחרת? תודה למי שהגיע עד לכאן...

 

[עינת גבע]

ללא ספק תהליך חכם

שלום רב לך, אני חושבת שאת פועלת בתבונה מושכלת ושקולה. הבאת בחשבון מרכיבם רבים: גיל הילדה, בואה של אחות, קנאה אפשרית, תחושת קיפוח. התנהגות היא שפה – הבנת שהילדה מוסרת מסר של מצוקה. מצאת פתרון יצירתי לתת לה את מה שהיא צריכה, מבחינת התייחסות אישית. את מלווה אותה בתהליך הדרגתי ומאפשרת לה ללמוד להירדם עצמאית. והכי חשוב בעיני את נמנעת ממאבק על כוח ושומרת על יחסים טובים. ישר כוח! ובהצלחה, עינת גבע, מכון אדלר.

 

[פרי האהבה]

לעינת

עינת, המון תודה על החיזוק - הייתי מאוד צריכה אותו לא קל לצאת מהמסגרת ולשנות גישה למרות שגיליתי שזהו חלק בלתי נפרד מחינוך וגידול ילדינו... שוב תודה רבה

 

[עינת גבע]

המשיכי לעדכן

ולשאול. כן, כולנו שבויים בתבניות חשיבה. הורות זורמת וגמישה מבקשת יצירתיות. בהצלחה ולהשתמע עינת גבע, מכון אדלר.

 

[פרי האהבה]

עדכון - צריכה את עזרתך...עינת !!!

היי עינת, רציתי לעדכן (אולי כדאי שתקראי את מה שכתבתי בהודעות הקודמות). הבת שלי, בת השנתיים וחמישה חודשים, קצת מוחה לפני הכניסה למיטה אך זה מסתדר בדרך כלל די מהר. אנחנו מנסים להשכיב אותה בסביבות 20:00. הבעיה היא, שהיא התרגלה להרדם מאוחר. אנחנו יושבים ולפעמים אפילו שוכבים לידה כי אנחנו כבר עייפים. לפעמים היא יורדת מהמיטה ומתחילה להשתולל בבית כדי לבדוק את התגובה שלנו ובשלב מסויים היא פשוט שוכבת במיטה ומשחקת לה. היא נרדמת בסביבות 22:00 בדרך כלל ולעיתים אפילו ב- 23:00. היא קמה בבוקר מאוד עייפה ולעיתים היא כמעט נרדמת האוטו בדרך לגן. ראוי לציין שהיא הולכת לגן ושם היא ישנה צהריים כשעה-שעה וחצי עד השעה 15:00 היא בדרך כלל כבר ערה. אני מרגישה שהיא התרגלה להרדם מאוחר - מה עושים???? תודה

 

[עינת גבע]

יתמקדו במקום שיש לכם שליטה

שלום רב שובך, הארות: 1. בתך עדיין זקוקה לשנת צהריים. חשוב לנסות לארגן את השינה כך שהיא תקום ממנה ב14:00. 2. לצערי, אין לנו פטנט לשלוט על ילדים. חלקנו ההורים מרגישים לפעמים שליטה אלא שזו אחיזת עיניים בלבד. אנחנו יכולים לקבוע ולהחליט על כל מה שתלוי בנו ובשליטתנו. תחומים כמו: מתי יירדם הילד? מה הוא יאכל? שליטה על הסוגרים שלו וכו' הם שלו. ושלו בלבד. ילדים רוצים וצריכים לגדול, לצמוח ולהתפתח כחלק בלתי נפרד מחייהם. תיווך מושכל של הצרכים הוא הדרך להורות יעילה. ילד מרגיש ששינה טובה עבורו. הוא זקוק לשינה. מה שקורה לעיתים קרובות הוא שאנחנו ציבור ההורים נותן התיחסות מוגזמת בשעות האוכל והשינה ואז... הילדים עולים על מכרה זהב המקנה להם התעסקות. אז למה שיוותרו. זה נעים שמדברים איתך, מתייחסים אליך ואפילו כועסים או צועקים עליך העיקר הם מרגישים מורגשים. הילד אומר לעצמו , באופן לא מודע, "אני מורגש רואים אותי משמע אני קיים." לכן, כל כך חשוב לתת התיסות חמה רבה ונדיבה מיוזמתנו בשעות מתאימות. ולצמצם התיחסות מילולית לאפס בשעות שאינן מתאימות. כמו במקרה שלך לקראת שינה. עקביות כפי שאמרתי ואני חוזרת ואומרת היא שם המשחק. אני מבינה שסך הכל הבת שלך משתפת פעולה ונכנסת למיטה. על שעת ההירדמות המדוייקת אין לנו שליטה. התיחסות עיניינית וטבעית בשעות הלילה היא המפתח לכך שבתך תרגיש שעדיף ללכת לישון כדי לקום בבוקר עם כוחות. החווייה החיובית שלה יחד עם עקביות שלכם - צמצום ההתיחסות שלכם בשעה זו תוביל לתוצאה הרצויה. בהצלחה, עינת גהע, יועצת משפחתית, מכון אדלר

 

[פרי האהבה]

תודה רבה... ועוד משהו

את יכולה בבקשה לתת דוגמא לצמצום ההתיחסות? למשל מה לעשות בזמן שאני יושבת לידה והיא מחליטה לרדת מהמיטה? תודה

 

[פרי האהבה]

../images/Emo201.gif עדכון - צריכה את עזרתך...עינת !!!

היי עינת, רציתי לעדכן (אולי כדאי שתקראי את מה שכתבתי בהודעות הקודמות). הבת שלי, בת השנתיים וחמישה חודשים, קצת מוחה לפני הכניסה למיטה אך זה מסתדר בדרך כלל די מהר. אנחנו מנסים להשכיב אותה בסביבות 20:00. הבעיה היא, שהיא התרגלה להרדם מאוחר. אנחנו יושבים ולפעמים אפילו שוכבים לידה כי אנחנו כבר עייפים. לפעמים היא יורדת מהמיטה ומתחילה להשתולל בבית כדי לבדוק את התגובה שלנו ובשלב מסויים היא פשוט שוכבת במיטה ומשחקת לה. היא נרדמת בסביבות 22:00 בדרך כלל ולעיתים אפילו ב- 23:00. היא קמה בבוקר מאוד עייפה ולעיתים היא כמעט נרדמת האוטו בדרך לגן. ראוי לציין שהיא הולכת לגן ושם היא ישנה צהריים כשעה-שעה וחצי עד השעה 15:00 היא בדרך כלל כבר ערה. אני מרגישה שהיא התרגלה להרדם מאוחר - מה עושים???? תודה

 

[פרי האהבה]

מנסה להקפיץ

מנסה להקפיץ מנסה להקפיץ מנסה להקפיץ מנסה להקפיץ מנסה להקפיץ מנסה להקפיץ